קטגוריה: שמות

פרשת תרומה עוסקת בבניית המשכן, ובמצוה הנמשכת לדורות – בניית המקדש (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כלי המשכן המוזכרים בפרשה היו גם במקדש, והמצוות של כלי המשכן – לחם הפנים, הדלקת המנורה וכדומה – נוהגות גם במקדש. פרשת השבוע מעוררת בנו, בכל שנה מחדש, את ההשתוקקות לבנין המקדש. נעמוד על משמעות הדברים לאור דבריו של הרמח"ל העוסקים בפרשת השבוע. ננסה לראות כיצד אנו יכולים לתרום את חלקנו לבנין המקדש לאור הדברים. אלו דברי הרמח"ל (אוצרות רמח"ל, תרומה): […]

רוב פרשת משפטים עוסקת, כמובן, במשפטים – הדינים שבין אדם לחברו. אולם נעסוק בפסוק, שלפעמים מפתיע לגלות אותו בפרשת משפטים, ודרכו נחיה עם פרשת השבוע. כשאני שואל לפעמים אנשים: "באיזו פרשה מופיעה מצות התפילה?", "משפטים" איננה אחת התשובות. ובכל זאת, הרמב"ם (עשה ה') מביא את המקור למצות התפילה בפרשה (שמות כ"ג, כ"ה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. תחילת פרשיה זו בפסוק (שמות כ"ג, כ'): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל […]

במרכז הפרשה אנו קוראים על מעמד הרב סיני ומתן תורה. הרצי"ה זצ"ל מעיר (שיחות הרב צבי יהודה שמות, עמ' 198): לעומת פרשת בשלח שהיא פרשה גדולה גם בכמות וגם באיכות, שנמשכים ממנה דברים נשגבים גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה מצותית – הרי פרשת יתרו היא פרשה קטנה בכמות אבל נוראה באיכותה; היא פרשת מתן התורה ופגישה עם סיני מאז ועד הנה… דברים קדושים וגדולים באיכות מתגלים מתוך מרכז חיים שהוא קטן הכמות. הלב אינו גדול כרגל, אבל מיעוט הכמות מגלה […]

בפרשה שלנו ובתקופה שלנו, מתבקש "לחיות עם פרשת השבוע". לאחר קריעת ים סוף ושירת הים שבאה בעקבותיה, עם ישראל מגיע למרה, שם יש מים מרים. הם עושה נס וממתיק את המים, וכך נאמר שם (שמות ט"ו, כ"ה-כ"ו): וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ . וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי […]

בהתבוננות בשלוש הפרשיות הפותחות את ספר שמות – "שמות", "וארא", "בא", ניכר שיש שלושה כוחות שפועלים בתהליך של יציאת מצרים. כמובן, הקב"ה מעל כל הכוחות והוא מפעיל את הכוחות השונים. הכח האחד הוא בני ישראל. הם הנושא המרכזי. הם משועבדים במצרים, ואותם מוציא הקב"ה ממצרים. מול בני ישראל יש שני כוחות. משה רבינו ופרעה מלך מצרים. כל פרשה עוסקת בעיקר בכח אחד, והדבר ניכר בפתיחת הפרשות. פרשת שמות פותחת (שמות א', א'): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב […]

הפסוק הראשון בפרשה הוא פסוק מיוחד ומרכזי מאוד, אף כי שמה של הפרשה בא מן הפסוק הבא אחריו (שמות ו', ב'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. בולט בפסוק המעבר ממידת הדין למידת הרחמים. תחילת הפסוק כתובה בלשון של מידת הדין: "וידבר" – הוא לשון קשה. "אלהים" – הוא שם של מידת הדין. "אל משה" – מוזכר בשמו, שזו התייחסות חיצונית. ולעומת זאת חלקו השני של הפסוק הוא במידת הרחמים: "ויאמר" – לשון רכה, של רחמים. "אליו" – […]

בסיום ספר בראשית קראנו על ירידת בני ישראל למצרים. יוסף הוא המשנה למלך, והוא דואג למשפחה למגורים טובים בארץ גושן (בראשית מ"ז, כ"ז): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. ובמעבר חד לספר שמות, עם ישראל מתחיל את השעבוד (שמות א', י"ב-י"ד): וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ. וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ. יש מקום לשאול, מה פשר הדבר שעם […]

לפני שנתחיל בענייני הפרשה, שני דברים שקשורים לענייני השעה. כשאמרתי הבוקר את התהלים היומי (לכ"ב באדר), הגעתי לפרק של "ארבעה חייבים להודות", פרק ק"ז. ויש פסוק שחוזר כמה פעמים בצורות שונות: ו. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. יג. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יט. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כח. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. אמרתי לעצמי, שחייב להיות בפסוק הזה משהו שקשור לנגיף הקורונה. עלה בדעתי, שהמילים "בצר להם" בגימטריא (367) […]

במרכזה של פרשת כי תשא עומד חטא העגל, ואנו עוסקים בו בדרך כלל. הפעם נעסוק בענין אחר המופיע בפרשה – שמן המשחה. לאחר פרשות תרומה ותצוה שעסקו בכלי המשכן ובבגדי הכהונה, פרשת כי תשא עוסקת בכיור, בקטורת ובשמן המשחה, כהשלמה למלאכת המשכן. כך נאמר (שמות ל', כ"ב-ל"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – מי שמכיר… בספר מתוך התורה הגואלת (ח"א), מובאות שיחותיו של הרצי"ה זצ"ל במשך שנת ה'תשל"ח. נעיין בכמה נקודות לאור דבריו לפרשת תצוה. בפרשת תרומה מפורטים כלי המשכן והמשכן. לאחר מכן, פרשת תצוה עוסקת בבגדי הכהונה, ולאחר מכן ב"ימי המילואים", שבהם מתחילים הכהנים לעבוד במשכן. לאחר כל התיאור הארוך הזה, מופיעים כמה פסוקים העוסקים בהשראת השכינה בעם ישראל (שמות כ"ט, מ"ב-מ"ו): עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר […]

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – איך מורידים את בית המקדש מהשמים? כשקוראים את פרשת תרומה, "לחיות עם פרשת השבוע" פירושו לחשוב על בית המקדש ועל קישורו אלינו. איך אנו חיים את הפסוק (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. התחושה שמלוה אותי בימים האחרונים היא, שהיום יותר מתמיד בית המקדש נראה קרוב אלינו. זה תלוי רק בנו. אם אנו היינו ראויים לכך – בניית בית המקדש כבר היתה מאחורינו. נשיא ארצות הברית כבר אמר שעם ישראל הוא […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – איך מנצחים את הקורונה? אתמול הפיצו בחוסר אחריות שמועה, שגילו את וירוס הקורונה בגליל המערבי. אמנם אחרי שעה התברר שזה לא נכון, אבל במהלך השעה הזאת הספקתי לחשוב איפה זה נמצא בפרשה. "ומשנה לא זזה ממקומה", ויש מקום לעיין בנושא זה. הפסוק שחשבתי עליו מתוך הפרשה (שמות כ"ג, כ"ה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. התורה אומרת לנו מה לעשות כדי להסיר את המחלה. חשוב לעסוק בכך, […]