סוג מדיה: טקסט

מעֵשָׂו לר' מאיר רשימת האלופים לקראת סוף הפרשה הקודמת מופיעות תולדותיו של עשו. הרשימה ארוכה ומרשימה ומכילה אלופים רבים. כמו כן הרשימה מכילה גם מלכים רבים, והפסוק המקדים רשימה זאת, הוא המפליא מכולם (ל"ו, ל"א): ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מְלָךְ מֶלֶךְ לבני ישראל. כל הרשימה הזאת שייכת לזמן שקדם להמלכת מלך על ישראל.לעומת זאת, בתחילת פרשתינו מופיעות תולדותיו של יעקב בצורה יותר מצומצמת (ל"ז, ב'): אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה… כאשר משווים את הרשימה […]

צא מהלחץ 1 הגמרא בנדרים1 דנה בגנותה של מדת הכעס: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר: 'והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך', ואין רעה אלא גיהנם, שנאמר: 'כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה', ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו, שנאמר: 'ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש' – איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש, הוי אומר אלו התחתוניות. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו […]

המקום, הזמן והאדם בנר חנוכה הסוגיא במסכת שבת (כ"א ע"ב) מפרטת את הדרגות השונות בקיום מצות נר חנוכה: תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין – בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.רש"י: נר איש וביתו – נר אחד בכל לילה, ואיש וכל בני ביתו סגי להו (מספיק להם) בנר אחד. והמהדרין – אחר המצות עושין נר […]

הרהורים בעקבות המצב (תוכנית ההתנתקות) א. המפלגות החרדיות, על פי החלטת רבניהן, הצטרפו לממשלה.התחושה הראשונית למשמע ידיעה זו היא הלם, תחושה קשה ביותר. הממשלה קמה על מנת להחריב ישובים בארץ ישראל, ובה חברות המפלגות החרדיות, המתנגדות למדינה ככלל, ואילו הציונות הדתית נמצאת מחוץ למעגל ההשפעה. דבר זה יכול לעורר מחשבות קשות, על צדקת יחסנו למדינה כערך אלוקי ומתנה אלוקית, "יסוד כסא ה' בעולם".שמא יש לעדכן את ערכי היסוד שלנו?אולם, מחשבה שניה מלמדת כי לא כך הם הדברים. רבות דובר בתקופה […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" 3 התורה מחנכת אותנו במספר מקומות לפתח בקרבנו את הרגישות לזולת – להרגשתו, לתחושותיו ולמצבו.כך מבאר הכלי יקר את מה שעשה יוסף למִצְרִים בשעה שירדו ישראל למצרים1: וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם וְעַד קָצֵהוּ.ויותר נכון לפרש כל הבלבול הלזה לפי שנאמר (דברים י יט) 'ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים'. כי כל מי שלא היה גר מימיו אינו מרגיש בצערו של הגר ואינו חס על נפש הגר, אבל מי שהיה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י', "יש דבר שיאמר", ב'1 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא', כתיב: 'ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים', אמר ר' יהושע בן לוי, 'עליהם' ועליהם, 'כל' ככל, 'דברים' הדברים, 'המצוה' כל המצוה, ללמדך שמקרא ומשנה, הלכות תוספתות והגדות, ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. מניין, ממה שכתוב 'יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא', והרי חבירו מוכיח עליו 'כבר היה לעולם'. ר' […]

קהלת רבה פרשה א', פסוק ט', "מה שהיה הוא שיהיה", א' 'מה שהיה הוא שיהיה'. רבנן אמרי לעתיד לבא הדורות מתכנסין לפני הקב"ה ואומרים לפניו: רבונו של עולם, מי יאמר לפניך שירה תחלה, ואומר להם, לשעבר לא אמר שירה לפני אלא דורו של משה, ועכשיו לא יאמר שירה לפני אלא הוא. מאי טעמא, שנאמר: 'שירו לה' שיר חדש תהלתו בקצה הארץ יורדי הים ומלואו וגו". מעשה ושלחה מלכות אצל רבותינו ואמרה להם שלחו לנו קסלופנוס אחד משלכם. אמרו, כמה קסלופנוס […]

