קטגוריה: ויקרא

דקת קריאה ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. הספרא1 עומד באריכות על כך שה' קורא למשה לפני שהוא מדבר איתו, והוא למד מכך, שלכל דיבורים, אמירות וציוויים שציוה ה' את משה קדמה קריאה של ה' למשה.יש להבין ענין זה של הקדמת הקריאה. מהו הענין בכך?נראה להסביר זאת בכמה דרכים. א. כותב על כך השפת אמת2: 'ויקרא אל משה' – 'לכל דברות כו' קדמה קריאה לשון חיבה' כמו שכתוב במדרש 'מלאכיו גבורי כח' הנביאים נקראו מלאכים כו' פניו […]

בחזרה אל המקורות בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות השורש "גאל".בחזרת הקרקעות ביובל1: ובכל ארץ אחזתכם גאולה תתנו לארץ. בגאולת קרקע שנמכרה2: כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גואלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו. בגאולת בתים שנמכרו3: ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו. בגאולת אדם שנמכר לעבד4: וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר. אחרי נמכר גאולה תהיה לו אחד […]

אין עוד מלבדו בסיום פרשת התוכחה נאמר1: אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה. דרשו על כך חז"ל בספרא: אלה החוקים והמשפטים והתורות. החוקים אילו המדרשות. והמשפטים אילו הדינים. והתורות מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל אחד בכתב ואחד בעל פה. אמר ר"ע וכי שתי תורות היו להם לישראל והלא תורות הרבה ניתנו להם לישראל. זאת תורת העולה. זאת תורת המנחה. זאת תורת האשם. זאת תורת זבח השלמים. זאת התורה אדם כי […]

תגיד יפה תודה! ימים אלה, שבין יום העצמאות ליום שחרור ירושלים הם ימי הודיה שנתקנו בדורנו. להודיה זו עלינו להוסיף תודה "על נסיך שבכל יום עמנו" – על הנצחון על עיראק שהסיר מעל מדינת ישראל איום צבאי.בכלל, עלינו להתרגל להודות לה' על כל מה שקורה אתנו, על השפע הגדול שהוא משפיע עלינו בכל יום. עם כל הבעיות הכלכליות שאנו נתונים בהם, הרי שהשוואה קטנה לימים אחרים ומקומות אחרים, כמו תקופת סטאלין ברוסיה, או תקופות חשוכות אחרות, השוואה כזו ממלאת את […]

היכן מופיעה הקדושה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת איסורי עריות1, אותה קוראים בתפילת מנחה של יום הכיפורים.ננסה לעיין מעט בענין זה, לאור דברי הרמב"ם.את דיני העריות פירט הרמב"ם בהלכות "איסורי ביאה", הכלולות בספר הקדושה. הרמב"ם נותן טעם לדבר זה2: ספר חמישי. אכלול בו מצוות של ביאות אסורות, ומצוות של מאכלות אסורות, לפי שבשני עניינים האלו קידשנו המקום והבדילנו מן האומות בעריות ובמאכלות אסורות, ובשניהם נאמר 'ואבדיל אתכם מן העמים' (ויקרא כ', כ"ו), 'אשר הבדלתי אתכם מן העמים' (ויקרא כ', כ"ד). וקראתי […]

"לא תעמוד על דם רעך" הרבי מלובביץ'1 מציין את חשיבות הדיוק בלימוד פרשת השבוע עם רש"י, וכך הוא כותב: על הפסוק "לא תעמוד על דם רעך" – מפרש רש"י: "לראות במיתתו ואתה יכול להצילו, כגון טובע בנהר וחיה או ליסטים באים עליו". והנה, פירוש זה – מקורו בתורת כהנים על אתר: "ומניין אם ראית טובע בנהר או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו, חייב אתה להצילו, בנפשו וכו'". ועל דרך זה בגמרא סנהדרין (ע"ג ע"א): "מנין לרואה את […]

סחר בסמים המדרש למד על עניין לשון הרע ממעשה בר' ינאי1: דבר אחר 'זאת תהיה תורת המצורע' הדא הוא דכתיב (תהלים ל"ד) 'מי האיש החפץ חיים'. מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר מאן בעי למזבן סם חיים אודקין עליה ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים אמר ליה תא סק להכא זבון לי אמר ליה לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך אטרח עליה סליק לגביה הוציא לו ספר תהלים […]

