סוג מדיה: טקסט

השיעור היום יעסוק במידת "גזרה שווה" מתוך י"ג המידות שהתורה נדרשת בהם ודוגמה מעשית מתוך הסוגיות הנלמדות במסכת יומא: בבלי יומא דף פא עמוד א אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא הגמרא לומדת גזרה שווה משני פסוקים צמודים בפרשת אמור: ויקרא פרק כג פסוק […]

פרשת כי תבוא היא פרשייתה של ארץ ישראל. החל ממצות הביכורים ווידוי מעשר שבתחילתה, ולאורך כל הפרשה, הנושא הוא המעבר מהמדבר אל ארץ ישראל. יש לשים לב, שהשורש ב.ו.א חוזר בפרשת הביכורים פעמים רבות, החל מהפסוק הראשון, שנתן לפרשה את שמה (דברים כ"ו, א'-י"א): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ […]

השיעור היום יפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, ויהווה חלק מרצף שיעורי הפתיחה למסכת. נתמקד היום בפתיחה לכלל סדר נזיקין כפי שמופיע בזוהר: זוהר פרשת בלק מאמר כה אמר ה' אות רמה – מתורגם וירא בלק: ר' חזקיה פתח, כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וגו'. כמה אהובים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, אף על פי שחטאו לפניו, וחוטאים לפניו בכל עת ועת, הוא עושה לישראל את הזדונות כשגגות. וכך אמר רב המנונא סבא, ג' שערי […]

השיעור היום יעסוק במחלוקת הבבלי והירושלמי בתחילת הפרק השמיני של מסכת יומא, בהגדרת העינויים של יום הכיפורים. ראשית נראה את דברי הירושלמי: תלמוד ירושלמי יומא פרק ח הלכה א ולמה ששה דברים כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה א"ר תנחומא ואחד מוסף ברחיצה באמת ישנם ששה עינויים: 1. אכילה 2. שתייה 3. סיכה 4. רחיצה 5. נעילת הסנדל 6. תשמיש המיטה יש מהמפרשים שהסבירו את הירושלמי שרחיצה היא לא בדיוק עינוי שכן מותר ליטול ידיים וכן להוריד […]

נתבונן בפסוק בפרשת השבוע, ונגלה בו אור חדש, גם מתוך ההקשר שבו נאמר. בפרשה מופיעה מצות "שילוח הקן" (דברים כ"ב, ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. הביטוי "שילוח הקן", שמקורו בחז"ל, הוא מיוחד. הרי לא משלחים את הקן, אלא רק את האם. מדוע קוראים למצוה שילוח […]

יש מחלוקת תנאים האם מלאכות שנעשו בכל מקרה בכל יום במקדש נעשות ביום הכיפורים דווקא על ידי הכהן הגדול או שהכהן הגדול צריך לבצע רק את העבודה המיוחדת ליום הכיפורים. מחלוקת זו נוגעת גם בבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים. ויקרא פרק טז (פרשת אחרי מות) (א) וַיְדַבֵּ֤ר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְקֹוָ֖ק וַיָּמֻֽתוּ: (ב) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜הק אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֘ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִיךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכָל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת: (ג) […]

השיעור היום יעסוק בהגדרת המצוות של יום הכיפורים מתוך התבוננות ודיוק בלשון הרמב"ם בהגדרותיו השונות ליום הכיפורים בספריו השונות וכן שאלו האור שמח1 והמשנת יעקב2 על הרמב"ם על כך שמחליף את הלשונות בהם הוא משתמש לקרוא ליום הכיפורים. הרמב"ם מחלק את הלכות יום הכיפורים ל2: 1. בספר זמנים: הלכות שביתת עשור – ההלכות הקשורות לאדם הפרטי שצם. 2. בספר העבודה: הלכות עבודת יום הכיפורים – לרמב"ם ישנם שני ספרים שעוסקים בעבודת המקדש: ספר העבודה וספר הקורבנות3. בספר העבודה כותב הרמב"ם […]

הפרשה שלנו היא פרשת המנהיגות בישראל, וכלולים בה כל סוגי המנהיגים: הסנהדרין, במצות מינוי שופטים ובציווי לעלות לבית הדין הגדול בירושלים. המלך – בפרשת מינוי מלך. הנביא – מפורטת הדרך לקבלת נביא אמת, והתמודדות עם נביאי שקר. הכהן – בכמה דינים של כהונה המופיעים בפרשה. ננסה להבין את התפקיד המיוחד של כל אחד מן המנהיגים. המטרה היא "לחיות עם פרשת השבוע" – להשתוקק לכך שישובו אלינו המנהיגים הללו. הכוזרי אומר (ה', כ"ז): כמו שנאמר: "אתה תקום תרחם ציון כי עת […]

השיעור יעסוק בפרק השמיני של מסכת יומא, הפרק מתחיל במשנה המתארת את האיסורים השונים ביום הכיפורים, הגמרא מעלה תמיהה מדוע המשנה נוקטת בלשון 'אסור', הרי יש עונש כרת לאוכל ולשותה1 ביום הכיפורים! נראה את הדברים בפנים (יומא ע"ג ע"ב): משנה. יום הכפורים אסור באכילה, ובשתיה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה … גמרא. אסור? ענוש כרת הוא! – אמר רבי אילא, ואיתימא רבי ירמיה: לא נצרכה אלא לחצי שיעור. – הניחא למאן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה, אלא למאן […]

בפרשת מסעי מופיעה מצוה חשובה שאנו מדברים עליה פעמים רבות: מצות ישיבת ארץ ישראל. חשוב ללמוד את המצוה כדי להבין מה משמעותה ואיך צריכים לקיים אותה בצורה טובה. כך נאמר (במדבר ל"ג, נ'-נ"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם […]

בפרשת מטות אנחנו קוראים שיחת מוסר של משה רבנו. בני ראובן ובני גד באים למשה, ומבקשים להישאר בעבר הירדן המזרחי, בגלל שיש להם "מקנה רב… עצום מאוד". משה פותח בשיחת מוסר ארוכה וחריפה (במדבר ל"ב, ו'-ט"ו): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה'. כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת […]

בפרשת פינחס אנו עולים מדרגה נוספת בהכנות לכניסה לארץ. משה מתכונן לעליה להר העברים, קובע את דרך חלוקת הארץ, ומכין את עם ישראל לכניסה לארץ. לאחר מכן מופיע פסוק מיוחד במינו (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. התורה מלאה בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר". דיבור זה לשון קשה. "לאמר" – משה מצטוה לומר את הדברים הלאה, לבני ישראל. כאן זה בא בצורה הפוכה. כאילו יש כאן תביעה וציווי של משה כלפי הקב"ה. משה פונה לה' ומבקש: וַיְדַבֵּר […]

שמועה שמעתי, שקרה משהו בפוליטיקה השבוע… ניסיתי להתבונן מה אומרת לנו הפרשה על כך, וננסה לראות את המשמעות לאור דברי האר"י וה"שם משמואל". במיתתו של קרח נאמר (במדבר ט"ז, ל'): וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'. ביטוי זה מופיע גם ביחס לרציחתו של קין את הבל (בראשית ד', י'-י"א): וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה […]

כדי להבין לעומק את חטא המרגלים, ננסה להתבונן בתגובה של התורה לחטא המרגלים. חטא המרגלים, והמעפילים שבא בעקבותיו, מסתיימים בפסוק כואב (במדבר י"ד, מ"ה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה. מיד אחר כך מופיעות כמה פרשיות של מצוות שונות. ההתחלה היא בפרשת המנחות והנסכים שבאים יחד עם הקרבנות מן הבהמה (במדבר ט"ו, א'-ה'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לה' […]

מתוך שלל הנושאים הרבים שבפרשה, נעסוק הפעם בפרשת הלויים, שמופיעה בה חזרה מרובה על מילים, שיש בה לימוד גדול וחשוב (במדבר ח', ה'-כ"ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהִקְרַבְתָּ אֶת […]

תחילת פרשת נשא היא המשך ישיר לסיום פרשת במדבר. בסיום פרשת במדבר מדובר על משא בני קהת, נושאי הארון, ואצלנו ממשיכים במשא בני גרשון – היריעות, ובמשא בני מררי – קרשי המשכן. הרבה עסקו בשמותם ובתפקידם של בני לוי. נלך על פי מי שאומר, שקהת, גרשון ומררי מכוונים כנגד המח, הלב והאיברים. את השלישיה הזו ניתן "לפגוש" גם בהמשך הפרשה, כפי שנראה בהמשך. ננסה לעמוד על המשמעות של המבנה: מח, לב, איברים, על ידי דוגמא. רבים שואלים: איך עובדים על […]

בפרשת ערכין, שנקראת היום (רביעי), חוזרת כמה פעמים המילה "ערכך" (ויקרא כ"ז, א'-כ"ה): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לה'. וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל. וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ […]

פרשת "בהר" נקראת בימים שבין יום העצמאות ליום ירושלים, ימי הגאולה של דורנו. מתאים לקרוא לה: פרשת הגאולה. הביטוי גאולה מופיע בפרשה פעמים רבות (ויקרא כ"ה, כ"ד): וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. ובהמשך (ויקרא כ"ה, כ"ה-כ"ו): כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. ועוד (ויקרא כ"ה, כ"ט): וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה […]

אמרו חכמים, שאסור להתעצל בהספדו של חכם, ולכן ננסה לעמוד על כמה נקודות מאישיותו המיוחדת. את הגר"ח זצ"ל לא זכיתי לפגוש באופן אישי. את אביו זצ"ל, הסטייפלער, בעל "קהילות יעקב", פגשתי כשבאתי לקנות ממנו את ספרו. אולם הכרתי את הגר"ח דרך ספרו "שיח השדה", שנראה שהוא מרכזי בכתביו. זהו ליקוט של חמשה קונטרסים, שאוגדו יחד כדי שלא יאבדו. גדלותו בתורה התפרסמה הרבה לאחרונה. בכל שנה היה מסיים את כל התורה כולה, מהתנ"ך ועד סוף תקופת האמוראים – משנה, תוספתא, מדרשי […]

בחלק של היום (רביעי) בפרשה, מופיעה פרשת קרבן שלמים. התורה מתחילה בבן הבקר (ויקרא ג', א'-ה'): וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה'. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה' אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל […]