קטגוריה: בשלח

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח במרכזה של פרשת בשלח עומדת שירת הים, והשבת נקראת על שמה – שבת שירה.שירת הים נאמרה על נס קריעת ים סוף. את הניסים אנו מציינים גם באמירת הלל. מהו היחס בין הלל ובין שירה?חז"ל אומרים (שבת קי"ח ע"ב): הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. שירה, לעומת זאת, נאמרת בכל יום. הן שירת הים והן שירות נוספות: תניא רבי אליעזר הגדול אומר: כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא […]

השורש המנחה בפרשה תחילת הפרשה נראית כעין מפטיר לסיפור עשר המכות, יש צורך שהמצרים יחטפו מכה נוספת. מפשט הפסוקים רואים שהקב"ה מעורר בכוונה את המצרים לרדוף אחר עם ישראל למרות שאין בכך צורך כי הם כבר יצאו ממצרים. יציאת מצרים עדיין לא הסתיימה לחלוטין עד לאחר הסיפור שהתרחש בים סוף. אולי היה צריך לתת עונש לפרעה ולהכרית את הצבא המצרי. אך מה העניין של הטביעה בים סוף? זהו מוות מיוחד שנבחר כאן למצרים. מה רוצה התורה ללמד אותנו בהקשר הזה? […]

אז – ישיר רמז לתחיית המתיםשירת הים פותחת בביטוי שקשה להולמו מבחינת סדר הזמנים המופיעים בו: "אז ישיר". "אז" – לשון עבר; "ישיר" – לשון עתיד! רש"י מציע פתרון לבעיה בדרך הפשט ובדרך הדרש: אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה… למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו. אבל מדרשו: אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה. על פי הדרש, משה אכן אמר שירה בעת המאורע, אך הכתוב עובר ללשון עתיד […]

שירת הגאולה במרכזה של פרשת השבוע, עומדת שירת הים, שהיתה גילוי שכינה עליון ביותר. בכל יום אנו אומרים בפסוקי דזמרא את שירת הים, ואף לאמירה זו יש מעלה עליונה, כדברי המשנה ברורה1: ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו. ננסה לעיין במעלתה של שירת הים מתוך בירור עניינה של השירה באופן כללי.הגמ' אומרת2: 'למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו", אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע […]

"ככר הלחם" או "לחם מן השמים"כיצד פינה משה את "ככר הלחם" הראשונה? לאחר שישראל מתלוננים כי הם רעבים ללחם, מבטיח ה'1: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. חז"ל במדרש עמדו על ביטוי מיוחד זה2: דבר אחר 'הנני ממטיר לכם לחם מן השמים' הדא הוא דכתיב 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם כל זמן שהספוג בידו פותח ידו אין טיפה יורד קפץ ידו הוא מוריד מים, אבל הקב"ה אינו […]

למה תינוק נופל – וקם? קריעת ים סוף, ושירת הים שבאה בעקבותיה, היו עליה רוחנית עצומה לעם ישראל.חז"ל אומרים1 שאפילו שפחה ראתה על הים מראות שהנביאים לא זכו להם. היה זה גילוי שכינה עליון ביותר, שרומם את העם לדרגות גבוהות.עם סיום שירת הים, מתחיל העם לצעוד, וכך מתארת התורה את תחילת המסע2: ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על […]

יציאת מצרים "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'" במדרש1 שואלים: "וכי פרעה שלח? (והלא) בלעם אמר 'אל מוציאם ממצרים'". מכאן משמע שהקב"ה הוציאם ולא פרעה שלחם.ר' צדוק מלובלין2 שואל על המילה "ויהי" הרי כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער3. ואמנם במדרש רבה דקדקו שפרעה צווח 'וי' על יציאת ישראל מרשותו. וצריך ביאור על מה היה צערו של פרעה.ונראה ששני הפסוקים הראשונים בפרשה עד המילים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" הם לשון צער ומבטאים בעייתיות ביציאתם ממצרים. ובזוה"ק4 […]