אורך השיעור: בינוני

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ג כי אותך ראיתי צדיק לפני, אמר ר' אלעזר בן עזריה מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו שכן הוא אומר בנח איש צדיק תמים היה שלא בפניו, וכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בפניו, ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר (תהלים סו) אמרו לאלהים מה נורא מעשיך שלא בפניו אומר (שם /תהלים/ קלו) הודו לה' […]

שלוש הפרשיות הראשונות של ספר שמות עוסקות ביציאת מצרים. הפרדה הבאה היא כבר אחרי היציאה, והיא כוללת את השירה וההודאה על היציאה ממצרים. על פי תחילת כל פרשה אפשר להבין מה עניינה. פרשת שמות פותחת (שמות א', א'): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. היא עוסקת בעם ישראל, בירידה למצרים ובשעבוד הארוך והקשה במצרים. פרשת וארא פותחת (שמות ו', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ג ג כתיב (שם /תהלים י"א/) ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אחת עד שהוא שוברם, ומי הוא בודק בקנקנים יפים אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן וכתיב (בראשית כב) והאלהים נסה את אברהם, אמר רבי יוסי בן חנינה הפשתני הזה […]

בפתיחת הפרשה נאמר (שמות ו', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. אל האבות ה' נגלה בשם ש-ד-י, ואל משה רבינו בשם הוי"ה. הרבה דנו בפסוקים אלו, ושאלו שהרי גם אצל האבות אנו מוצאים שם הוי"ה. חשוב להדגיש את הזהירות הרבה שיש לנהוג בעיסוק בשמות ה'. ננסה ללכת בעקבות רבותינו, ונאמר דברים בהשראת ה"שפת אמת" ור' צדוק הכהן מלובלין. ה"שפת אמת" כותב (וארא, תרל"ז): […]

מדרש רבה (פרשת נח) פרשה לב סימן ב. ד"א "בא אתה וגו'" כתיב (תהלים יא, ז): "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" רבי תנחומא בשם רבי יהודה בר סימון רבי מנחמא בשם רבי אליעזר בר יוסי אמרו אין לך אדם אוהב בן אומנתו אבל החכם אוהב בן אומנתו כגון רבי חייא דרבי הושעיא ור' הושעיא דרבי חייא והקב"ה אוהב את בן אומנתו שנאמר "כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" זה נח שנאמר "ויאמר ה' אל נח בא אתה וגו'":

אנחנו מתחילים בשעה טובה ובסייעתא דשמיא ספר חדש – ספר שמות: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. הפתיחה באות ו' נדרשת על ידי חכמים (שמות רבה פרשה א', ב'): דבר אחר, "ואלה שמות", אמר רבי אבהו: כל מקום שנאמר 'אלה' – פסל את הראשונים, 'ואלה' – מוסיף שבח על הראשונים. "אלה תולדות השמים והארץ" – פסל לתוהו ובוהו, "ואלה שמות" – הוסיף שבח על שבעים נפש שנאמרו למעלה, שכולם היו צדיקים. הוספת השבח היא מחיבתן […]

בפרשה מופיע הסיפור של מנשה ואפרים, וליתר דיוק אפרים ומנשה. ננסה להתבונן בו לאור דברי המפרשים וכתבי החסידות. אנו פוגשים בבניו של יוסף לראשונה בפרשת מקץ (בראשית מ"א, נ'-נ"ב): וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן. וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי. וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. לאור השמות שקרא להם יוסף, אפשר להבין מה […]

פרשת ויגש היא פרשה מיוחדת, שאנו ניגשים אליה בכל שנה בהתרגשות. יש בה הרבה דברים יסודיים. ננסה להנגיש את פרשת ויגש אלינו. נעיין בפסקה מדברי הזוה"ק, שאמנם מופיעה בפרשה הקודמת אבל שייכת לדברים בפרשה שלנו. חז"ל רואים את המפגש בין יהודה ליוסף כ"מלחמת עולם" – ההתרחשות הזו היא בעלת השלכות לדורי דורות על עם ישראל ועל העולם כולו. השורש של התפקידים השונים של משיח בן יוסף ומשיח בן דוד – מצאצאי יהודה, נמצא בפרשה שלנו. הזוה"ק פותח בפסוק ממשלי (כ', […]

בתחילת הפרשה נאמר (בראשית ל"ז, י"ב): וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם. מפרש רש"י: לרעות את צאן – נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן. הנקודה שיש בספר תורה מעל המילה "את", מלמדת שהם בעצם הלכו לרעות את עצמם, לדאוג לעצמם, ולא לצאן. זו אמירה קשה. האחים הקדושים, שנים עשר השבטים שבנו את עם ישראל, פועלים מתוך אגואיזם? חושבים רק על עצמם? דברי רש"י עוררו אותי להתבונן בכל הסיפור של יוסף ואחיו. אנחנו נתקלים בסיפור הזה בביטויים […]

יש חלק בפרשה שאנחנו לא מדלגים עליו בכל שנה, והשנה יש תוספת חידוש בענין, מסוף הפרשה הקודמת. הכוזרי כותב ביחס לארץ ישראל, והדברים נכונים במיוחד לזמננו (ב', י"ד): ועל הארץ ההיא נפלה הקנאה בין יעקב ובין עשו בדבר הבכורה והברכה, ולסוף נדחה עשו, על אף גבורתו, מפני יעקב, עם כל חולשתו. הכרעת המאבק בין יעקב לעשו מתרחשת בפרשה שלנו. נביא את הפסוקים (בראשית ל"ו, א'-ג'): וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן […]

חז"ל פותחים את המדרש על הפרשה בדרשה הבאה (בראשית רבה פרשה ס"ח, א'): "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג'): "אז תלך לבטח דרכך… אם תשכב לא תפחד", "אז תלך לבטח", זה יעקב, דכתיב: "ויצא יעקב", "אם תשכב לא תפחד", מעשו ומלבן, "ושכבת וערבה שנתך", "וישכב במקום ההוא". שואל ה"שם משמואל" (ויצא, תרעג): ויש להבין מה השמיענו המדרש והכתוב במשלי מה שלא ידענו מן הכתוב של תורה. מה המדרש מוסיף לנו? […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לא סימן יב יב [ו, יז] ואני הנני הנני מסכים לדברי מלאכים, שהיו אומרין (תהלים ח) מה אנוש כי תזכרנו, את המבול מים, מים היו וכיון שהיו יורדין היו נעשים מבול, לשחת כל בשר כל אשר בארץ יגוע, יצמוק, והקימותי את בריתי אתך, ברית אתה צריך מפני הפירות שאתה כונס שלא ירקבו, ושלא יתעפשו, ושלא ישתנו, ברית אתה צריך, הגבורים היה א' מהם נותן רגלו על התהום וסותמו נותן ידו על החלון וסותמה, היה […]