סוג מדיה: אודיו

המצוות – זה טוב ליהודים? בסיומו של ספר 'עבודה' ביד החזקה לרמב"ם, מתייחס הרמב"ם לעיסוק בטעמי המצוות1: ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג […]

למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]

חופש, מסגרת ולבושים – מבגדי כהונה ועד שיער ארוך בפרשת השבוע מתואר בהרחבה ענין בגדי הכהונה. כך אומר הכתוב1: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. הקשו רבים מן המפרשים, מדוע נמנו מתוך שמונת הבגדים רק ששה, ושני בגדים לא הוזכרו: הציץ והמכנסיים. יש […]

האני ו"אני ה'" וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי. לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי […]

חנוכה – חג הראיה חנוכה הוא חג הראיה. מצות החג העיקרית היא הדלקת הנרות, מצוה הקשורה כמובן לראיה.בפרק "הרואה", פרק תשיעי במסכת ברכות, מפורטות הברכות השונות שמברכים על ראית מקומות שנעשו בהם ניסים וכדומה. ר' אחאי גאון, בעל ה'שאילתות', בהביאו את דיני חנוכה, פתח בדינים אלו, ומדיון בהם עבר לדיון בעניני חנוכה1: "שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחיש להו ניסא (=שחייבין בית ישראל להודות ולשבח לפני ה' בזמן שמתרחש להם נס), דכתיב: 'הללו את ה' כל […]

פרסומי ניסא פתיחה מאמר זה מנסה לחשוף יסוד החורז כמה מדיני חנוכה. דרך התבוננות בכמה מחלוקות בין רש"י לתוס' בסוגיות, ננסה להבין את המושג "פרסומי ניסא", את משמעות מצות נר חנוכה, ומכאן נפתח צוהר להתבוננות במשמעות המצוות בכלל. מחלוקות רש"י ותוס' בסוגיא כבתה זקוק לה אומרת הגמרא1: אמר רב הונא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת. אמר רבא: מאי טעמא דרב הונא? קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. ופרש […]

יפה שיחתן של עבדי אבות בפרשת השבוע מתוארת בהרחבה פרשת חיפושו של עבד אברהם אחר אשה ליצחק. חז"ל עמדו על הפירוט הרב של פרשה זו1: א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלושה דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר 'טמא' 'הטמא' ר"א בן יוסי אומר 'זה' 'וזה'.'ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו', א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן […]

כל התורה כולה על רגל אחת בשיחה לפרשת האזינו1 מביא הרבי מלובביץ' זצ"ל סיפור על הרמב"ן: ב"סדר הדורות" מובא הסיפור דלקמן:"קיבלתי שהיה לרמב"ן תלמיד אחד ר' אבנר היה שמו, ונעשה מומר, ומזלו גרם שעלה למעלה, ויהי נורא בכל הארץ.אחרי הימים ביום כיפור שלח והביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג בעצמו חזיר אחד וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו, ואחר אכלו שאל את הרמב"ן על כמה כריתות עבר, והשיב הרב שהיו ד', והוא אמר שהיו ה', והיה רוצה לחלוק עם רבו, והרב נתן […]

"בדרך בצאתכם ממצרים" שלש פעמים בכל התנ"ך מופיע הביטוי "בדרך בצאתכם ממצרים", וכל השלושה מופיעים בפרשתנו:בענין עמון ומואב – "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים"1.ובשתי מצוות זכירה:בזכירת לשון הרע של מרים – "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים"2.ובזכירת עמלק – "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים"3. בתנחומא דרשו4 את הביטוי על ידי משל: בדרך בצאתכם ממצרים (דברים כ"ה, י"ז), אמר ר' לוי: מן הדרך בא עליהם כליסטים, משל […]

ההכנות לכניסהלארץ בפרשת השבוע יש תופעה מעניינת. הרבה מחטאי בני ישראל בעבר מוזכרים בפרשה:קורח (כ"ו, ט' – י"א, כ"ז, ג'), נדב ואביהוא (כ"ו, ס"א), המרגלים (כ"ו, ס"ד – ס"ה), מימריבה (כ"ז, י"ד). חז"ל מוסיפים שדברי בנות צלפחד "כי בחטאו מת" רומזים לכך שלאהיה מהמרגלים או מהמתאוננים. יש להבין את הצורך באיזכור החטאים כחלק מההכנהלכניסה לארץ.נראה, שבעת הכניסה לארץ יש צורך לחזור אל חטאי הגלות, ולהתבונן בהם על מנתשנדע כיצד לבנות בארץ ישראל חיים מתוקנים ולא ניפול שנית באותם חטאים.המחשבה שבעת […]

חטא מי-מריבה אחרי מות מרים עומד עם ישראל בתקופת מעבר מהמדבר לארץ ישראל, וכדברי רש"י1: "כל העדה" – כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם, שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן: (דברים ד') "חיים כולכם היום". המעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית של ארץ ישראל הוא קשה מאד.המדבר היה מקום שבו הקב"ה השגיח על ישראל בהנהגה הניסית. משה, אהרן ומרים דאגו לכל צרכי העם: מן, באר ועמוד הענן. לעומת הנהגה זו ישנה את […]

תורתו של רבי שמעון בר יוחאי פתיחה אחר בקשת מחילה על עצם הנסיון לעסוק ולהבין קצות דרכיו של רשב"י, נאמר כי תורה היא וללמוד אנו צריכין וננסה דרך דבריו ודברים שהובאו משמו, להבין שיטתו. ק"ש דרבנן הגמרא במסכת ברכות1 אומרת: אמר רב יהודה אמר שמואל2: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא. מאי טעמא – קריאת שמע דרבנן. מתיב רב יוסף3: "ובשכבך ובקומך"! – אמר ליה אביי: ההוא בדברי תורה כתיב. נחלקו הראשונים בהבנת דברי שמואל: […]

סוכות וארץ ישראל מצות הישיבה בסוכה נתייחדה בכך שהתורה נתנה לה טעם1: למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. חז"ל נחלקו בגמרא2 מה היו הסוכות שבהם ישבו בני ישראל: דתניא 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' – ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. אף על פי שלהלכה נפסק כר' אליעזר, היו שסברו למסקנה כר' עקיבא, ואחד מהם הוא ר' אלעזר בעל הרוקח, שכתב3: ויש מפרשים כשצרו על […]

אמור אל הכהנים שם הפרשה מלמד שיש באמירה לא רק אמצעי להעברת המידע, אלא דבר עצמי. ואמנם פרשיות רבות מתחילות ב"ויאמר" או "וידבר" ואינן נקראות על שם ראשיתן כי אינם אלא מילות קישור.חז"ל דרשו בכמה אנפין את ענין האמירה.עוד דנו המפרשים בכפילות של הפסוק: "אמור… ואמרת".כמו כן חז"ל דרשו את סמיכות הפרשה לפסוק האחרון בפרשת קדושים העוסק באוב וידעוני1: א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור […]

מה בין נגע לענג? חלק ניכר מפרשיות תזריע – מצורע עוסקות בנגעים. בספר יצירה1 מובא קשר ענייני בין "נגע" ל"ענג", וז"ל: אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע. בספר "שערי הלשם"2 הוא מבאר משפט זה: וכמ"ש הספר יצירה פ"ב: "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה לנגע". ושניהם הם מצד הגבורות. והאמת הוא כי הרעה הוא סבת הטובה והנגע הוא סבת הענג. כי ע"י הרעה יוצאים מציאת הגבורות על מציאותם היותר אפשרי שבהם. ואין תקנה להוציא כחות ותכונות הגבורות […]

סימני הטהרה – סימנים לְמָה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת "מאכלות אסורות", המפרטת, בין השאר, את סימני הטהרה של הבהמות, החיות והדגים. ננסה להתבונן מעט במשמעותם של סימנים אלה.על סימני הדגים אומרת התורה1: את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו. וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם… כלומר, ישנם שני סימני טהרה לדגים: סנפיר וקשקשת.אומרת על כך המשנה במס' נידה2: […]

מצות האמונה נחלקו הראשונים כיצד צריך לבאר את הפסוק "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", האם זו הדברה הראשונה או הכנה כללית לשאר הדברות. ונראה שדבר זה תלוי במחלוקת האם מצות האמונה נכללת בכלל תרי"ג מצוות או שהיא שורש לכל קיום תרי"ג המצוות. הרמב"ם1 מונה אותה כמצווה הראשונה בספר המצוות וז"ל: מצוה א' – היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו "אנכי ה' אלוהיך". ובסוף גמרא […]