סוג מדיה: טקסט

המן מן התורה מניין? – "המן העץ" אומרת הגמרא (מסכת חולין דף קל"ט ע"ב): משה מן התורה מנין? בשגם הוא בשר. המן מן התורה מנין? המן העץ. אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר. מרדכי מן התורה מנין? דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. הגמרא מחפשת רמזים למשה, המן, אסתר ומרדכי. נראה שהגמרא מחפשת כאן משהו משמעותי. אומר רש"י שם: ועוד זה שאלו ממנו – מנין למשה רמז קודם שבא שסופו לבא מחפשים רמז לכך שעתיד לבוא משה עוד לפני […]

מנהיגות בזמן משבר כי שיחת עמך ניתן ללמוד הרבה מן האופן שבו באה לידי ביטוי מנהיגותו של משה רבנו סביב חטא העגל. תחילה נראה כיצד מקבל משה את הידיעה על החטא1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא: וְעַתָּה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דיברתי אני עם לבי", א', 1 'דברתי אני עם לבי'. הלב רואה, שנאמר: 'ולבי ראה הרבה'. הלב שומע, שנאמר: 'ונתת לעבדך לב שומע'. הלב מדבר, שנאמר: 'דברתי אני עם לבי'. הלב הולך, שנאמר: 'לא לבי הלך'. הלב נופל, שנאמר: 'אל יפול לב אדם עליו'. הלב עומד, שנאמר: 'היעמד לבך'. פירוש המדרש"דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת". המדרש דורש […]

הרועה שאינו נראה המנורה ומזבח הקטורתידועה התמיהה על מיקומה של פרשיית מזבח הקטורת המופיעה בסוף הפרשה, בשעה שהיינו מצפים למצוא אותה בפרשת תרומה, בין שאר הציוויים על כלי המשכן. אך יש מקום לתמוה גם על תחילת הפרשה1: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְדֹוָד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מה ראתה התורה לצוות בפתחה של […]

התורה – חוברת הוראות הפעלה? ביטוי ידוע הוא: הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. מקורו של הביטוי במדרש בזוה"ק1, ושם מאריכים חז"ל בביאור העניין ומשמעותו.מהו פירושו של הביטוי?מובן, שאין הכוונה שהקב"ה ראה שכתוב בתורה "כי יגח שור", ועל פי זה ברא בעולם שור. נראה, שהתורה עליה מדובר כאן איננה התורה בצורה הפשוטה, אלא משמעות אחרת למושג "תורה".חז"ל מביאים לעניין זה משל, ובעיבוד, תוספת והתאמה לזמננו, נאמר משל נוסף.נתבונן בהמצאה כדוגמת האינטרנט2. האם אפשר להגדיר מתי זה התחיל? באיזה רגע קרתה […]

ארון וכפורת וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב.וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית.וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב.וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם.בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה […]

מזבח הקטורת בצורה כוללת, אפשר לומר, שחומש שמות בנוי על פסוק אחד והוא "שלח את עמי ויעבדני".חלקו הראשון של הספר עוסק ביציאת מצרים, "שלח את עמי", והשני עוסק במגמה – "ויעבדני", דהיינו מעמד הר סיני, המשכן ושאר המצוות. פרשת תרומה, כידוע, עוסקת בציווי המשכן וכליו. סדר העניינים בפרשה מופיע בצורה הבאה:חומרי המשכן, הארון עם הכפורת והכרובים, השולחן, מנורת הזהב, מבנה המשכן, הפרוכת, המזבח ולבסוף חצר המשכן. מבלי להתעמק יותר מדי, אפשר להבחין שהדברים מסודרים בסדר החשיבות מהפרטים הפנימיים אל החיצוניים. […]

בניית המשכן ספר שמות מחולק לשני חלקים עיקריים, ניתן לסווג אותם על פי הפסוק "שלח את עמי ויעבדוני" – א. היציאה ממצרים ב. בניית המשכן והעבודה בו. בפרשתנו אנו מתחילים את החלק השני של הספר. בניית המשכן שמשמעותה קיום מטרת העולם – שיהיה להקב"ה משכן בתחתונים. תפקיד המשכן במעמד הר סיני נגלה הקב"ה לעיני כל ישראל באופן חד פעמי, באש אוכלת על ראש ההר. על מנת שלא נשכח מעמד נשגב זה, ניתנו לנו ציוויים רבים, לדוגמא דברים (ד', ט'-י'): רק […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ו, "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן" ב' דבר אחר, "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן", משנתעוותו המים מששת ימי בראשית עוד לא נתקנו. "וחסרון לא יוכל להמנות", משחסר הקב"ה שנת הלבנה משנת החמה אחד עשר יום, הרי כמה שנים וקצים וכמה עבורים ולא הגיעה שנת חמה ללבנה. דבר אחר, "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן", משנתעוותו דור המבול במעשיהם הרעים שוב לא נתקנו, "וחסרון", משחסר הקב"ה שנותיהם, שנאמר: "והיו ימיו מאה ועשרים שנה", עוד לא נמנו. דבר אחר, "מְעֻוָּת לֹא […]

