סוג מדיה: טקסט

פרק כ"א "א מַשָּׂא מִדְבַּר-יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה. ב חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד-לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל-אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי. ג עַל-כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. ד תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה. ה עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן. ו כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד. ז וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר […]

לחיות עם פרשת השבוע – המהפך בגשמים זכינו השנה, בחסדי ה' המרובים, לשפע גדול של גשמים. נראה כי מתחילת הפרשה, אפשר ללמוד על נקודה מהותית בעבודת ה' הנוגעת גם למשמעות התפילה על הגשמים. הפרשה פותחת בדבריו של הקב"ה למשה: וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. הפסוק פותח במידת הדין: אֱ-לֹהִים, ועובר למידת הרחמים: ה'. חז"ל עמדו על משמעותו של שינוי זה במדרש (שמות רבה ו, א): ועל דבר זה בקשה מידת הדין לפגוע במשה, הדא הוא דכתיב: וידבר […]

המדרש: רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר: כחלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים, "יהי רקיע בתוך המים", ביניים ובנתיים. אמר ר' תנחומא: אנא אמרי טעמא, אלו נאמר: 'ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע', הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, וכשהוא אומר "ובין המים אשר מעל לרקיע", הרי המים העליונים תלוים במאמר. אמר רבי אחא: כהדין קנדילא. ופירותיהם אלו מי גשמים.

ישראל מאמינים בני מאמינים השבת נתחיל לקרוא את ספר שמות. ספר שמות, פותח בשינוי חד ביחס לסיום ספר בראשית. ספר בראשית, נחתם בישיבתם של ישראל בהרווחה ובשלווה בארץ גושן. הנימה החיובית הזו, מתחלפת במהירות בתחילת פרשתנו, בשעבודם של ישראל בעבודת הפרך. הפרשה שלנו, מתמודדת עם מציאות הגלות. נדמה כי ניתן להפיק מן האמור לגבי גלות מִצְרָיִם , גם ביחס ל מֵּצַרִים עמם אנו נפגשים בחיינו. ננסה לעמוד על כמה נקודות בפרשה, אשר יכולות להאיר את דרכנו בעבודת ה' ובאתגרים אתם […]

החיים הם געגוע בלתי פוסק לאינסוף ברוך-הוא לאחרונה יצא הספר "שירת הים", המתאר את דמותו המופלאה של הרב יעקב חרל"פ זצ"ל. הדבר עורר אותי לעסוק קצת בחלק מן היסודות המרכזיים בהשקפתו של הרב חרל"פ. מתוך העיון, ננסה בס"ד ללמוד כיצד הדברים יהיו לנו לעזר וחיזוק בעבודת ה' הכללית והפרטית. הרב יעקב חרל"פ והרב הנזיר1, היו מתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק זצ"ל. הרב הנזיר נקשר לרב קוק, בזמן היותו סטודנט לפילוסופיה. כך הוא מתאר את הדברים בהקדמתו ל"אורות הקודש" (עמ' […]

לחיות עם פרשת השבוע – לישועתך קיויתי ה' בפרשתנו, בתוך הברכות של יעקב לבניו, ישנו פסוק קצר אשר בו נעמיק ונתבונן (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. נעיין בכמה היבטים העולים מפסוק זה, ונפיק מכך בס"ד את ההדרכה עבורנו בציפיה ובתקוה לישועה, בפרט ובכלל. בספר "עבודת ישראל" מעיר: לישועתך קויתי ה'. אחר העיון בפרשת מקץ ופרשת ויגש ופרשת ויחי עד הפסוק הזה ולא מצינו שם הוי"ה נכתב בם בפירוש… בפסוק זה אפשר להבחין במפנה; כאשר מתבוננים בפסוקי הברכות שנאמרו קודם […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים", רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן: בשעה שאמר הקב"ה: "יהי רקיע בתוך המים", גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים, ושמי שמים העליונים. רב אמר: לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו, "יהי רקיע", יחזק הרקיע. ר' יהודה בר' סימון אמר: יעשה מטלית לרקיע, היך מה דאת אמר: "וירקעו את פחי הזהב". אמר רבי חנינא: יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע. רבי […]

