קטגוריה: אמונה מחשבה וחסידות

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל משנת תנאים. בתחילת מסכת בבא בתרא (ג' ע"ב), מופיע דינו של ר' חסדא: אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי. יש להבין כיצד קשור דין זה לסוגיות פרק "השותפין", העוסקות בשותפות בחצר וכדומה. יש להוסיף , כי במסכת מגילה (כ"ו ע"ב), בה מופיע דין זה פעם נוספת, מציין רש"י: הא דאמר רב חסדא – בבבא בתרא, בהשותפין. רש"י מבין כי […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור ר' חנין אומר, שהפסוק המונה את שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל נאמר לשיעורין – על פי הפירות המופיעים בפסוק משערים את שיעורי התורה השונים. על דעה זו מקשים בגמרא, אך נראה שהיא לא נדחית, ועומקה הוא, שפירות אלה הם הפירות הבונים את שלמותו של האדם, ועל כן בהם משערים את השיעורים השונים. השיעורים הם ביטוי לתכונה שאותה בונה הפרי. הצגת הסוגיא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. תמצית השיעור נחלקו תנאים האם ניתן לעשות את המנורה מעץ, או שמא רק ממתכת. הגמרא מבארת כי מחלוקתם היא בשאלה האם ללמוד את פסוקי המנורה במידת "כלל ופרט וכלל", שעניינה הוא הגדרת המצב הקיים, או במידת "ריבוי ומיעטו וריבוי", העוסקת בהתפשטות וצמצום. עיון בעומק המידות מעלה, כי יש משמעות רבה לשאלה באיזו מידה למדים, והדבר קשור להבנת עניינה של […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". הגמרא במסכת בבא בתרא דנה בסדר ספרי התנ"ך ובכותבי הספרים. בין השאר נאמר שם בברייתא (י"ד ע"ב): "יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה". ומפרש רש"י: "ושמונה פסוקים – מן וימת משה עד סוף הספר". כין שמשה איננו יכול לכתוב על מיתתו, כתב יהושע פסוקים אלה. הגמרא דנה בדברי הברייתא, וזו לשונה (ט"ו ע"א): אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור שמואל סובר ששמין לשואל, והוא אומר שרב מודה לו. אולם, כשבא מקרה לפני רב הוא פסק שאין שמין לשואל, וכשנשאל האם אכן זהו הדין – שתק. רב מודה לשמואל, ששורת הדין היא ששמין לשואל, אלא שעל פי עניינו פסק רב לפנים משורת הדין, שאין שמין לשואל. על פי רב ישנו הבדל בין הבנת הדין, התיאורטי, ובין צורת הפסיקה בפועל, שפעמים מופיעה בדרך […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: הנסתר הוא מקורו הרוחני של הנגלה, ומקורות מן החכמה הפנימית שופכים אור על סוגיות ומבארים את משמעותן. אחת השאיפות המרכזיות העומדות בבסיס דרך הלימוד של תורת ארץ ישראל היא השאיפה לאיחוד ההלכה והאגדה – הנגלה והנסתר (עי' אורות הקודש ח"א עמ' כ"א והלאה). מקורה ויסודה של שאיפה זו בהבנה כי מקורם של התחומים השונים אחד הוא. כך מבאר השל"ה הקדוש ענין זה (תולדות אדם – בית חכמה תניינא, י"ב): ובזה יתבאר ענין […]

באגרות ראי"ה אגרת ק"ג מאריך הרב קוק זצ"ל לבאר את ההבדל בין התלמוד הבבלי ובין התלמוד הירושלמי, את מקורו ואת משמעותו. כן הוא בענין חכמת ההגדה עם חכמת ההלכה, שיסוד הראשונה חכמת הלב והרעיון, שכל ההלכות המרובות התלויות בדעה ובמחשבה נובעות ממנה, והשניה היא חכמת המעשים. ששניהם נובעים משני השרשים שמסתעפים מתורה הקדושה, הם החכמה והנבואה, שלא נתבארו עדיין יפה גדריהם ביחש לנתוח ההלכות וענין תורה שבעל פה. כי הך כללא ד"לא בשמים היא" יש בו כמה הררים גדולים, אף […]

