מחבר: מנהל אתר

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "החכם עיניו בראשו" א 2, "ואמרתי אני בלבי" א – ג דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה אברהם אבינו, "והכסיל בחשך הולך", זה נמרוד, "וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם. ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני וגו'". אני נקראתי מלך ונמרוד הרשע נקרא מלך, זה מת וזה מת, אם כן, "ולמה חכמתי אני אז יותר", למה מסרתי נפשי על קדושת שמו של הקב"ה והזהרתי ואמרתי אין אלוה כמוהו בעליונים ובתחתונים, […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד, "החכם עיניו בראשו", א' 1 "החכם עיניו בראשו וגו'". "החכם עיניו בראשו" והכסיל עיניו ברגליו?! אלא עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו, ר' מאיר הוה צווח לסופיה דמלה רישיה. פירוש המדרש"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". "החכם עיניו בראשו", והכסיל – עיניו ברגליו?! מהי מעלתו של החכם שעיניו בראשו? אלא כך יש לדרוש את הפסוק: עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו. ר' מאיר הוה צווח לסופיה […]

הקודש והטבע בנרות חנוכה1 שואל הבית יוסף (או"ח תחילת סי' תר"ע), מדוע תקנו שמונה ימים לחנוכה ולא שבעה, הרי בהדלקת המנורה ביום הראשון לא היה נס, שכן השמן הספיק מלכתחילה ליום אחד.תירץ הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראי"ה עמ' 478), שאם היו מתקנים להדליק נרות שבעה ימים הרי היתה מנורת החנוכה בעלת שבעה קנים כמנורת המקדש, ודבר זה מטשטש את ההבדלה שצריכה להיות בין הקודש ובין החול, ומאריך הרב בדרשתו לבאר את חשיבות ההבדלה בין הקודש ובין החול הבאה בצורת תקנה […]

הדרך לאחרית הימים על פי הדיבור קברתיה שםימי יעקב קרבו למות. הוא קורא לבנו ליוסף ומצווה אותו לקוברו במערת המכפלה. יעקב מחזק את צוואתו בהשבעת בנו, וכאן מסתיים המעמד. אחרי הדברים האלה, מתבשר יוסף אודות מחלת אביו, והוא מגיע אליו עם מנשה ואפרים. כל פרק מ"ח עוסק בהתייחסותו של יעקב לבני יוסף, וברכתו להם. על כן בולטת בחריגותה הזכרת מות רחל וקבורתה בדרך אפרת היא בית לחם1: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי: […]

אוהבים אותך ארץ ישראל פרשת ויגש חותמת בפסוק1: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. רש"י מבאר: וישב ישראל בארץ מצרים – והיכן, בארץ גושן, שהיא מארץ מצרים. מה רוצה רש"י לומר בדבריו?נראה, שבדרך כלל כותבת התורה את שם העיר (או האזור), ואחר כך את שם המדינה, כגון: "בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"2, "עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן"3, "לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן"4, ועוד רבים. כאן, בפרשת ויגש, הקדימה התורה את שם הארץ – "ארץ מצרים", […]

שתי מגמות בירידה מצרימה הזמנה כפולהיוסף מתוודע אל אחיו, ושולח איתם הצעה לאביו לרדת מצרימה על מנת להיות עמו במשך שנות הרעב. אנו מצפים שעתה יפנה יוסף לפרעה, ויקבל ממנו אישור סופי להבאת המשפחה. להפתעתנו, מתברר שהשמועה אודות בואם של אחי יוסף התגלגלה כבר אל ארמונו של פרעה, והוא מצדו הכין מיוזמתו הזמנה למשפחה להגיע למצרים. הזמנה זו הינה בעלת תוכן דומה לזו של יוסף, ובכל זאת התורה חוזרת עליה בפירוט. לשם מה הכפילות בתיאור ההזמנות?נעיין בשני התיאורים ונבחן האם […]

על אור וחושך לקראת חג החנוכה1, נעיין מעט בעניינם של האור והחושך בתורה.מספר מקורות בחז"ל עוסקים בעניין זה.במדרש, שעסקנו בו מספר פעמים, מובא2: רבי אבהו ור' חייא רבה. רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב (תהלים א) "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'". "והארץ היתה תהו ובהו" – אלו מעשיהן של רשעים. "ויאמר אלהים יהי אור" – אלו מעשיהן של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ג, "וראיתי אני", א' "וראיתי אני שיש יתרון", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים. פירוש המדרש"וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים, ובילקוט גרס (מתנות כהונה) "לדברי מינות", שהם כחושך לעומת התורה האמיתית שהיא כאור. נושאי השיעור: א. מציאות […]

מוציא שם רע סוגיית 'מוציא שם רע' (ח' ע"א – ט' ע"ב) מתייחדת באוקימתות רבות למחלוקת ר' מאיר וחכמים. רבות מהן נראות תמוהות ורחוקות מפשט המשנה, האומרת: האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. נחלקו רש"י ור"ת מהו המקרה בו עוסקת הסוגיא. על פי רש"י (ח' ע"א): המוציא שם רע – לא מצאתי לבתך בתולים ובא להפסידה כתובתה ולא להרגה, שאינו מביא עדים שזינתה תחתיו, דאי […]

על אור וחושך לקראת חג החנוכה1, נעיין מעט בעניינם של האור והחושך בתורה.מספר מקורות בחז"ל עוסקים בעניין זה.במדרש, שעסקנו בו מספר פעמים, מובא2: רבי אבהו ור' חייא רבה. רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב (תהלים א) "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'". "והארץ היתה תהו ובהו" – אלו מעשיהן של רשעים. "ויאמר אלהים יהי אור" – אלו מעשיהן של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה […]

עת לשבת ביקש יעקב לישב בשלווה וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן1: ועוד נדרש בו: "וישב" – ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה2: דומה שמאז בא יעקב לארץ כנען, הצרות לא מפסיקות לרדוף אותו. קראנו על כך בפרשה הקודמת, וביתר שאת, בפרשת וישב. ביקש יעקב לישב בשלווה, אך השלווה ממנו והלאה: שנאת האחים; "מות יוסף" – […]

על פי הטבע פרשת יעקב בחרן מובאת בספרים הקדושים כבנין אב לתהליכים רוחניים יסודיים בעולם ובעולמות הרוחניים.ידוע, כי רחל היא "עלמא דאיתגליא", ולאה היא "עלמא דאיתכסיא". בזוה"ק1 מובא, שעל כן עבד יעקב ברחל שבע שנים, כנגד שנות השמיטה הגלויות, ועבודתו בלאה היא כנגד היובל, שהוא השער החמישים הנסתר והפנימי. בהמשך אומר הזוה"ק: מכאן אוליפנא, מגו דאתגליא אתי בר נש לסתימאה. מן הגלוי בא האדם אל הנסתר. הרב קוק זצ"ל2 מבאר את הדברים בהרחבה: כל חלק גלוי שאינו מוכר כראוי, בין […]