המלאך, האימה והצרעה שתי שליחויות הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ.כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ.כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וְהִכְחַדְתִּיו.לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם.וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ.לֹא […]

למשמעות הנזיקין בעולם1 בפרשת השבוע נאמר2: עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ. חז"ל בזוה"ק דרשו פסוק זה בצורה מעמיקה, ככולל את כל סוגי הנזיקין בעולם3: 'וירא בלק'. ר' חזקיה פתח: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות'. כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאע"ג דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל […]

"שמח בחור" כדרכנו מדי שנה, נעסוק מפעם לפעם באגדות המופיעות במסכת קידושין, הנלמדת בשנה זו בישיבה.הגמרא אומרת1: תנו רבנן 'ושמתם', סם תם. נמשלה תורה כסם חיים. משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו, ואמר לו: בני, כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי (הפצע יזדהם). כך הקב"ה אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ו "מְעֻוָּת לא יוכל לתקֹן", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "מְעֻוָּת לא יוכל לתקֹן", בעולם הזה מי שהוא מעוות יכול להתקן ומי שהוא בחסרון יכול להמנות, אבל לעתיד לבא מי שהוא מעוות אינו יכול להתקן ומי שהוא בחסרון אינו יכול להמנות. יש מן הרשעים שהיו חברים זה לזה בעולם, אחד מהם הקדים ועשה תשובה בחייו קודם מיתתו, ואחד לא עשה תשובה […]

על פירוק מחלקות ההסדר לאחרונה התפרסמה בכלי התקשורת ידיעה כי צה"ל מתכוון לפרק את מחלקות ההסדר, ולגייס את חיילי ישיבות ההסדר במחלקות בהם יש גם חיילים אחרים.בכמה נקודות יש לעסוק בהקשר זה. א. צורת התגובה. חז"ל מלמדים אותנו שתלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה בהלכה1.דבר זה נכון ביחס לכל אדם, ולא רק לתלמידי חכמים2.בחוץ לארץ אנו חיים בתחושה קבועה של איום, של פחד מפני התנכלות וכו', ולכן אנו גם מגיבים בצורה כזו.בארץ ישראל עלינו להיות רגועים ולא מאוימים, ולהגיב […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ד, "ראיתי את כל המעשים" שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ראיתי את כל המעשים שנעשו וגו'". אמר ר' אבא בר כהנא לזקן שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין, אחד תחלתו מישור וסופו קוצים וארזים וקנים, ואחד תחלתו קנים וארזים וקוצים וסופו מישור, והיה מזהיר לעוברין ולשבים ואומר: זו תחלתו מישור וסופו ארזים וקוצים וקנים, וזה תחלתו קוצים וארזים וקנים וסופו […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 2 'הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו'. ר' בון אומר זו שיפוטו של ממון. אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. 'לענות בו', ר' פנחס בשם ר' יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה […]

עם אויבים עושים מלחמה בתחילת הפרשה דורשים חכמים1: 'ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה', הדא הוא דכתיב (משלי כ"ז): 'כובד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם'… דבר אחר 'כובד אבן', אמר הקב"ה כבדתי את ישראל בעולם שנקראו אבן, כמה דתימא (בראשית מ"ט) 'משם רועה אבן ישראל', 'ונטל החול' אלו ישראל שנמשלו לחול, שנאמר (הושע ב') 'והיה מספר בני ישראל כחול הים', שנטלתי אותם בעולם ואמרתי (זכריה ב') 'כל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו'. ר' יהושע אומר תקון סופרים […]

התמדה העמקה וזיכרון נעיין במדרש חכמים על הפסוק1: "קווצותיו תלתלים"2: ר' יוחנן דצפרין פתר קרא בתלוליות של עפר. מי שהוא טפש מהו אומר, מי יכול לקצות את זה, מי שהוא פקח מהו אומר, הריני קוצה שתי משפלות ביום ושתי משפלות בלילה, ולמחר כן, עד שאני קוצה את כולה. כך מי שהוא טפש אומר מי הוא יכול ללמוד כל התורה, נזיקין שלשים פרקים, כלים שלשים פרקים. והחכם אומר הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומדה כולה.אמר ר' ינאי […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 1 'ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה', מהו 'ולתור בחכמה' – תור לחכמה, לעשות תואר לחכמה, היך מה דאת אמר 'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען', מאן דקרא טבאות יתיה לגביה, דתני טבאות יתיה לגביה. דבר אחר 'לדרוש ולתור' – לתור ולהותיר, הדין פוייטנא כד הוה עביד אלפביתין זמנין חשל לה וזמנין מחסר לה, אבל שלמה כד הוה עביד אלפביתין הוה מותר לה ה' אתואן, הדא הוא דכתיב 'ויהי […]

קל וחומר מצפרדעים1 דרשו חז"ל בגמרא2: עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש – נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז') 'ובאו ועלו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך'. אימתי משארות מצויות אצל תנור – הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם – על אחת כמה וכמה. שאלת הגמרא תמוהה, הרי ישנו חיוב למסור את הנפש על קידוש ה', […]