שמיני עצרת ושמחת תורה
שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]
למנין שאנו מונים
"למנין שאנו מונים" בפרשת השבוע אנו נפגשים מחדש עם ראשית התאריך העברי, המונה את השנים לבריאת העולם. בספר הכוזרי מצאנו התייחסות מעניינת לענין זה. בתארו את מעלותיו של משה רבינו אומר החבר1: נביא זה הוא אשר הסיר פני הלוט מעל העבר בהודיעו איך היתה בריאת העולם, וכיצד התיחשו האנשים שלפני המבול אל אדם, ואיך היה המבול, וכיצד התיחשו שבעים האומות אל שם חם ויפת בני נח, איך נפרדו הלשונות, והיכן התישבו בני האדם, וכיצד צצו המלאכות ונבנו הערים, ושנות העולם […]
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה חטאי האדם והשחתת דרכו גרמו להבאת המבול לעולם. רק נח ומשפחתו זכו להינצל, ועימם נציגים של מיני בעלי החיים השונים. כולם נכנסו אל התיבה, שסגרה עליהם מפני מי המבול.לענין זה משמעות עמוקה, לדרך התיקון של העולם כולו ושל האדם הפרטי.הרב קוק זצ"ל מתייחס לכך בספרו "מוסר אביך"1: והדבר הפרטי באדם נלמד הוא מהכלל כולו, שלמדנו החסיד רמ"ח לוצאטו ז"ל בפירושו לאדרא רבה מענין המבול ותיבת נח. שדומה לו היה האידרא דרשב"י ע"ה, שהתיקונים […]
הסנהדרין כיסוד למנהיגות ישראל (ע"פ שיעור כללי)
הסנהדרין כיסוד למנהיגות בישראל שאיפתנו לחיים ממלכתיים שלמים דורשת הגדרה של כל סוגי המנהיגות. פרשת שופטים אשר בספר דברים עוסקת בענין המנהיגות, ועיון בפרשה מלמדנו על ארבעה סוגי מנהיגות: א. סנהדרין, ב. מלך, ג. כהן גדול, ד. נביא. שלושת הראשונים קשורים במישרין לנושא המשפט ואף הרביעי לא ימלט ממנו.א. סנהדרין – אין צורך להאריך בתפקידם אשר נאמר בו "והגידו לך את דבר המשפט"1.ב. על המלך כתב הרמב"ם2: …שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר 'ושפטנו מלכנו וגו". ג. […]
בקש שלום ורדפהו
"בקש שלום ורדפהו" המילה הפותחת את פרשת השבוע, "כי", היא מילה החוזרת פעמים רבות בפרשתנו בפתיחתן של מצוות רבות, ואף בפרשות אחרות.מצוות רבות שאנו מקיימים הם תגובה למה שקורה במציאות – כי יקרה כך וכך – עשה אתה כך וכך.המצוה מבטאת ענין זה בצורה בולטת היא מצות השכחה. לא ניתן לתכנן וליזום קיום מצוה זו. כך אומרים חז"ל במדרש1: רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה […]
מדוע האריה מתנפל על האדם
מדוע האריה מתנפל על האדם? בתוך פרשת הברכות מופיעים שני פסוקים המשלבים הבטחה על הטוב שיבוא לישראל, עם התנאי הנדרש להצלחה זו1: יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות ה' אלהיך והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ננסה להעמיק בעניינם של פסוקים אלה ובקשר ביניהם.הביטוי "והלכת בדרכיו" מהוה מקור למצוה מתרי"ג מצוות, כדברי הרמב"ם2: מצוה ח – היא שצונו להדמות בו ית' לפי יכלתנו והוא אמרו 'והלכת בדרכיו' […]
הקביעות והדינמיקה
"נצבים וילך" – הקביעות והדינמיקה יש הדורשים את שמות הפרשות כחלק מהבנת הפרשיות. בפרשתנו הדבר בולט במיוחד. הצמד "ניצבים וילך" אומר דרשני. יש כאן חיבור בין דבר והיפוכו. "ניצבים" – יציבות וקביעות. "וילך" – הליכה וניידות.נראה שניתן לעמוד על משמעות הדברים מתוך פסוק בפרשה, הכולל אף הוא שתי מילים אלה1: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. ההליכה מסמלת את חילוף המשמרות שמתרחשת בפסוק זה, בחינת […]
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל1 בתחילת פרשת השבוע נותן ה' לפני ישראל שתי דרכים2: ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. משמעות של שתי דרכים אלה מוסברות בהרחבה בספר "לשם שבו ואחלמה"3, ונלך בדרכו בביאור הענין.האדם נברא כך שיש בידיו בחירה, האם ללכת […]
מה אוכלת הנשמה
מה אוכלת הנשמה? כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה […]
מה שעש יכול לעשות
מה שעש יכול לעשות… דבר אחר 'ואתחנן אל ה". זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ט): 'בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם'. מהו 'בתוכחות על עון', על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ') 'שמעו נא המורים' יסרת אותו והוכחת אותו. ואין איש אלא משה שנאמר (במדבר י"ב) 'והאיש משה עניו מאד'. מהו 'ותמס כעש חמודו', כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן. […]
די לכיבוש
די לכיבוש?1 האם ישנה מצוה לשבת בארץ ישראל?הרמב"ם, כידוע, לא מנה מצוה זו כאחת מתרי"ג המצוות.הרמב"ן, לעומתו, מנה את ירושת הארץ וישיבתה, וזו לשונו2: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי ל"ג ורמב"ן שם) 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ'. ונכפל כזה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך (דברים א) 'באו […]