ארבע על ארבע המדרש האחרון בפרשת השבוע דורש את ארבע המלכויות כנגד ארבעה סוגי צרעת1: שאת זו בבל על שום (ישעיה י"ד) 'ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה' רבי אבא בר כהנא אמר 'שבתה מדהבה' מלכות שהיא אומרת מדוד והבא, ר' שמעון בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה, ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב') 'אנת הוא ראשה די דהבא'.ספחת זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש […]

רוח הנעורים הסוער פרשת השבוע מתארת את חטאם של בני אהרן1: ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'. ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן. מה היה חטאם של בני אהרן?בחז"ל מצאנו דעות רבות בעניין. הגמרא2 מספרת: וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא […]

זבח השלמים – מלחמה ושלום בפרשת השבוע מפורטים דיני הקרבנות, ובכללם קרבן השלמים.הספרא1 מבאר את עניינם של השלמים: 'ואם זבח שלמים קרבנו'. ר' יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום לעולם… דבר אחר שלמים שהכל שלום בהן – הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלין. שתי דעות מובאות במדרש זה בעניינו של השלמים: האם הם מביאים שלום או שהשלום נמצא בהם.לדעת ר' יהודה, העולם נמצא בפירוד. האדם לחוד, הבהמה לחוד, המזבח לחוד – כל דבר נפרד מחבירו. השלמים […]

האור שבקצה המנהרה בפרשת השבוע מופיעה פרשת הברכה והתוכחה.עם כל קשיותה של התוכחה, ישנם בה פסוקים הנותנים תקוה לעתיד טוב יותר.הפסוק אומר1: ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם. ולמדו מכך חז"ל במשנה2: ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר 'והשימותי את מקדשיכם' קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש. […]

המצוות – זה טוב ליהודים? בסיומו של ספר 'עבודה' ביד החזקה לרמב"ם, מתייחס הרמב"ם לעיסוק בטעמי המצוות1: ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג […]

למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]

רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]

בגדים מדברים הגמרא במסכת שבת1 לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד: אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו', ד'): "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ר' יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום […]

'אשר נשיא יחטא' ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1. דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות […]

דרך התורה "אם בחוקותי תלכו… ונתתי גשמיכם בעתם…"בספר ה"ליקוטים" מובאת קושיה על ראשית הפרשה שכביכול הקב"ה משדל את ישראל לשמור את תורתו, על ידי שנותן להם שכר על כך ומענישם בעוברם על מצוותיו, וכלשונו1: ראוי להבין דברים אלו, שנראים כאילו השי"ת משדל לישראל בדברים, ומפתה אותם לומר, אם תעשו כך יהיה לכם כך. וג"כ, שהם נראים שהם ברכות גשמיות. וקשה עוד יותר מהמדרש2: "אם בחקותי תלכו" הה"ד (תהילים קי"ט) "חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך"… ר' הונא בשם ר' אחא […]

אמור אל הכהנים שם הפרשה מלמד שיש באמירה לא רק אמצעי להעברת המידע, אלא דבר עצמי. ואמנם פרשיות רבות מתחילות ב"ויאמר" או "וידבר" ואינן נקראות על שם ראשיתן כי אינם אלא מילות קישור.חז"ל דרשו בכמה אנפין את ענין האמירה.עוד דנו המפרשים בכפילות של הפסוק: "אמור… ואמרת".כמו כן חז"ל דרשו את סמיכות הפרשה לפסוק האחרון בפרשת קדושים העוסק באוב וידעוני1: א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור […]

גלות הארץ בסוף פרשת אחרי מות מופיעה פרשת עריות. בפרשה זו מודגש הקשר שבין ישיבת עם ישראל בארצו לבין מעמדו הרוחני של העם: ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה… בתחילת פרשה זו היא נקראת "ארץ כנען": …וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו. ובהמשך הפרשה אחרי שעם ישראל יושב בה היא נקראת "הארץ", ואומר על ביטוי זה הרמב"ן: ואין רשות לפרש בענין הארץ יותר מזה, אבל אם תזכה להבין הארץ הראשונה הנזכרת בפסוק בראשית […]

מה בין נגע לענג? חלק ניכר מפרשיות תזריע – מצורע עוסקות בנגעים. בספר יצירה1 מובא קשר ענייני בין "נגע" ל"ענג", וז"ל: אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע. בספר "שערי הלשם"2 הוא מבאר משפט זה: וכמ"ש הספר יצירה פ"ב: "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה לנגע". ושניהם הם מצד הגבורות. והאמת הוא כי הרעה הוא סבת הטובה והנגע הוא סבת הענג. כי ע"י הרעה יוצאים מציאת הגבורות על מציאותם היותר אפשרי שבהם. ואין תקנה להוציא כחות ותכונות הגבורות […]