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה המפגש בין יהודה ליוסף בפרשתנו, הוא שגורם בסופו של דבר להתוודעות יוסף לאחיו, ולאיחודם מחדש של כל בני יעקב. דבריו של יהודה מול יוסף, נדרשו בכמה פנים. ננסה לעמוד על הבחינות השונות במפגש המיוחד הזה, ולהפיק ממנו בס"ד את ההדרכה הראויה עבורנו בעבודת ה' בעת הזו. בספר משלי נאמר (משלי כ, ה): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. סביב פסוק זה, דרשו חז"ל את פרשתנו בכמה אופנים. במדרש דרשו את […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי רקיע", כתיב: "המקרה במים עליותיו", בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקב"ה לא קרה את עולמו אלא במים, שנאמר: "המקרה במים עליותיו".

קנאה בספר בראשית, בו אנו עוסקים בקריאת פרשות השבוע, הקנאה תופסת מקום מרכזי בהנעת תהליכים.הדבר מתחיל כבר בראשית הספר בחטאו של קין (קין מלשון קנאה1), ונמשך גם בקנאת רחל בהיותה עקרה, בלאה (שהייתה ברוכת ילדים). ביחוד הדבר בולט בכל החלק האחרון של הספר, בפרשת יוסף ואחיו, אשר עיקר עניינה הוא (בראשית לז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. למידה זו תפקיד משמעותי בעולם. היא מחד בונה את העולם, בתחרותיות ובהישגיות הגורמים לפיתוח ותנופה בכל המישורים. אך מאידך, היא גם מסוגלת להחריב את […]

לחיות עם פרשת השבוע – אל ישנה אדם בנו בין הבנים פרשות השבוע הקודמות, עסקו במאבקים כלליים בין ישראל לאומות: יצחק מול ישמעאל וכן יעקב מול עשו. במובן הזה, גם האירועים האקטואליים היו "לחיות עם פרשת השבוע". חווינו באמת לאחרונה תקופה אינטנסיבית מבחינה ביטחונית, במאבק עם אויבנו במבצע "עמוד ענן". בפרשתנו, יעקב סוף סוף בא למנוחה ולנחלה ושוכן לבטח, לאחר כל התלאות שעבר: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. העובדה שהתורה מתארת את היאחזותו של יעקב בארץ בלשון "ישיבה", […]

המדרש: אמר ר' שמואל בר אמי: מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים. מה נפשך, אם לענין החשבון, לא היה צריך למימר אלא אחד, שנים, שלשה, או ראשון, שני, ושלישי, שמא אחד, שני, שלישי, אתמהא. אימתי פרע להם הקב"ה, להלן בהקמת המשכן, שנאמר: "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו", ראשון לברייתו של עולם. אמר הקב"ה: כאילו באותו יום בראתי את עולמי. תני, עשר עטרות נטל אותו היום: ראשון למעשה בראשית, ראשון למלכים, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לשכינה, […]

לפני שבר גאון הגאווה היא שורש המידות הרעות, והענווה היא שורש המידות הטובות. ננסה בע"ה לברר את ה "סור מרע" ביחס למידת הגאווה, ומתוך כך נבוא לבאר את ה "עשה טוב" של מידת הענווה הנכספת. בספר משלי אומר החכם מכל אדם (טז, יח): לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ. מדוע הגאווה גורמת למפלה ושבר? הגאווה נובעת במידה רבה מהשאיפה לפרפקציוניזם. האדם רוצה ללכת עד הסוף, להיות מושלם בכל מה שהוא עוסק בו. זה נובע מתוך תחושה שהיות ואני שלם, […]

לחיות עם פרשת השבוע – וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו פרשתנו מתארת בהרחבה את המפגש בין יעקב לעשו, עם חזרת יעקב לארץ ישראל. חז"ל לומדים מן האמור בפרשתנו, על צורת ההתמודדות בין יעקב לעשו ומשמעותה. מדברי חז"ל בפרשה זו, אנו גם יכולים ללמוד על היחס בין ישראל לאומות העולם בכלל. נעסוק בע"ה בשלוש נקודות הנוגעות בכך, המסוגלות להאיר את דרכנו בעת הזו. כאשר יעקב ועשו נפרדים, מציע עשו ללכת יחד עם יעקב. עונה לו יעקב (בראשית לג, יד): יַעֲבָר […]

