קטגוריה: פרשת שבוע

בחלק של היום בפרשה (רביעי), יש פסוק מוכר ומפורסם, שננסה להתבונן בו (בראשית ח', כ"א): וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. רש"י מסביר: מנעוריו – "מנעֻריו" כתיב, משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו יצר הרע. יש כאן אמירה יסודית וחשובה. מרגע שאדם יוצא ממעי אמו, מרגע הלידה – יצר הרע מתלוה אליו. הוא נולד […]

כך פותח המדרש הראשון על הפרשה (דברים רבה פרשה ח', א'): הלכה, אדם מישראל שלא התפלל תפלת השחר או תפלת מוסף או תפלת המנחה, הרבה פעמים שלא פנה להתפלל, או מקוצר שהיה עושה צרכיו או שהיה מהלך בדרך ושכח להתפלל, אי זו שעה מותר לו להתפלל ויצא בה ידי חובתו, כיצד הוא צריך לעשות, כך שנו חכמים: תפלת השחר עד חצות, תפלת המנחה עד הערב, תפלת הערב אין לה קבע, אבל של מוספין כל היום. אר"א שכח ולא התפלל תפלת […]

הפרשה הקודמת נקראת "כי תצא", והפרשה שלנו "כי תבוא". בשבוע שעבר למדנו מהפרשה כיצד מתנהגים כשיוצאים, "בדרך בצאתכם ממצרים". מהי הדרך הנכונה להגיב לקלקולים שפוגשים בחוץ. הפרשה שלנו מלמדת כיצד באים אל הארץ, כיצד מתנהגים "בפנים". כיצד מתכוננים ל"אתם נצבים" – איך שומרים על היציבות בארץ ישראל ובמדינת ישראל. בדור שלנו עם ישראל נכנס לארץ בפעם השלישית. גם החזרה השלישית לארץ לא קלה, ואנו צריכים הרבה תפילות והרבה מעשים כדי שהחזרה לארץ לא תתקלקל, כדי שנישאר יציבים ונצבים בארץ. יש […]

פרשת כי תצא מיוחדת במצוות הרבות שיש בה. כל הפרשה מלאה במצוות, ללא סיפורים ודברים אחרים. נראה, שניתן ללמוד מבט כללי על המצוות מן הפרשה. שמה של הפרשה מלמד הרבה בענין המצוות. "כי תצא" – היציאה מסדר החיים. יש סדר חיים רגיל ונורמלי. אדם קם בבוקר, מתפלל, הולך לעבודה, חוזר הביתה למשפחתו, "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ" (תהלים קכ"ח, ג'). אך הפרשה מתארת משהו אחר לחלוטין (דברים כ"א, י'): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ". מי […]

נפתח בכמה עניינים של הכרת הטוב. אנו עומדים היום בג' באלול, שהוא יום פטירתו של הרב קוק זצ"ל, שממנו למדנו את כל היחס לדור, לתורה ולארץ. היום נפטר הרב יהושע צוקרמן זצ"ל, שידיו רב לו בהרבה תחומים ומעשים, בנוסף לגדלותו בתורה. אני חש הכרת הטוב כלפיו באופן אישי. הרב צוקרמן הקים את תנועת אל עמי בירושלים, והוקם במעלות סניף של תנועת אל עמי. הרב צוקרמן ביקש ממני לסייע בהקמת הסניף, להשתתף בישיבות ולהעביר שיעורים. כך נוצר הקשר שלי עם העיר […]

פרשת דברים נקראת תמיד לפני תשעה באב. יש להביא בהקשר לכך את דרשת חז"ל (איכה רבה פרשה א', א'): "איכה ישבה", שלשה נתנבאו בלשון "איכה": משה, ישעיה וירמיה. משה אמר: "איכה אשא לבדי וגו'", ישעיה אמר (ישעיה א'): "איכה היתה לזונה", ירמיה אמר: "איכה ישבה בדד". אמר ר' לוי: משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין, אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה ואחד ראה אותה בניוולה. כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם, ואמר: "איכה אשא לבדי טרחכם", ישעיה […]

בפרשתנו נמצאת פרשיה מיוחדת שיש מקום לעיין בה – סיפור בני גד ובני ראובן. הפרשה מתחילה בתיאור (במדבר ל"ב, א'): וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. ובעקבותיו באה הבקשה של בני גד ובני ראובן (במדבר ל"ב, ב'-ה'): וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן. הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי […]

אחד העניינים בפרשה הוא סיפור בנות צלפחד שבאו אל משה לבקש את נחלת אביהן. התורה מדגישה (במדבר כ"ו, ל"ג): וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה. זו מציאות מיוחדת, שהובילה להלכה שאפילו משה לא ידע – מה הדין של ירושת בת במקום שאין בנים. בצורה פשוטה חשב משה שרק בנים יורשים, ואם אין בנים – תעבור הירושה לאחים או לאב. התורה מחדשת, שכאשר אין בנים – הבנות יורשות. האם […]

התייחסות מעניינת לפרשת השבוע, אנו מוצאים בגמרא במסכת ברכות (ברכות נ"ה ע"ב): האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא (=מי שראה חלום ואינו יודע מה ראה), ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו (=יעמוד לפני הכהנים בשעה שפורסים את כפיהם), ולימא הכי (=ויאמר כך): רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם – חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים […]

בתחילת הפרשה מופיעה מצות פרה אדומה, והכותרת לפרשה זו (במדבר י"ט, ב'): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. פרה אדומה היא ביטוי לגבולות שהתורה נותנת לנו. כידוע, לגבולות יש תפקיד חשוב לאדם ולעולם. התורה קובעת לנו "גבולות גזרה" שאנו חיים בהם – לא כל דבר מותר לאכול, לא כל דבר מותר לעשות, לא לכל מקום מותר להיכנס. ענין חשוב בנושא הגבולות הוא: מי מציב את הגבולות. יכול אדם להציב לעצמו גבולות, ויש בכך ערך. אך גבולות כאלה ניתנים לשינוי. כשם שאדם קובע את […]