בן חכם ישמח אב במדרש על הפרשה מובא1: 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם', (משלי כ"ג) 'גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו', גילה בזמן שהצדיק נולד. (ישעיה ז') 'ויהי בימי אחז וגו", אמר רבי הושעיא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבון כל העולמים, ווי שמלך אחז. אמר להן: בן יותם הוא, ואביו צדיק ואיני יכול לפשוט את ידי בו. 'ויולד חכם ישמח בו', ר' לוי אמר מנין אתה אומר שכל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו […]

גלגולו של צחוק ביקור חוזר יצחק אבינו הוא ממשיכו של אברהם אביו, מה שמתבטא במספר תחומים. הרבה מהדברים שקרו לאברהם חלו גם על יצחק, ואחד הבולטים שבהם הוא סיפור ההתמודדות עם מנהג יושבי הארץ, כאשר הללו לקחו את נשותיהם של אלו שבאו לגור שם. אצל אברהם הסיפור הופיע פעמיים, אצל פרעה (פרק י"ב) ולאחר מכן אצל אבימלך (פרק כ') וכעת אצל יצחק (פרק כ"ו). כמו אצל אברהם, גם אצל יצחק מדובר באבימלך, אך ככל הנראה זהו אינו אותו אבימלך, אלא […]

קהלת רבה, פרשה א', פסוק ח', "כל הדברים יגעים", ו' 'לא תשבע עין וגו". אמר שמואל בר נחמן כל טובות וברכות ונחמות שראו הנביאים בעולם הזה לא לחנם ראו, אלא על ידי שהיו הוגין ועושין מצות וצדקות. ואם תאמר שראו, כבר נאמר: 'עין לא ראתה אלהים זולתך וגו", ואם תאמר שלא ראו, כבר ראו מקצת, שנאמר: 'כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים'. כיצד ראו, ר' ברכיה אמר כמבין סידקו של פתח, ר' לוי […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" 2 לאחר שביררנו בשיחה הקודמת את הסיבה לפרוץ הסערה בעניין, יש לדון בעניין עצמו. ראשית, יש לברר את גדריה של מצות ישיבת ארץ ישראל – מהי המצוה ומי מחוייב בה.מקור המצוה הוא בדברי הרמב"ן1, שהוא שקבע את חובת המצוה והגדיר את חלותה: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי […]

קהלת רבה פרשה א', פסוק ח', "כל הדברים יגעים", ה' דבר אחר "כל הדברים יגעים", אפילו דברי תורה מיגעין את האדם. בתחלה אדם נכנס ללמוד תורה והן מטהרין לו את הטמא ומטמאין את הטהור, והוא אינו יודע שכל מה שהן מתישין בהן כחו סוף שהוא מוציא קלות וחמורות וגזרות שוות וטומאה וטהרה ואיסור והיתר. פירוש המדרשדבר אחר, דרשה נוספת לפסוק: "כל הדברים יגעים", אפילו דברי תורה מיגעין את האדם. הכיצד, בתחלה אדם נכנס ללמוד תורה, והן – החכמים – מטהרין […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" לאחרונה עלה לכותרות נושא "סירוב פקודה" של חיילים לפינוי ישובים, ח"ו. קודם לדיון בענין עצמו, יש לדון בעצם העלאת הנושא לדיון ציבורי.אין זו פעם ראשונה שרבנים קוראים לחיילים לסרב לפקודה כזו. בעת פינוי חבל ימית היו קריאות מעין אלה, אלא שהן לא זכו להתייחסות ציבורית, והיו כקול קורא במדבר. מה קרה מאז אותה תקופה, שגרם לכך שהנושא "תופס כותרות"?התשובה ברורה: אחוז החיילים הדתיים בצבא גדל באופן משמעותי, ורבים נושאים עיניהם לרבנים לדעת כיצד לנהוג, ועל […]

