פרשה יג – פסקה יד
המדרש: א"ר ברכיה עלה שבר מן הארץ מיד והשקה את כל פני האדמה, היא דעתיה דר' ברכיה, דא"ר ברכיה (דברים לב) יערוף כמטר לקחי וגו', שברו בריות את ערפן, מיד מטר יורד.
פרשה יג – פסקה יג
המדרש: כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה כמלא כלי מחרישה של שלשה טפחים, דברי ר"מ, רי"א בקשה טפח ובינונית טפחיים, ובשבעה ג' טפחים, אר"ש בן אלעזר אין לך טפה יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים, מה טעם (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו', א"ר לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הה"ד (ישעיה מה) תפתח ארץ, כנקבה זו […]
פרשה יג – פסקה יא
המדרש: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז) וארו עם ענני שמיא, ר"ש בן לקיש אמר אין עננים אלא מלמטה שנאמר (תהלים קל"ה) מעלה נשיאים מקצה הארץ, על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה, ר"ש אומר לאחד שאמר לחבירו הלוני סאה של חטים, א"ל הבא קופתך ובא מדוד כך הקדוש ברוך הוא אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר.
פרשה יג – פסקה ט – מידת המים
המדרש: (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים וגו', מעשה בר"א ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין, א"ל ר"א לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות מי אוקיינוס מה הינון, א"ל מים בולעין מים, אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלא לקינייאתה, והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון, על דעתיה דר"א משם הם שואבים, על דעתיה דרבי יהושע […]
פרשה יג – פסקה ח – מרכזיות האדם בעולם
המדרש: כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו', אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה שנאמר (איוב לח) להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו.
פרשה יג – פסקה ז
המדרש: ואדם אין לעבוד את האדמה, ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה, כאליהו וכחוני המעגל, ואדם אין לעבוד את האדמה לא נברא אדם אלא לעמל, אם זכה הוא עמל בתורה, ואם לא זכה הוא עמל בארץ, אשריו לאדם שהוא עמל בתורה.
פרשה יג – סימן ו – גבורות גשמים ותחיית המתים
המדרש: רבי חייא בר אבא אמר ושקולה כנגד תחיית המתים, רבי אבא ורבי חייא בשם רבי אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה, בזו יד שנאמר (יחזקאל לז) היתה עלי יד וגו', ובזו יד, פותח את ידך, בזו פתיחה (דברים כח) יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל לז) הנה אני פותח את קברותיכם וגו', רבי יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה, בזו שירה (ישעיה מב) ירונו יושבי […]
פרשה יג – פסקה ה – גשמים – פנים בפנים
המדרש: א"ר יצחק שהיא מרצה כקרבנות שנא' (שם /תהלים/ פה) רצית ה' ארצך, ולהלן הוא אומר (ישעיה נו) יעלו לרצון על מזבחי, רבי סימון אמר אף מכנסת הגליות שנאמר (תהלים פה) שבת שבות יעקב, ר' יוחנן בר מריה אומר שהיא אוספת את העברה שנאמר אספת כל עברתך, רבי תנחום בר חנילאי אמר אף מכפרת על החטאים שנאמר (שם /תהלים פ"ה/) נשאת עון עמך.
פרשה יג – פסקה ד' – גבורות גשמים
המדרש: אמר רבי הושעיא קשה היא גבורות גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית, מ"ט (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו', במה (שם /איוב ה'/) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות, רבי אחא מייתי לה מהכא (ירמיה י) עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו, מה כתיב בתריה (שם /ירמיהו י'/) לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים שנאמר (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך.
פרשה יג – פסקה ג – מורכבות
המדרש: כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ, מזכיר שם מלא על עולם מלא, א"ר חלפאי כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים, אר"ש בן יוחאי ג' דברים שקולין זה כזה, ואלו הן ארץ ואדם ומטר, א"ר לוי בר חייא ושלשתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם.
פרשה יג – פסקה ב
המדרש: כל שיח השדה, כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו, כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות, כל האילנות להנאתן של בריות נבראו, מעשה בא' שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתו, כל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ עבדת ארעא לא עבדת וכל תפלתן של בריות אינה אלא על הארץ, מרי תעביד ארעא מרי תצליח ארעא, כל תפלתן של ישראל אינו אלא על ב"ה, מרי יתבני בית מקדשא מרי מתי יתבני בית מקדשא.
