סוג מדיה: טקסט

מלכי ישראל האחרונים (ח) בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן יָרָבְעָם עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים: (ט) וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל: (י) וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָלְעָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו: (יא) וְיֶתֶר דִּבְרֵי זְכַרְיָה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: (יב) הוּא דְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֵהוּא לֵאמֹר בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל וַיְהִי כֵן: זכריה […]

והיו בעיניך כחדשים בשבוע שעבר קראנו את פרשת "כי תצא", והשבוע אנו קוראים את פרשת "כי תבוא". עם תחילת שנת הלימודים אנו נדרשים לצאת מן העולם , ולבוא אל תוך בית המדרש, על דרך מה שאמרו חכמים: "לעולם יכנס אם שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל". פתח אחד הוא בחי' "כי תצא" – ליציאה מן העולם שמחוץ לבית הכנסת, והפתח השני הוא לכניסה אל תוך בית הכנסת, בחי' "כי תבא". שמה של הפרשה, "כי תבוא", הוא הפעם הראשונה מתוך שש […]

אין הדבר תלוי אלא בי בגמרא מופיע סיפור מפורסם, שיש ללמוד ממנו הרבה (עבודה זרה י"ז ע"א): אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך, ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים […]

שאלה של חיים שיחה זו נאמרת בראש חודש אב, ובשבת פרשת דברים מתחיל השבוע בחל בו תשעה באב. זוהי הפרשה אנו חיים אותה השבוע, ובה יש לעסוק. הדברים קשורים גם לפרשת דברים בצורה פשוטה. אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם (דברים א', י"ב). פסוק זה מתוך הפרשה נקרא בחלק מקהילות ישראל בנגינת הטעמים של מגילת איכה. חז"ל במדרש רואים בפסוק זה קשר לקינותיו של ירמיהו הפותחות ב"איכה" (איכה רבה פרשה א', א'): "איכה ישבה", שלשה נתנבאו בלשון "איכה": משה, ישעיה […]

מה יוצא ממוקיון שלומד תורה? בשיחה זו נעסוק בפן נוסף ביחס לתרבות שאנו חיים בה.הדבר קשור גם לחוברת שחולקה לתלמידי הישיבה, ובה פירוט השיעורים בגמרא שינתנו בשנה הבאה. כל ר"מ כתב את הדרישות שבהן צריך לעמוד מי שרוצה להצטרף לשיעורו. בפירוט הדרישות לשיעור שלי כתבתי, בין השאר: עזיבת סממני התרבות הקלוקלת דוגמת סרטים, עיתונים וכדומה שמקורם ביוצרים בלתי ראויים (רק אנשי קודש ראויים להיות יוצרי קודש. על פי לשונו של הרב קוק). דרישה זו באה כיון שאנו שואפים להפגש גם […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

מצות המלחמה בדרך לשלום בפרשת השבוע נמצאת מצוה חשובה, המצוה המיוחדת של הדור שלנו – מצות ישיבת ארץ ישראל: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב"ן מונה את הציווי המובא בפסוק כמצוה, בתוך המצוות שהוא מוסיף על מנין הרמב"ם (מצוה ד').יש בדבריו חידוש, שכן ניתן להבין – ויש מהראשונים שהבינו כך – שהפסוק הוא הבטחה לעם ישראל, ולא ציווי. במקום אחר הארכנו בדברי הרמב"ן1, וכאן נעמוד בעיקר על מה שאנו למדים ממצוה זו אלינו, […]

איכה רבה פתיחה י"ח – הקשר בין המרור של פסח לתשעה באב רבי אבין פתח: "השביעני במרורים", בלילי הפסח של יום טוב הראשון, "הרוני לענה", בתשעה באב. ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח, הרוני בלילי תשעה באב לענה, הוי בלילי יו"ט הראשון של פסח הוא לילי תשעה באב, ועל זה היה מקונן ירמיה "איכה ישבה בדד". פירוש המדרש רבי אבין פתח – כשהיה לומד את מגילת איכה היה פותח בפסוק (איכה ג', ט"ו): "הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה", והיה […]

מנהיגות מאחדת ולא מפלגת בפרשת פינחס אי אפשר שלא לעסוק בנושא המנהיגות בעם ישראל. זהו נושא שחורז את הפרשה.בפרשה אנו מוצאים שתי גישות של מנהיגות.א. בתחילת הפרשה מופיעה הברית שזכה לה פינחס (במדבר כ"ה, י'-י"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא […]

איכה רבה פתיחה י"ז – התלוצצות האומות על עם ישראל רבי אבהו פתח "ישיחו בי יושבי שער", אלו אומות העולם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות, "ונגינות שותי שכר", מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי, ואומרים: בגין דלא נצרוך לחרובא כיהודאי, והן אומרין אלו לאלו: כמה שנים את בעי מחי, והן אומרים: כחלוקא דיהודאי דשבתא. ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם והחלוקים שלו עליו, והן אומרין אלו לאלו: על מה זה מתאבל, והן אומרים: היהודים […]

