פרשה ח – פסקה י"א
המדרש: [ה, ב] זכר ונקבה בראם, זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך זכר ונקוביו בראם רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם ר"א אמרי ברא בו ארבע בריות מלמעלה וארבעה מלמטן, אוכל ושותה כבהמה, פרה ורבה כבהמה, ומטיל גללים כבהמה, ומת כבהמה, מלמעלה, עומד כמלאכי השרת, מדבר כמלאכי השרת, יש בו דעת כמלאכי השרת, ורואה כמלאכי השרת, ובהמה אינו רואה, אתמהא, אלא זה מצדד, ר' תפדאי בשם ר' אחא העליונים נבראו בצלם ובדמות ואינן פרין […]
פרשה ח – פסקה י'
המדרש: אמר רבי הושעיא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל למלך ואפרכוס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו ולא היו יודעין איזהו, מה עשה המלך דחפו והוציאו חוץ לקרוכין, וידעו הכל שהוא איפרכוס, כך בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקדוש ב"ה הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם, הדא הוא דכתיב (ישעיה ב) חדלו לכם […]
פרשה ח – פסקה ט'
המדרש: שאלו המינים את רבי שמלאי כמה אלהות בראו את העולם אמר להם אני ואתם נשאל לימים הראשונים, הה"ד (דברים ד) כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם, אשר בראו אין כתיב כאן אלא אשר ברא, חזרו ושאלו אותו אמרו לו מה הוא דין דכתיב בראשית ברא אלהים אמר להם בראו אלהים אין כתיב כאן אלא ברא אלהים, אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא פתחון פה למינין, אתה מוצא תשובה בצדה, חזרו ושאלו אותו, אמרו […]
פרשה ח – סימן ח – מורכבות האדם
רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום, כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים, אתמהא, אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה, אמר לו הקדוש ברוך הוא משה, האדם הזה שבראתי, לא גדולים וקטנים אני מעמיד ממנו שאם יבא הגדול ליטול רשות מן הקטן ממנו והוא אומר מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן […]
פרשה ח – סימן ז – נעשה אדם – הימלכות ה' בצדיקים
רבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל אמר בנפשותן של צדיקים נמלך הה"ד (ד"ה =דברי הימים= א ד) המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שמה, המה היוצרים, על שם וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה, יושבי נטעים, על שם ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, וגדרה, על שם (ירמיה ה) אשר שמתי חול גבול לים, עם המלך במלאכתו ישבו, עם המלך מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ישבו נפשות של צדיקים שבהן נמלך הקדוש ב"ה וברא […]
פרשה ח – האדם מעלה את הבריאה לגבוה
המדרש: ר' הונא בשם רבי איבו אמר בדעת בראו, שברא צרכי מזונותיו ואח"כ בראו, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולם (שם /תהלים/ ח) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הדא עקתא להן מבריא, אמר להון א"כ צונה ואלפים כלם וגו' למה נבראו, צפור שמים ודגי הים למה נבראו, משל למלך שהיה לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים מה הנאה יש למלך שמלאו, אמרו לפניו רבונו של עולם (שם /תהלים ח'/) ה' אדונינו מה […]
פרשה ח – פסקה ה – חסד וצדק, שלום ואמת
המדרש: א"ר סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך […]
פרשה ח – פסקה ד – שתי דרכים לבריאת האדם
המדרש: א"ר ברכיה בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את האדם הראשון ראה צדיקים ורשעים יוצאים ממנו, אמר אם אני בורא אותו רשעים יוצאים ממנו, ואם לא אברא אותו היאך צדיקים יוצאים ממנו, מה עשה הקדוש ברוך הוא הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו, ושיתף בו מדת רחמים ובראו הה"ד (תהלים א) כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד, איבדה מכנגד פניו ושיתף בו מדת רחמים ובראו, ר' חנינא לא אמר כן, אלא בשעה שבא לבראת את אדם הראשון […]
פרשה ח – פסקה ג – "נעשה אדם"
המדרש: ויאמר אלהים נעשה אדם, במי נמלך, רבי יהושע בשם ר' לוי אמר במלאכת השמים והארץ נמלך, משל למלך שהיו לו ב' סנקליטים, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן, רבי שמואל בר נחמן אמר במעשה כל יום ויום נמלך, משל למלך שהיה לו סנקתדרון, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו, ר' אמי אמר בלבו נמלך, משל למלך שבנה פלטין ע"י ארדכל ראה אותה ולא ערבה לו, על מי יש לו להתרעם לא על ארדכל, אתמהא, הוי ויתעצב אל לבו, א"ר […]
פרשה ח – פסקה ב
המדרש: ב רבי חמא בר חנינא פתח (איוב כ) הזאת ידעת מני וגו', אמר רבי חמא בר חנינא משל למדינה שהיתה מסתפקת מן החמרין והיו שואלין אלו לאלו מה שברון נעשה במדינה היום, של ששי היו שואלין של חמישי, ושל חמישי של רביעי, ושל רביעי של ג', ושל שלישי של שני, ושל שני של ראשון, ושל ראשון למי היה לו לשאול לא לבני המדינה שהיו עסוקין בדימוסה של מדינה, אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו […]
פרשה ח – פסקה א – המשך – האדם משמעות הבריאה