פרשה יג – פסקה א
המדרש: [ב, ה] וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, הכא את אמר וכל שיח השדה, ולהלן את אמר ויצמח ה' אלהים מן האדמה, א"ר חנינא להלן לגן עדן וכאן לישובו של עולם, תני ר' חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים.
פרשה יב – פסקה טז – הארץ גרעין העולם
המדרש: ארץ ושמים, משל ללגיון שהמליך את המלך תחלה אמר המלך הואיל ולגיון זה המליכני תחלה הרי אני נותן לו פרוקופי שלא תזוז ממנו לעולם כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והארץ היא עשתה צביוני תחלה, הרי אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז ממנה לעולם, הה"ד (תהלים קד) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד.
פרשה יב – פסקה טו
המדרש: ה' אלהים, למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין, צונן הם מקריסין, ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו, כך אמר הקדוש ברוך הוא אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין, במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד, אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים, והלואי יעמוד.
פרשה יב – פסקה יד – מחשבה ומעשה ב"ה וב"ש ורשב"י
המדרש: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, ב"ש וב"ה, ב"ש אומרים מחשבה בלילה ומעשה ביום, וב"ה אומרים מחשבה ומעשה ביום, אר"ש בן יוחאי תמיהה אני איך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ, אלא מחשבה בין ביום בין בלילה, ומעשה עם דמדומי חמה.
פרשה יב – פסקה יג
המדרש: ר' יצחק ור"ש בן לקיש רבי יצחק אמר מלך ב"ו בונה אהל ומותח אהל אננקי ע"י שהות הוא רפי קימעה, ברם הכא (איוב לז) תרקיע עמו לשחקים, ואם תאמר שהן רפים, ת"ל (שם /איוב ל"ז/) חזקים כראי מוצק, ר"ש בן לקיש אמר ב"ו מוצק כלים אננקי, על ידי שהות היא מעלה חלודה ברם הכא חזקים כראי מוצק, נראים כמין תרקיא, רבי עזריה אמר על הדא דר"ש בן לקיש כי בו שבת מכל מלאכתו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אלא […]
פרשה יב – פסקה יב – ה' ומלך בשר ודם
המדרש: רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר מלך ב"ו בונה פלטין משהוא בונה את התחתונים אחר כך הוא בונה את העליונים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא את העליונים ואת התחתונים בריה אחת, ר"ש בן לקיש אומר מלך ב"ו =בשר ודם= עושה ספינה, בתחלה הוא מביא קורות ואח"כ הוא מביא ארזים ואח"כ הוא מביא הוגנים ואח"כ הוא מעמיד עליה נווטים אבל הקדוש ברוך הוא ברא הן ומנהיגיהם הה"ד (ישעיה מב) כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם, ונווטיהם כתיב.
פרשה יב – פסקה יא – שמים וארץ – ממה נברא היקום
המדרש: רבי אליעזר ור' יהושע רא"א כל מה שיש בשמים ברייתו מן השמים, כל מה שיש בארץ ברייתו מן הארץ, ומייתי ליה מן הכא (תהלים קמח) הללו את ה' מן השמים וגו', הללו את ה' מן הארץ וגו', רבי יהושע אומר כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן השמים ומייתי לה מהכא (איוב לז) כי לשלג יאמר הוא ארץ, מה שלג אף על פי שהוייתו בארץ אין ברייתו אלא בשמים כך כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו […]
פרשה יב – פסקה י – משמעות האותיות
המדרש: בהבראם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר בהבראם בה' בראם ומה ה' זה, כל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא (שם /תהלים/ לג) בדבר ה' וכבר שמים נעשו, רבי יודא נשיאה שאליה לר' שמואל בר נחמן אמר מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מאי דכתיב (שם /תהלים/ סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וגו' א"ל אין כל מקום ומקום שאין לו איש ממונה על […]
פרשה יב – פסקה ט- אברהם ובריאת העולם
המדרש: אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם באברהם בזכותו של אברהם, רבי עזריה אמר על הדא דרבי יהושע בן קרחה (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם כל האונקים הזה בשביל מה, בשביל אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם, א"ר יודן בהרים הגבוהים היעלים אין כתיב כאן אלא (תהלים קד) הרים הגבוהים ליעלים, הרים הגבוהים למה נבראו בשביל היעלים מה יעלה זו תשייה היא מתיירא מן החיה, ובשעה […]