המדרש: אמר ר' ינאי: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים, "והארץ היתה תהו", אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלהים יהי אור", אלו מעשיהן של צדיקים, "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך", בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים, "ויקרא אלהים לאור יום", אלו מעשיהן של צדיקים, "ולחושך קרא לילה", אלו מעשיהן של רשעים, "ויהי ערב", אלו מעשיהן של רשעים, "ויהי בקר", אלו מעשיהן של צדיקים, "יום אחד", שנתן להם הקב"ה יום אחד, ואיזה זה […]

לחיות עם פרשת השבוע – שיחת אבות כמפתח לגאולת בנים – ו' ההיפוך הופכת ייאוש לאמונה השבוע חווינו עלייה תלולה בפעולות הטרור בארץ. זה מחזיר אותנו למראות קשים של פיגועים, שאנו זוכרים משנים עברו. כאשר אירועים קשים כאלו פוקדים אותנו, עלינו לשוב ולחשוב כיצד אנו ניגשים למציאות הזו. נראה שהדברים מתחברים מאוד לתהליך אותו עובר יעקב אבינו בתחילת הפרשה. יעקב נתון במציאות קשה מאוד. הוא נשלח ריק מכל רכוש, לבדו, ועוזב לארץ נכריה. יתרה מזאת, הוא יודע שלבן מחכה לו […]

המדרש: אמר ר' יהודה בר סימון: 'יהי ערב' אין כתיב כאן, אלא "ויהי ערב", מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. אמר ר' אבהו: מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר: דין הניין לי, יתהון לא הניין לי. אמר ר' פנחס: טעמיה דר' אבהו, "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", דין הניין לי, יתהון לא הניין לי.

משא מצרים ויחס מצרים לישראל בחלק הראשון מוזכרת פורענות גדולה שתבוא על מצרים. בהמשך ישנו תיאור של תהליך תשובה שיעבור על מצרים , מוזכרים מזבח ומצבה לה', שליחת מושיע ועוד…נבואה מוזרה ויחודית. הסיומת שלה בפסוק כד-כה מוזרה עוד יותר. מה פשר הצירוף של מצרים ,אשור וישראל. דבר שהביא חלק מן המפרשים לבאר פסוק זה כמוסב כולו על ישראל. ישראל שבאו ממצרים ושעלו מאשור. נראה שזה אינו הפשט. לביאור הפסוק באופן אחר נגיע בהמשך השעור. לאיזו תקופה [מבחינה היסטורית] מתייחס ישעיהו […]

אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת – שיעור פרשת שבוע – תולדות חשבתי לעסוק בדברים אחרים, אך האירועים החשובים שהתרחשו לפני שעות אחדות – בחיסולו של ראש הזרוע הצבאית של החמאס, וההתכוננות של צה"ל למבצע נרחב – גרמו לי לשנות את תוכן הדברים. בזמנים מיוחדים כאלו, עלינו לבאר את משמעות המאורעות מתוך מבט אל הקודש. נוסף על זאת, ובעיקר, עלינו לברר את התפקיד הגדול המוטל על כתפינו בעת הזו. היום בבוקר, עוד לפני הפעולה הצבאית, שמתי לב שבתחילת התהלים של היום […]

המדרש: "ויקרא אלהים לאור יום", לא הוא אור ולא הוא יום, אתמהא, תני, אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה, שהיא מכהה גלגל החמה, ובלילה אינה יכולה, שלא נבראת להאיר אלא ביום, והיכן היא, נגנזה והיא מתוקנת לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים", אתמהא, "שבעת", ולא שלשה הן, והלא ברביעי נבראו המאורות, אלא כאינש דאמר: כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמישתותי. רבי נחמיה אמר: אלו שבעת ימי […]