פרשה יב – פסקה ד
המדרש: רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר ויכלו השמים והארץ בזמנן, וכל צבאם בזמנן, א"ל רבי נחמיה והא כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. מלמד שבו ביום נבראו, בו ביום הוציאו תולדות, אמר לו והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום ששי, אמר לו רבי נחמיה כמלקטי תאנים הן, כל אחד ואחד הופיע בזמנו, ר' ברכיה על הדא דר' נחמיה אמר ותוצא הארץ, דבר שהיה פקוד בידיה.
פרשה יב – פסקה ג – תוהו, בוהו וחושך
המדרש: אלה תולדות השמים וגו' אמר רבי אבהו כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים כאן שנאמר אלה פסל את הראשונים מה פסל תוהו ובוהו וחושך.
פרשה יב – פסקה ב
המדרש: רבי פנחס בשם ר' לוי אמר בהבראם בה"א בראם, (ישעיה סו) ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי, אמר רבי יהודה בשם רבי סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר ואת כל אלה ידי עשתה, רבי יודן אמר בזכות התורה שנא' (ויקרא כז) אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה, רבי יהושע בר […]
פרשה יב – פסקה א – המשך
המדרש: א"ר לוי בר חיתא מלך בשר ודם בונה פלטין, ואם נתן ביבה על פתחה אינו נאה, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ברא האדם הזה ונתן ביבו על פתחו, והוא נאה והוא שבחו, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב וייצר ה' אלהים את האדם ומה ת"ל אשר יצר, כביכול הקדוש ברוך הוא מתגאה בעולמו ואומר ראו בריה שבראתי וצורה שצרתי, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בוראן משבחן, ומי מגנן, בוראן מקלסן, […]
פרשה יב – פסקה א – גאולת העולם
המדרש: [ב, ד] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כתיב (איוב כו) הן אלה קצות דרכיו וגו', א"ר הונא כל מה שאתה רואה קצות דרכיו של הקדוש ברוך הוא הן (שם /איוב כ"ו/) הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן, א"ר הונא הרעם הזה בשעה שיוצא כתיקונו, אין כל בריה יכולה לעמוד עליו, נתבונן אין כתיב כאן אלא יתבונן הפקחים יודעין רמוזו והגיונו, א"ר הונא אם על סדרו של רעם אין אתה יכול לעמוד על […]
פרשה יא – פסקה ט – שלוש בריאות נבראו בכל יום
המדרש: רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר שלשה בריות היה הקדוש ברוך הוא בורא בכל יום ויום, בא' ברא שמים וארץ ואורה, בב' רקיע וגיהנם ומלאכים, בג' אילנות ודשאין וגן עדן, בד' חמה ולבנה ומזלות, בה' עופות ודגים ולויתן, בו' אדם וחוה ורמשים, אמר רבי פנחס בו' ברא ששה, אדם וחוה ורמש, ובהמה וחיה ומריאים, אמר רבי בנייא אשר ברא אלהים ועשה אין כתיב כאן, אלא אשר ברא אלהים לעשות, כל מה שהיה הקדוש ברוך הוא עתיד לבראות […]
פרשה יא – פסקה ח – שבת אין לה בן זוג
המדרש: ד"א למה ברכו, ר' ברכיה ורבי דוסתאי ורבי שמואל בר נחמן, רבי דוסתאי אומרים שאין לו בן זוג, חד בשבתא, תרי, תלתא, ארבעתא, חמשא, ערובתא, שבתא לית לה בן זוג, ר' שמואל בר נחמן אמר שאינו נדחה, י"ט נדחה, יוה"כ נדחה, שבת אינה נדחית, תני ר"ש בן יוחאי אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע לכולן יש בן זוג, ולי אין בן זוג, א"ל הקדוש ברוך הוא כנסת ישראל היא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר […]
פרשה יא – פסקה ז – מידות האבות
המדרש: ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (שם /בראשית/ לג) ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם /בראשית/ כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו'.