איפה מצאת יין טוב כזה? הפעם נעסוק בנושא הצפיה בטלויזיה וכדומה על ידי עיון במדרש שהזכרנו כמה פעמים (תנחומא שמיני, י"א): …אמר הקב"ה: הזהרו על היין… ולכך הזהרו מן היין, כי היין מביא את האדם לכל עבירות שבעולם לזנות ולשפיכות דמים ולגניבה ולכל עבירות שבעולם. והלא משמח לב האדם ומשבחו הכתוב כמו הקורא בתורה, שנאמר (תהלים ק"ד): "ויין ישמח לבב אנוש", ואומר (תהלים י"ט): "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ועוד כי לעוסק בתורה ובפקודיו ינחיל גן עדן, כמו שנאמר (דברים […]

השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד ישראל בהתייחסות לתקופתנו, ניתן להגדיר את פרשת בלק כפרשת השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד ישראל. הרצון של בלק לקלל את ישראל נובע מרצון להילחם בצורה מיוחדת, לא כפי שנלחמים בדרך כלל, צבא מול צבא.אנו יכולים ללמוד מהפרשה הרבה לתקופתנו, ונעסוק במה ששייך ליושבי בית המדרש. א. בלק מנסה לקחת את בלעם לכמה מקומות, ולקלל את ישראל משם. בפעם הראשונה נאמר (במדבר כ"ב, מ"א): וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה […]

כי בא ישראל דרך האתרים – על צפיה בטלויזיה בשיחה זו ובבאות אחריה בע"ה, נעסוק בנושא התרבות שאנו חיים בתוכה, ובעיקר בצפיה בטלויזיה, מכיוונים שונים. בבדיחותא, הדבר קשור לפרשת השבוע, חוקת, שנאמר בה: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים… וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל…". הכנעני שמע על ההתרחשויות באתרים, וה' שמע על כך ב"קול ישראל"… לאחרונה התפרסם מחקר על השלכותיה של הצפיה בטלויזיה1. מסקנתו היתה, שיש להרחיק באופן מוחלט ילדים מתחת לגיל 3 ממסכי הטלויזיה. ההשלכות […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

לא לפחד מארץ ישראל בפרשה אנו פוגשים את תקופת המעבר בין הנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל.מרים ואהרן הולכים לעולמם – שנים מתוך שלושת המנהיגים שהנהיגו את עם ישראל במדבר, ועם ישראל צריך להסתגל להנהגה אחרת, הנהגת ארץ ישראל.אחד הדברים שבהם התורה בחרה לבטא את השינוי הזו הוא המים. פרשת חוקת כולה היא "קו פרשת המים", והמים מופיעים בה לכל אורכה. מי חטאת המטהרים את הטמאים, מי מריבה, שירת הבאר ומקומות נוספים.מות מרים הפסיק את נתינת המים לעם ישראל בצורה ניסית, […]

גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה כיום, איננו מכירים כמעט מציאות של הכנסת אורחים, של אדם שמגיע למקום בו הוא לא מכיר איש וזקוק לאירוח, לסעודות וללינה.אולם, בעולם הישיבות אנו זוכים להרבה אורחים מידי שנה – תלמידים הבאים לשבוע ישיבה. חשוב לרכוש את היחס הנכון לאורחים, ולהתחזק במצוה חשובה זו של הכנסת אורחים. כתב ה"פלא יועץ" (ערך "אורחים"): והנה אם בא אורח לעיר… וכי ימצא איש שמאסף אותו חיה יחיה ממש, ולכן למצוה רבה יחשב, ולפי גודל המצוה ככה יעשה […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

בעקבות נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת השיחות "לחיות עם פרשת השבוע", נעסוק בפרשה שקרתה השבוע – נאומו המדיני של ראש הממשלה. האם היה זה נאום מכונן? ימים יגידו. אולם, כבר עתה יש מקום להתייחס לנאום ולהשלכותיו. הן מבחינת תכנו של הנאום, והן מבחינת הצורה החיצונית, הנאום נאמר "כמי שכפאו שד". אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות במקומו, ולעמוד במסכת הלחצים שהוא עומד בה. כאדם פרטי בטוח כל אחד שהוא יודע בדיוק מה צריך לעשות ולומר, ושהוא היה עושה […]

מה מגיע לי בשבוע שעבר קראנו בתורה בפרשת בהעלותך את תלונת בני ישראל על המן. בתוך תלונתם אומרים בני ישראל (במדבר י"א, ה'): זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים. המילה חנם נדרשה על ידי חכמים: חנם – מן המצוות, חנם – בלא ברכה (עי' ספרי בהעלותך, כ"ט, וזוה"ק ח"ג ק"ח ע"א).לכאורה, תלונתם של בני ישראל לא נגעה לתשלום על המזון. מדוע, אפוא, הזכירו שבמצרים קיבלו את מזונם חנם? נראה […]

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]