"מדרשע" – בית המדרש על שם בלעם הרשע
"מדרשע" – בית המדרש על שם בלעם הרשע כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח'): 'להנחיל אהבי יש, ואצרתיהם אמלא'. אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין […]
אֵיכָה או אַיֶּכָּה
אֵיכָה או אַיֶּכָּה פרשת השבוע נקראת בכל שנה קודם תשעה באב, ואת הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" נוהגים לקרוא בטעמי מגילת איכה. חז"ל במדרש עומדים על ביטוי מיוחד זה בו משתמש משה1: 'איכה ישבה'. שלשה נתנבאו בלשון איכה: משה ישעיה וירמיה. משה אמר (דברים א') 'איכה אשא לבדי וגו", ישעיה אמר (ישעיה א') 'איכה היתה לזונה', ירמיה אמר 'איכה ישבה בדד'. אמר רבי לוי משל למטרונה שהיו לה שלשה שושבינין אחד ראה אותה בשלותה ואחד ראה אותה בפחזותה […]
פרשת פרה
פרשת פרה הפרשה פותחת בפסוק – "זאת חקת התורה…"1 -לכאורה היה צריך לכתוב "זאת חקת הפרה"! על כך בא פירושו של רש"י1: זאת חקת התורה – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. אולם בהמשך הפרשה רש"י אכן מביא טעם2… פרה אדמה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך אמרו תבא אמו ותקנח הצואה כך תבא פרה ותכפר על […]
קו פרשת המים
קו פרשת המים פרשת חוקת "טבולה" כולה במים. תחילתה של הפרשה ב"מי חטאת", המטהרים את טמאי המת, בהמשך מופיע עניין "מי מריבה", ולקראת סיום הפרשה מופיעה "שירת הבאר". ננסה להבין את עניין המים, וקישורם לפרשה ולתקופתה. המהר"ל1 מסביר את שמו של משה, שנקרא כך "כי מן המים משיתהו": ואומר אני כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים. וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת כמו שהתבאר למעלה אצל 'כל הבן […]
קרח – ראשון הציניקנים בישראל
קורח – ראשון הציניקנים בישראל מבט מוסרי על פרשת קרח פרשת קרח נדרשה על ידי רבותינו בפנים רבות ושונות. בשיחה זו ננסה להתבונן בדברי חז"ל בענין קורח, ולדלות מתוכם תוכן מוסרי. חז"ל דורשים1: 'ובמושב לצים לא ישב' – זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן. מה עשה? כינס עליהם כל הקהל שנאמר 'ויקהל עליהם קרח את כל העדה', התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות. אמר להן אלמנה אחת היתה בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת. באת לחרוש, אמר […]
פרשת קרח ועדתו
פרשת קרח ועדתו פרשת קרח נפתחת בתיאור "ויקח קרח בן יצהר…"1, אך לא מסופר מה לקח…כמו כן בהמשך הפרשה מתואר הדו שיח בין משה ובין קרח ועדתו, ואז מופיעה פניה נוספת של משה2: ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי. המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן ה' ולעמד לפני העדה לשרתם. ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה. לכן אתה וכל עדתך הנעדים על ה' […]
המקושש והחסיד – הפורץ והגודר
המקושש והחסיד – הפורץ והגודר לקראת סיום הפרשה מתארת התורה את חטא המקושש1: ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת. ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה. ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו. ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה. ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה ה' את משה. מקומו של סיפור זה בסוף […]
מאספסוף לאסיפת זקנים – התנהגות בעת משבר
מאספסוף לאסיפת זקנים – התנהגות בעת משבר בתחילת פרשת השבוע מתואר מסע המחנות. לקול תרועת החצוצרות נוסעים כל המחנות לסדריהם ובתוכם ארון ה'.אולם, מיד לאחר תיאור מרומם זה באה נפילה קשה1: ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה. ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש. ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש ה'. הפסוקים לא מתארים לנו מה היה החטא, ויש להבין ענין זה. בולטת […]
כל הארץ דגלים דגלים
כל הארץ דגלים דגלים ספר במדבר, כשמו כן הוא, מתאר את חייהם של ישראל במדבר. אחד הדברים המאפיינים תקופה זו, מופיע בפרשת השבוע: סידור מחנה ישראל לדגלים.כך אומרת התורה1: איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו. מעיון בדברי חכמינו עולה, כי סידור זה איננו טכני בלבד, כדי להצליח להתמצא בין האהלים הרבים. לסידור הדגלים ישנו משמעות עמוקה, וננסה לדלות מעט ממשמעות זו.המדרש אומר2: הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו') 'מי זאת הנשקפה וגו" […]