לחיות עם פרשת השבוע – שתי הנהגות – אחת לישראל, אחת לאומות
לחיות עם פרשת השבוע – וארא – שתי הנהגות – אחת לישראל, אחת לאומות הפסוק הפותח את הפרשה, הוא פסוק מיוחד, שחכמים דרשו אותו בצורות שונות. נעמוד על אחת הדרכים (שמות ו', ב'): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. הרבה יש לדקדק בפסוק זה. שני חלקי הפסוק מקבילים זה לזה, וחוזרים זה על זה:וידבר – ויאמר,אלהים – ה',אל משה – אליו.החלק הראשון של הפסוק עוסק במידת הדין. על כן מופיע בו שם אלהים. גם לשון "וידבר" היא לשון […]
לחיות עם פרשת השבוע – המהפך בגשמים
לחיות עם פרשת השבוע – המהפך בגשמים זכינו השנה, בחסדי ה' המרובים, לשפע גדול של גשמים. נראה כי מתחילת הפרשה, אפשר ללמוד על נקודה מהותית בעבודת ה' הנוגעת גם למשמעות התפילה על הגשמים. הפרשה פותחת בדבריו של הקב"ה למשה: וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'. הפסוק פותח במידת הדין: אֱ-לֹהִים, ועובר למידת הרחמים: ה'. חז"ל עמדו על משמעותו של שינוי זה במדרש (שמות רבה ו, א): ועל דבר זה בקשה מידת הדין לפגוע במשה, הדא הוא דכתיב: וידבר […]
פרשת ייחוסי משה ואהרן
פרשת ייחוסי משה ואהרן אנו מתחילים לקרוא את כל המהלך הארוך של מכות מצרים. רגע לפני שעוברים לתיאור המכות יש הפסקה מאוד בולטת (ו',י"ד-כ"ח): אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן:וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן:וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה:בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם:וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת […]
אחד מעשרה קל וחומר שבתורה
אחד מעשרה קל וחומר שבתורה כאדם האומר נחזור על הראשונות פרשתנו פותחת בשליחותו של משה לשאת את נאום ארבע לשונות של גאולה באוזני העם, ומספרת על כישלון השליחות1: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: ה' שולח את משה אל פרעה, ומשה טוען טענת "קל וחומר"2: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי […]
קל וחומר מצפרדעים
קל וחומר מצפרדעים1 דרשו חז"ל בגמרא2: עוד זו דרש תודוס איש רומי: מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם לכבשן האש – נשאו קל וחומר בעצמן מצפרדעים, ומה צפרדעים שאין מצווין על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז') 'ובאו ועלו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארותיך'. אימתי משארות מצויות אצל תנור – הוי אומר בשעה שהתנור חם, אנו שמצווין על קדושת השם – על אחת כמה וכמה. שאלת הגמרא תמוהה, הרי ישנו חיוב למסור את הנפש על קידוש ה', […]
הכל תלוי בנקודת המבט
הכל תלוי בנקודת המבט פתיחת הפרשה היא בפניה של ה' אל משה, המופיעה בצורה כפולה1: וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. חציו הראשון של הפסוק משתמש בביטויים של מידת הדין "וידבר" – שזו לשון קשה2, ושם "אלוקים" המבטא את מידת הדין.חציו השני של הפסוק הוא במידת הרחמים: "ויאמר", לשון רכה3, ושם "הוי"ה" שהוא מידת הרחמים.כפילות זו מתבארת בדברי חז"ל בפתיחת הפרשה4 בכמה פנים. א. הדא הוא דכתיב (קהלת ב') 'ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם […]
עם מי עושים שלום?
עם מי עושים שלום? בסיום פרשת שמות אנו קוראים על עיכובים קשים בתהליך גאולתם של ישראל, דבר שמביא את משה לטעון כלפי ה'1: למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני. בתגובה לכך מתגלה הקב"ה אל משה בתחילת פרשתנו, ומוסר לו דברים לומר לעם, הכוללים את "ארבע לשונות גאולה"2: לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם […]
האני ו"אני ה"'
האני ו"אני ה'" וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי. לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי […]
מידת דין ומידת רחמים
מידת דין ומידת רחמים הפרשה מתחילה בפסוק "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'".ניתן לחלק את הפסוק לשני חלקים:בחלק הראשון יש לשון דיבור – אל?הים – משהבחלק השני יש לשון אמירה – ה' – אליו (הוא). הרב ב"עולת ראיה"1 בביאור לביטוי "הודו לו ברכו שמו" מבדיל בין קריאה בשמו של הקב"ה המבטאת את הפנייה הנגלית אל ה' ובין הפניה הישירה אליו (לו) שמגיעה מפנימיותו של האדם ופונה אל עצמותו של הקב"ה.כך גם אצלנו יש לחלק בין הדיבור אל שמו […]