כלל זה מבוסס על הכלל "תפוחי זהב במשכיות כסף". הכלל: יש לשים לב לביטויים מיוחדים בלשון הגמרא, ולעמוד על העומק הגנוז בהם. על החשיבות שבדיוק במילות הגמרא אין צורך להרחיב. דבריהם של חכמים שקולים בשקל הקודש, ויש משמעות לכל ביטוי ולכל מילה. אחת הדרכים לעמוד על העומק הפנימי הגנוז בדברי הגמרא הוא בשימת לב לביטויים מיוחדים. לפעמים הגמרא משתמשת במטבע לשון מיוחדת – מגדירה מושג או כלל, והלשון מתפרשת שלא כפשט המילים. במקרים אלו נראה שהביטוי מכוון להבנה פנימית של […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: קושיות רבות בסוגיה הן כחורים דרכם ניתן להציץ פנימה אל העומק הפנימי. דיוק בפשט מוליך אל הסוד. הרמב"ם, בבארו את המשפט שבכותרת, עומד על דרך כתיבתה של התורה, ודבריו מהווים בסיס לדרך לימוד התורה לעומקה (מורה נבוכים פתיחה, עמ' י' במהדורת הרב קפאח): אמר החכם 'תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו'. ושמע באור ענין זה אשר הזכיר. 'משכיות' הם הפתוחים המרושתים, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים שחוריהם דקים מאד, כמו […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: הנגלה דן בדרך התגובה המתאימה למציאות, והנסתר מברר את מקורה הרוחני של המציאות, מדוע היא בנויה כפי שהיא. אחד הביטויים לשאיפת החיבור בין הנגלה והנסתר הוא התייחסות לדברים המופיעים בספרות הפנימית (זוה"ק, כתבי האר"י וכדומה) ושייכים לסוגיות הגמרא, כגון התייחסות של חז"ל לארבע אבות נזיקין או לשור המועד וכדומה. ניתן לשאול, מה מקומם של דברים אלה בלימוד הגמרא? כיצד דברי הזוה"ק המדמים את מחריבי בית המקדש לשור המועד1, או קושרים את דין […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. כפתיחה ללימוד פרק "שבועת העדות", יש מקום לעמוד על המצוות העומדות בבסיס דין זה. אחת מהן היא מצות העדות, שבה נעיין בשיעור זה. בתורה נאמר (ויקרא ה', א'-ז'): וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ… וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ. וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. ח. בספר המצוות הגדיר הרמב"ם את המצוה: מצוה רכ"א, היא שצונו בדין אשת יפת תואר, והוא אמרו יתעלה: "וראית בשביה אשת יפת תאר"… גם במנין שעל סדר ההלכות (הל' מלכים) הגדיר הרמב"ם בצורה דומה: כא. דין יפת תואר. אולם, במנין הקצר שעל סדר ספר המצוות הגדיר בדרך שונה: לעשות ליפת תאר ככתוב, שנאמר: "וראית בשביה אשת יפת תאר". ומשמע שלכתחילה יש […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: מדברי הרמב"ם בספר המצוות ובהלכה עולה כי מצות עשה של שילוח הקן עומדת לעצמה, ואין היא רק מתקנת את הלאו. הבנה זו מיישבת קשיים בסוגיות שילוח הקן ובדברי הרמב"ם. עשה ולא תעשה אמרה תורה (דברים כ"ב, ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: שאלות רבות ביחס להליכה אחר הרוב מתבררות לאור ההבנה שהכרעה על פי רוב איננה דרך של בדיעבד כאשר אין הסכמה בין הדיינים, אלא דרך ההכרעה הרצויה במציאות המורכבת מטוב ומרע. יש צורך בחשיפת הצדדים השונים של המציאות, וההכרעה היא על פי רוב הצדדים. המקור לדין רוב אמרו בגמרא (חולין י"א ע"א): מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא? […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. המצוה הנ"ה היא שצונו לשחוט שה הפסח ביום ארבעה עשר מניסן והוא אמרו יתעלה (בא יב) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים. ומי שעבר על צווי זה ולא הקריבו בזמנו במזיד חייב כרת. בין איש בין אשה. כי כבר התבאר בגמר פסחים (צא ב) שפסח ראשון חובה לנשים ודוחה את השבת, כלומר הקרבתו בארבעה עשר שחל להיות בשבת, כמו כל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. מצוה ל' היא שנצטוו הכהנים להסיר הדשן בכל יום מעל גבי המזבח, והיא הנקראת תרומת הדשן, והוא אמרו יתברך שמו "ולבש הכהן מדו בד והרים את הדשן". וכבר התבארו דיני מצוה זו בתמיד ובכפורים. פירוש המצוה מצוה ל' היא שנצטוו הכהנים להסיר הדשן – הפסולת הנשארת מן הקרבנות אחר שרפתן – בכל יום מעל גבי המזבח, והיא המצוה הנקראת תרומת הדשן – […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה.   מצוה כ"ה היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד לפני ה' והוא אמרו יתברך שמו "יערוך אותו אהרן ובניו", וזאת היא מצות הטבת הנרות. וכבר התבארו דיני מצוה זו בשמיני ממנחות וביומא בפרק ראשון ובמסכת תמיד. פירוש המצוה מצוה כ"ה היא שנצטוו הכהנים להדליק הנרות תמיד בבוקר ובין הערביים לפני ה' – בהיכל, והוא אמרו יתברך שמו (שמות כ"ז, כ"א): "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פתיחת המצוה בי"ד החזקה. מצוה ה' הוא שציוונו לעבדו, וכבר נכפל זה הציווי פעמים באמרו (שמות כ"ג, כ"ה): "ועבדתם את ה' אלוהיכם", ואמר (דברים י"ג, ה'): "ואותו תעבודו". ואף על פי שזה הציווי הוא גם כן מהציוויים הכוללים, כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא ציווי לתפילה. ולשון ספרי (עקב ה'): "'ולעבדו' זו תפילה". ואמרו גם כן "'ולעבדו' זו תלמוד", ובמשנתו של רבי […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פסוק המכיל מצוה – מוגדר כמצוה. מצוה ה' הוא שציוונו לעבדו, וכבר נכפל זה הציווי פעמים באמרו (שמות כ"ג, כ"ה): "ועבדתם את ה' אלוהיכם", ואמר (דברים י"ג, ה'): "ואותו תעבודו". ואף על פי שזה הציווי הוא גם כן מהציוויים הכוללים, כמו שביארנו בשורש ד', הנה יש בו יחוד אחר שהוא ציווי לתפילה. ולשון ספרי (עקב ה'): "'ולעבדו' זו תפילה". ואמרו גם כן "'ולעבדו' זו תלמוד", ובמשנתו […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל פסוק המכיל מצוה – מוגדר כמצוה.   מצוה כ' היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד, ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה, והוא אמרו יתעלה "ועשו לי מקדש". ולשון ספרי, שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה […]