אורך השיעור: בינוני

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ח ח [ז, יג] בעצם היום הזה בא נח, א"ר יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא אם נכנס נח לתיבה בלילה, עכשיו יהיו כל דורו אומרים כך, לא היינו יודעים בו ואלו היינו יודעים בו לא היינו מניחין אותו ליכנס, אלא בעצם היום הזה בא נח דרגיש ליה ימלל, המה וכל החיה, המה עיקר, והכל טפילה להם, כל צפור כל כנף, אמר רבי אלעזר בשם רבי אסי לחבריה, פרט למורטיא ולקטעיא שהן פסולין […]

פרשת ויקהל פותחת בכמה לשונות של אחדות בעם ישראל (שמות ל"ה, א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָם. "ויקהל", "כל עדת", "בני ישראל". השל"ה על הפסוקים שבהמשך מביא ענין חשוב: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", רומז לאש המחלוקת ואש הכעס, שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש שאין בוער בו אש של גיהנם, והכועס בשבת או עושה מחלוקות חס ושלום, גורם להיות חמת […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ז ז [ז, י] ויהי לשבעת הימים ומי המבול מלמד שתלה להם הקדוש ברוך הוא ז' ימי אבילות של מתושלח הצדיק, כדי שיעשו תשובה ולא עשו, ד"א ויהי לשבעת הימים א"ר יהושע בן לוי ז' ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו קודם שיבא מבול לעולם, מאי טעמא ויתעצב אל לבו ואין עציבה אלא אבילות, שנאמר (שמואל ב יט) נעצב המלך על בנו, א"ר יוסי בן דורמסקית הם חטאו בגלגל העין שהוא […]

פרשת השבוע מתחילה ב"כי תשא" – נשיאת ראש של עם ישראל, והתרוממות למדרגה עליונה. והנה, בהמשך הפרשה אנחנו קוראים משהו בדיוק הפוך (שמות ל"ב, ז'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. משה עולה להר סיני, נמצא במדרגה עליונה, וה' אומר לו: "לך רד". מי השילוח מסביר את הענין, וכדאי לקחת את דבריו בשתי ידים. יש בהם מסר חשוב: וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך. בזה החטא נאבד מישראל כל ההדר […]

ננסה לעסוק מעט בעניינו של הארון, שהציווי על עשייתו פותח את הציווי על מלאכת המשכן. עמדו חכמים על הבדל בלשון התורה. בכל הכלים נאמר: "ועשית…", ואילו בארון נאמר (שמות כ"ה, י'): "וְעָשׂוּ אֲרוֹן". משמעות הדברים היא, שעשיית הארון לא קשורה לאדם מסויים, אלא לכל עם ישראל. הארון, שבו התורה, שייך לכולם. "תורה מונחת בקרן זוית, וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול". יש בכך לימוד חשוב. התורה מחכה לנו. כל אחד ואחד מאיתנו שייך לתורה. אין אדם יכול לומר "אני לא מתחבר […]

בראשית רבה (וילנא) (פרשת נח) פרשה לב סימן ה …ומחיתי את כל היקום, ר' ברכיה אמר קיומיה, ר' אבון אמר יקומיניה רבי לוי בשם ריש לקיש אמר זה קין היה תלוי ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר וימח את כל היקום, ויעש נח ככל אשר צוהו ה', זה שיכון לכנוס בהמה חיה ועוף.

כאשר אנשים נשאלים: היכן בתורה מופיע ציווי על תפילה? רבים לא מעלים בדעתם, שהמקור הוא בפרשת משפטים, מכיון שעיקר הפרשה עוסק בדינים שבין אדם לחבירו ובדיני ממונות. זהו הפסוק המצוה על התפילה (שמות כ"ג, כ"ה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. יש מקום לדייק בפסוק. ראשיתו בלשון רבים: "ועבדתם". בחלק זה הפסוק מדבר על ה' בגוף שלישי. משה אומר לבני ישראל שהם צריכים לעבוד את ה'. בהמשך הפסוק יש מעבר מלשון רבים ללשון יחיד: […]

מדרש רבה פרשת נח (פרשה לב) סימן ד המשך: (בראשית ז, ג): גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִם תֹּאמַר שִׁבְעָה מִכָּל מִין נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן שֶׁאֵין לוֹ בֶּן זוּג, אֶלָּא שִׁבְעָה זְכָרִים וְשִׁבְעָה נְקֵבוֹת, לֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָהֶם, אֶלָּא (בראשית ז, ג): לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. כי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה וגו' (בראשית ז, ד), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֵן עָבְרוּ עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְאַרְבָּעִים יוֹם, לְפִיכָךְ (בראשית ז, ד): אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן […]

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על מתן תורה, אירוע גדול וחשוב לעולם כולו. ננסה לגעת בכמה נקודות בענין זה. הגמרא אומרת (סנהדרין צ"ז ע"א): תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח, ובעונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו. אלפיים שנות תורה התחילו, כידוע, כשאברהם היה בן 52 שנים. ב"סדר עולם" מובא שבגיל זה הכיר אברהם את בוראו. זוהי תחילת הקשר של העולם עם הקב"ה. אחרי שאברהם הכיר את בוראו, מתחיל התהליך […]

מדרש רבה (נח) פרשה לב סימן ד: "מכל הבהמה הטהורה וגו'" ר' יודן בשם ר' יוחנן ור' ברכיה בשם רבי אליעזר ור' יעקב דכפר חנין בשם ר' יהושע בן לוי מצינו שעיקם הקב"ה שתים ושלש תיבות בתורה כדי שלא להוציא דבר טומאה מתוך פיו הה"ד "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו" ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן אלא "אשר לא טהורה היא". א"ר יודן ב"ר מנשה אף כשבא לומר להם סימני בהמה טמאה לא פתח להם אלא בסימני […]

בימים אלה, כשאנו מנסים "לחיות עם פרשת השבוע", אי אפשר להתעלם מהמילים: "כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" המופיעות בפרשה. ובמיוחד שמילים אלו מופיעות ב"רביעי", בחלק שאנו קוראים היום. פסוק זה מופיע אחרי שירת הים, והוא תוצאה של שירת הים במידה מרובה. נעיין בפרשיה המסתיימת במילים אלו, ובע"ה נקבל כיוון להתמודדות. מיד לאחר שירת הים, ושירת מרים, מופיעים כמה פסוקים שבכל אחד מהם יש מקום לעיין (שמות ט"ו, כ"ב-כ"ו): וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים […]