קטגוריה: מאגר תורני

יבמות ס"ח (ע"ב): אלא לכהונה ק"ו מגרושה ומה גרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שפסולה לכהונה וכי מזהירין מן הדין גלוי מילתא בעלמא הוא. לפני סוגיא זו, מנסה הגמ' ללמוד קל וחומר שלויה וישראלית האוכלות בתרומה משום שיש להם בן מכהן נפסלות בביאת איסור, מכהנת עצמה, ודוחה הגמ' שכהנת דווקא משום קדושתה נפסלת, וא"א ללמוד ממנה על לויה וישראלית. ורוצה הגמ' ללמוד ק"ו לפסול מכהונה את הנבעלת לפסול לה מגרושה. מה בת כהן גרושה שאסורה לכהן, […]

הקדמה ספירת התפארת נמצאת בקו אמצעי אחר חסד וגבורה, וקודם לנצח והוד. מצד היותה תחת חסד וגבורה הרי היא בחי' גזירה שוה המשוה בין שתי ספירות הללו המנוגדות בטבען ותכונתן. התפארת ממזגת אותן ומכריעה ביניהן. מצד היותה מעל נצח והוד הרי היא בחי' בנין אב. התפארת היא אב ונצח והוד הם בחי' בנים. הנהגת התפארת כממזגת בין חסד וגבורה התבארה באריכות בהנהגת גזירה שוה. הנהגת התפארת כאב אשר לו בנים שהם נצח והוד, היא מתייחסת למצוה או לפסוק כאב אשר […]

מכילתא שמות (בשלח י"ד, ד'): פרעה התחיל בעבירה שנא' כל הבן הילוד (שמות א) ממנו התחילה הפורענות טבע הוא וכל חילו כיוצא בו וימח את כל היקום (בראשית ז) מי שהתחיל וכו' כיוצא בו ואת האנשים אשר פתח הבית (שם יט) מי שהתחיל בעברה וכו' אף כאן אתה אומר ואכבדה בפרעה וגו' מי שהתחיל בעבירה והרי דברים קל וחומר ומה מדת פורענות מעוטה מי שהתחיל בעבירה וגו' מדה טובה מרובה לא כל שכן. וכן הוא ק"ו בסוטה ושם נתבאר. לדוגמאות […]

יבמות ע"ו (ע"ב) במשנה: … א"ר שמעון ק"ו הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להם לא כי הלכה אני אומר. רבי שמעון מתיר גיורת מצרית מיד, ולא חל עליה לדעתו דין הנאמר בפסוק (דברים כ"ג, ט'): בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבואו להם בקהל ה'. הוא לומד […]

ירושלמי כתובות פרק שלישי ה"ו: כיצד הוא שותה בעציצו אפי' היא חיגרת אפי' היא סומא אפילו היא מוכת שחין. נמצא בה דבר זימה או שאינה ראויה לבוא בישראל אינו רשאי לקיימה שנאמר (דברים כ״ב:י״ט) ולו תהיה לאשה אשה שהיא ראויה לו: גרבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש לא יאמר ולו תהיה לאשה זה המוציא שם רע שאינו צריך כבר היא תחת ידו ומה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה תלמד הימינה לגזירה שוה מתדרש ולו תהיה לאשה ולו […]

פסחים כ"ז (ע"ב) – כ"ח (ע"א): תניא א"ר יהודה אין ביעור חמץ אלא שריפה והדין נותן ומה נותר שאינו בבל יראה ובל ימצא טעון שריפה חמץ שישנו בבל יראה ובל ימצא לא כל שכן שטעון שריפה אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל והתורה אמרה (שמות יב) תשביתו שאור מבתיכם בכל דבר שאתה יכול להשביתו חזר ר' יהודה ודנו דין אחר נותר אסור באכילה וחמץ אסור באכילה מה […]

זבחים ל"ג (ע"ב): …רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר וחוזרת ג"ש זו בדף ל"ד בענין בשר קודש לפני זריקה עיי"ש. נאמר בדין אכילת בשר קדש על ידי כהן טמא (ויקרא ז', כ'): והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לד' וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה. ונאמר בדין כניסה למקדש בטומאה (במדבר י"ט, י"ג): כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ד' טמא ונכרתה […]

זבחים דף מ' (ע"ב): מזה. תניא כוותיה דרב פפא: ועשה… כאשר עשה – מה ת"ל לפר? לרבות פר יום הכפורים לכל מה שאמור בענין, דברי רבי; א"ר ישמעאל: ק"ו, ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן – השוה מעשים למעשים, מקום שהשוה קרבן לקרבן – אינו דין שישוה מעשה למעשה, אלא מה ת"ל לפר? זה פר העלם דבר של צבור, לפר – זה פר כהן משיח. אמר מר: ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן. מאי לא הושוה קרבן לקרבן? אילימא פר […]

יבמות ע"ג (ע"ב): מה שאין כן בתרומה מנא לן אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן דאמר קרא לא בערתי ממנו בטמא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא ואימא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא לאו קל וחומר הוא ומה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כ"ש אי הכי תרומה נמי ק"ו הוא הא כתיב ממנו ומה ראית מסתברא קדש לא ממעיטנא שכן פנקעכ"ס פגול נותר […]

זבחים ל"ג (ע"ב): דאיתמר אזהרה לאוכל בשר קודש מנין … רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר. בטמא שנכנס למקדש נאמר (במדבר י"ט, כ'): את מקדש ה' טמא. ובטמא שאכל קדש נאמר (ויקרא ז', כ'): ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ולא נאמר שטמא את הקדש. נראה שהלימוד מטומאת מקדש הוא שגם כאן הבשר הטהור והקדוש לא מגיע ליעדו להוסיף קדש וחיים לעולם. המפגש עם הטומאה הוא מפגש עם המוות. הביטוי […]

יבמות ע"ט (ע"א): והא כתיב לא תלין נבלתו על העץ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו הללו בני מלכים הם ומה עשו פשטו ידיהם בגרים גרורים אמרו אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו ומה בני מלכים כך בני הדיוטות על אחת כמה וכמה ומה גרים גרורים כך ישראל על אחת כמה וכמה. הקל וחומר נעשה על ידי עוברים ושבים […]

זבחים י"ג (ע"א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר"י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו' (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת […]

פסחים כ"ד (ע"א): אלא אמר רב פפא מהכא (ויקרא ז) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף שאין תלמוד לומר לא יאכל מה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופו דהא נפקא ליה מקל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה (דברים כו) לא בערתי ממנו בטמא בשר קדש חמור לא כל שכן וכי תימא אין מזהירין מן הדין הקישא הוא דכתיב (דברים יב) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וגו' מה […]

נאמר במשנה: אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין. ואומרת הגמרא: תניא אמר ר"מ ק"ו ומה קדושי רשות אין מאכילין קדושי עבירה לא כ"ש אמרו לו לא אם אמרת בקידושי רשות שכן אין לו להאכיל במקום אחר תאמר בקדושי עבירה שכן יש לו להאכיל במקום אחר. דברי רבי מאיר קשים להבנה. מה פירוש קידושי רשות אין מאכילין. בפשטות הכוונה לקידושין רגילים שישראל נושא ישראלית, וקידושין אלו אין מאכילין בתרומה. אלא […]

מתנות כהונה ניתנו בדרך של כלל ופרט, וברית מלח. פתיחת הפרשה (במדבר י"ח, ח'): וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם. והמשכה הוא פירוט המתנות: זה יהיה לך מקדש הקדשים… וזה לך תרומת מתנם… וגו' ובסיום (פס' י"ט): כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה'. על זה דרשו בתוספתא חלה (פ"ב) המובאת […]

פסחים כ"ג (ע"ב): ור' יוסי הגלילי אשכחן חלב דשרייה רחמנא בהנאה אלא גיד נימא דאסור איבעית אימא הכי נמי דאסור איבעית אימא מייתי לה בק"ו ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה גיד שאינו ענוש כרת לא כל שכן. נאמר בויקרא (ז', כ"ד): וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו. ומכאן שחלב מותר בהנאה. ואף ש"לא יאכל" משמע גם איסור הנאה, התירה התורה חלב בפירוש, לכל מלאכה. ר' יוסי הגלילי סובר שכשהותרה נבלה בהנאה, לא הותר גם חלבה […]

זבחים ד' (ע"ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה' חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא […]

פסחים ל"א (ע"ב): … ת"ק סבר הני מילי ישראל מישראל… ור"מ סבר קל וחומר ישראל מישראל קני ישראל מנכרי לא כל שכן. נראה שנחלקו ר"מ ות"ק אם "צדקה" בהשבת משכון "סיבה" היא לזה שבעל חוב קונה משכון או "סימן" לזה שבעל חוב קונה משכון. לת"ק סיבה היא. התורה הקנתה משכון למלוה כדי שבהחזרתו תהיה צדקה, ולכן ישראל שקיבל משכון מנכרי, אינו קונה, כדי שלא תהיה צדקה כשישיב לו המשכון, שכן אינו בתורת צדקה וכיון שאינו בתורת צדקה גם הקנין לא […]

זבחים ד' (ע"ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה' חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא […]

משנת רבי אליעזר פרשה רביעית: ר' מאיר אומר, קשה היא המחלוקת, אפי' מחלוקת שהיא לישובו של עולם, שנאמ' "ויעש אלוקים את הרקיע ויבדל בין המים וגו'", ולפי שכתב "ויבדל בין מים למים", לפיכך אין כתוב בו טוב. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מחלוקת שהיא לישובו של עולם לא נאמר בו כי טוב, מחלוקת שהיא לחרבנו של עולם על אחת כמה וכמה. המחלוקת בעיקרה שייכת למידת הדין. היא נבראה ביום השני השייך למידת הדין1. רבי מאיר רוצה להדגיש שגם מחלוקת […]