קהלת רבה, פרשה א', פסוק ח', "כל הדברים יגעים", ד' מעשה באשה אחת שבאת אצל ר' אליעזר להתגייר. אמרה לו: רבי, קרבני. אמר לה: פרטי את מעשיך. אמרה: בני הקטן מבני הגדול. נזף בה. הלכה אצל ר' יהושע וקבלה. אמרו לו תלמידיו: ר' אליעזר מרחק ואתה מקרב, אמר להם: כיון שנתנה דעתה להתגייר אינה חיה לעולם, דכתיב (משלי ב') 'כל באיה לא ישובון', ואם שבו 'לא ישיגו ארחות חיים'. חנינא בן אחי ר' יהושע אזל להדיה כפר נחום ועבדון ליה […]

תפילת אברהם סיפור אבימלך ושרה אברהם ושרה יורדים לגרר ואבימלך מלך גרר לוקח את שרה (כ',ג'-ז'): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל:וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת:וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ […]

שילוב נשים בצה"ל כמודל ל"מלחמת תרבות" 2 בפעם הקודמת ביררנו, כי צה"ל מקדם בקרבו את הפנמת הערכים הפוסט-מודרניים, וביניהם המעבר מערכים של כלל לערכים של פרט, מאחווה לאינדיבידואליזם וכדומה.יש לברר, מהו היסוד לכל התופעות האלה? מהי הנקודה הבסיסית שממנה נובעות כל התופעות של הפוסט-מודרניזם?נראה שיסוד הכל הוא פריצת המסגרות. הן מסגרות התנהגותיות, והן מסגרות של חשיבה – הכל נפרץ ונהרס. על פי החשיבה הפוס מודרנית, "מסורת", כגון מסגרת של התנהגות, דרכי חשיבה וכדומה, היא "נגע" שיש בתוכנו כאלה שעדיין נגועים […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ח', "כל הדברים יגעים", ג' דבר אחר 'כל הדברים יגעים', דברי מינות מיגעין את האדם. מעשה בר' אליעזר שנתפס לשום מינות, נטלו אותו הגמון והעלו על הבימה לדון אותו. אמר לו, רבי, אדם גדול כמותך יעסוק בדברים בטלים הללו. אמר לו נאמן עלי הדיין. והוא סבר שבשבילו אמר, והוא לא אמר אלא לשום שמים. אמר לו מאחר שהאמנתני עליך אף אני הייתי סבור ואומר אפשר שישיבות הללו טועות הן בדברים בטלים הללו, דימוס פטור אתה. […]

שילוב נשים בצה"ל כמודל ל"מלחמת תרבות" ביום רביעי, ה' בחשוון, התקיים כינוס של ראשי ישיבות הסדר והמכינות הקדם צבאיות, לדיון בענין דרכי ההתמודדות עם שילוב בנות בצבא – הגורם לבעיות חמורות בפני החיילים הרוצים לשמור על ערכי הצניעות והקדושה.זו הפעם הראשונה שראשי ישיבות הסדר ומכינות נפגשים יחדיו, ומגבשים הסכמה בנושא מסויים על אף חילוקי הדעות בנושאים מהותיים של השקפת עולם, הדרך לשירות בצבא וכדו'. הדבר מזכיר את מדרש חז"ל1: 'וישב יעקב', כתיב 'בזעקך יצילוך קבוציך', תני כינוסו וכינוס בניו הצילו […]

"הציץ עליו בעל הבירה" המדרש הראשון על הפרשה עוסק בהתגלותו של ה' לאברהם1: 'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו", ר' יצחק פתח (תהלים מ"ה) 'שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך', אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו […]

"כל אדם קורא כדרכו" המדרש הראשון של הפרשה דורש1: 'וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל' כתיב (תהלים יח) 'ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני'. 'ותתן לי מגן ישעך' זה אברהם, 'וימינך תסעדני' בכבשן האש ברעבון ובמלכים, 'וענותך תרבני' מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם, שהיה יושב והשכינה עומדת, הדא הוא דכתיב 'וירא אליו ה". המפרשים מפנים לאגדת בראשית2, שם הנוסח ברור יותר: התחיל אברהם לקלס ואומר 'ותתן לי מגן ישעך' כשרדפתי את המלכים שנאמר 'אל תירא […]