המדרש: א"ר אלעזר אחור למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון, הוא דעתיה דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר תוצא הארץ נפש חיה למינה זה רוחו של אדם הראשון, א"ר שמעון בן לקיש אחור למעשה יום האחרון וקדם למעשה יום הראשון, הוא דעתיה דר"ש בן לקיש דאמר ריש לקיש ורוח אלהים מרחפת על פני המים זו רוחו של מלך המשיח היך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה', אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת ואם לאו […]
פרשה ח – פסקה א – ייחודו של האדם בשלושה דברים
המדרש: [א, כו] ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, רבי יוחנן פתח (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני וגו', א"ר יוחנן אם זכה אדם אוכל שני עולמות שנאמר אחור וקדם צרתני ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבון שנאמר (שם /תהלים קל"ט/) ותשת עלי כפכה, אמר רבי ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון אנדרוגינוס בראו הדא הוא דכתיב זכר ונקבה בראם, א"ר שמואל בר נחמן בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון דיו פרצופים בראו, […]
פרשה ז – פסקה ה – האדם, הנחש, השדים
המדרש: [א, כד] ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו', א"ר אלעזר נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון, [א, כה] ויעש אלהים את חית הארץ למינה, ר' הושעיא רבה אמר זה הנחש, אמר רבי חמא בר הושעיא בנפשות אומר ד', כשנבראו הוא אומר חית הארץ למינה ואת הבהמה ואת כל רמש האדמה, אתמהא, ר' אומר אלו השדים שברא הקדוש ברוך הוא את נשמתן ובא לבראות את גופן וקדש השבת ולא בראן, ללמדך דרך ארץ מן השדים שאם יהיה ביד אדם חפץ […]
פרשה ז – פסקה ד' – המשך – שליטת האדם בים
המדרש: רבי ירמיה כהנא שאל לר' שמעון בן לקיש המרביע מחית הים מהו, אמר ליה אף הן כתיב בהן למיניהם בהדא פרס בן לקיש מצודתיה לכהנא, אותיב כהנא והלא אף הדגים כתיב בהן למיניהן, בהא פרס כהנא מצודתיה על ר' שמעון בן לקיש, והיך עבידא, א"ר יונה יכול אני מקיים לה משום מנהיג, מביא שני דגים חד מיירן וחד אספרון וקשרן בגמי וממשיכו בנהר או בים, ואסור לעשות כן משום כלאים דתנן כלאים שאמרו הנוהג בהן אסורין לחרוש ולמשוך ולנהוג […]
פרשה ז – פסקה ד' – בהמות ולוויתן
המדרש: [א, כא] ויברא אלהים את התנינים, רבי פנחס בשם רבי אחא אמר תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות, אמר רבי שמעון בן לקיש בהמות יש לו בן זוג ואין לו תאוה, שנאמר (איוב מ) גידי פחדיו ישורגו.
פרשה ז – פסקה ב' – המשך
המדרש: יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור מותר למול בנה של עבודת כוכבים בשבת, שמע רבי חגי שלח ליה תא לקי אמר בר נש דאמר מלתא דאורייתא לקי, א"ל ומן היא דאורייתא א"ל (שם /במדבר/ א) ויתילדו על משפחותם לבית אבותם משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה, א"ל לא הורית טב, אמר ליה ומנין את מודע לי, אמר ליה רביע ואנא מודע לך, אמר אם אתי בר עבודת כוכבים לגבך ויאמר לך אנא בעי מתעבדה יהודי על […]
פרשה ז – פסקה א' וב'
המדרש: א [א, כ] ויאמר אלהים ישרצו המים, כתיב (תהלים פו) אין כמוך באלהים וגו', בנוהג שבעולם ב"ו =בשר ודם= צר צורה ביבשה, אבל הקדוש ברוך הוא צר צורה במים שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה. ב יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור, דגים טעונין שחיטה, שמע ר' חגי שלח ליה תא לקי, א"ל בר אינש דאמר מלתא מן אורייתא לקי, אמר ליה מנין היא דאורייתא, אמר ליה מן הדא דכתיב ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה […]
פרשה ו – פסקה ט' – השליטה על המציאות
המדרש: [א, יח] ולמשול ביום ובלילה וגו', א"ר אילפא אם לענין המאורות הלא כבר נאמר את המאור הגדול לממשלת היום, ומה ת"ל ולמשול ביום ובלילה אלא אלו הצדיקים שהן שולטין במה שנברא להאיר ביום ובמה שנברא להאיר בלילה, הה"ד (יהושע י) וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר, מאי ספר הישר, ספר אברהם יצחק ויעקב, ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב (במדבר כג) תמות נפשי מות ישרים, ר' חלפתא מייתי ליה מן הכא […]
פרשה ו – פסקה ח' – תורה ומדע שמש וגלגל
המדרש: ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע, ר' יהודה בר אלעאי ורבנן, רבנן אמרין מאחורי הכיפה ולמטה, ור' יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכיפה ולמעלה, א"ר יוחנן נראין דברי ר"י בר אלעאי דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלה בימות החמה, שכל העולם כולו רותח, ומעיינות צוננין, ומלהון דרבנן דאמרינן מאחורי הכיפה ולמטה בימות הגשמים, שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין, אמר רבי שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר, ואם שפין ברקיע ואם […]
פרשה ו – פסקה ז'
המדרש: אמר רבי לוי ג' דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו, והבריות בינתים ואינם מרגישים, ואלו הן, היום, והגשמים, והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף, היום מנין, א"ר יהודה את סבור שהוא שף ברקיע, ואינו אלא כמסר הזה שהוא נוסר בעץ, הגשמים מנין, אמר רבי לוי (שם /תהלים/ מב) תהום אל תהום קורא לקול וגו', והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף מנין, דרבי שמואל אחוי דרבי פנחס ב"ר חמא הוי דמיך בצפורי והוין חבריה יתיבין גביה, אתת מלתא ושרין […]