פרשה יא – פסקה ו – כל זמן ועת לכל חפץ
המדרש: פילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה, א"ל אם חביבה היא המילה מפני מה לא נתנה לאדם הראשון, א"ל מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו, ומניח את פאת זקנו, א"ל מפני שגדל עמו בשטות, א"ל אם כן יסמא את עינו ויקטע את ידיו וישבר את רגליו על ידי שגדלו עמו בשטות, א"ל ולאלין מיליא אתינן, אתמהא, א"ל להוציאך חלק אי אפשר אלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה, כגון החרדל צריך למתוק, התורמוסים צריך למתוק, החיטין צריכין […]
פרשה יא – פסקה ה
המדרש: טורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא, אמר מה יום מיומים, אמר ליה ומה גבר מן גוברין, אמר מה אמרית לך, ומה אמרת לי, א"ל אמרת לי מה יום מיומים, מאי שנא יומא דשבתא מכל יומא, ואמרית לך ומן גבר מגוברין, מאי שנא טורנוסרופוס מכל גוברין, א"ל שרצה המלך לכבדני, א"ל אף זו שרצה הקדוש ברוך הוא לכבדה, א"ל מנאן את מודע לי, א"ל הרי נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת, ובשבת הוא נח, א"ל לנגדא את נגיד […]
פרשה יא – פסקה ד
המדרש: ר"א בשם רבי יוסי אמר מפני איסטניסים ברכו במטעמים, רבינו עשה סעודה לאנטונינוס בשבת, הביא לפניו תבשילין של צונן אכל מהם וערב לו, עשה לו סעודה בחול הביא לפניו תבשילין רותחין, א"ל אותן ערבו לי יותר מאלו, א"ל תבל אחד הן חסרין, א"ל וכי יש קלרין של מלך חסר כלום, אמר לו שבת הן חסרין אית לך שבת, רבי ישמעאל בר' יוסי שייליה לרבי, א"ל בני בבל בזכות מה הן חיים, א"ל בזכות התורה, ובני ארץ ישראל בזכות מה, […]
פרשה יא – פסקה ג – הוצאות שבת
המדרש: ברכו ביציאה, רבי לוי בשם ריב"ח אמר כל יום שיש בו חסרון, כתיב בו ברכה ואינו חסר כלום, בחמישי נבראו עופות ודגים ובני אדם שוחטין עופות ואוכלים, וצדים דגים ואוכלין וכתיב בו ברכה ואינו חסר כלום, בששי נברא אדם ובהמה, ובני אדם שוחטין בהמה ואוכלין ובני אדם מתים, וכתיב בו ברכה ואינו חסר כלום, בשביעי מאי אית לך למימר, ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר מפני היציאה.
פרשה יא – פסקה ב – סיום – בריאת האש
המדרש: כיון ששקעה החמה במ"ש התחיל החושך ממשמש ובא ונתירא אדם הראשון, שנאמר (תהלים קלט) ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני, אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי, מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן לו שני רעפים, והקישן זה לזה ויצא מהן אור ובירך עליה, הה"ד (שם /תהלים קל"ט/) ולילה אור בעדני, מה בירך עליה בורא מאורי האש, אתיא כשמואל דאמר שמואל מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת מפני שהיא תחלת ברייתה, רב […]
פרשה יא – פסקה ב המשך – חטא האדם
המדרש: ברכו במאורות. ר"ש בר יהודה איש כפר עכו אומר משום ר' שמעון אף על פי שנתקללו המאורות מערב שבת, אבל לא לקו עד מוצאי שבת, אתיא כרבנן ולא אתיא כדרבי אמי, דאמר ר' אמי אדם הראשון לא לן כבודו עמו, מה טעם (תהלים מט) ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו, ורבנן אמרי לן כבודו עמו, ומוצאי שבת ניטל ממנו זיוו וטרדו מגן עדן, הה"ד (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו, כיון ששקעה חמה בלילי שבת, בקש הקדוש ברוך הוא […]
פרשה יא – פסקה ב
המדרש: ויברך אלהים את יום השביעי וגו', רבי ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר, בערב שבת שני עומרים, וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר, רבי נתן אומר ברכו במן, וקדשו בברכה, רבי יצחק אמר ברכו במן, וקדשו במקושש וברכו בעטיפה, רב הונא אמר צריך להחליף, ר' חייא בשם ר"י אמר צריך לערב, אבין בר חסדאי אמר צריך לשלשל, רבי ירמיה ור' זעירא הוון מהלכין כחדא, ואסתלקת גולתיה דר' ירמיה ושילשלה רבי […]
פרשה יא – פסקה א
המדרש: [ב, ג] ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כתיב (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי, ולא יוסיף עצב עמה זה האבל, היך מה דאת אמר (שמואל ב יט) נעצב המלך על בנו.
פרשה י – פסקה ט, חלק ב – עמל, יגיעה ובריאות השבת
המדרש: מלאכתו, לא כן אמר ר' ברכיה בשם רבי סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו ואת אומר מכל מלאכתו, אתמהא אלא להפרע מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה, וליתן שכר טוב לצדיקים שהן מקיימין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה, ומה נברא בו לאחר ששבת, שאנן, ונחת, שלוה, והשקט, רבי לוי בשם ר' יוסי ב"ר נהוראי כל זמן שהיו ידי קוניהם ממשמשין בהם היו מותחים והולכין כיון שנחו ידי קוניהם מהן […]