פרשה יג – סימן ו – גבורות גשמים ותחיית המתים
המדרש: רבי חייא בר אבא אמר ושקולה כנגד תחיית המתים, רבי אבא ורבי חייא בשם רבי אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה, בזו יד שנאמר (יחזקאל לז) היתה עלי יד וגו', ובזו יד, פותח את ידך, בזו פתיחה (דברים כח) יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל לז) הנה אני פותח את קברותיכם וגו', רבי יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה, בזו שירה (ישעיה מב) ירונו יושבי […]
פרשה יג – פסקה ה – גשמים – פנים בפנים
המדרש: א"ר יצחק שהיא מרצה כקרבנות שנא' (שם /תהלים/ פה) רצית ה' ארצך, ולהלן הוא אומר (ישעיה נו) יעלו לרצון על מזבחי, רבי סימון אמר אף מכנסת הגליות שנאמר (תהלים פה) שבת שבות יעקב, ר' יוחנן בר מריה אומר שהיא אוספת את העברה שנאמר אספת כל עברתך, רבי תנחום בר חנילאי אמר אף מכפרת על החטאים שנאמר (שם /תהלים פ"ה/) נשאת עון עמך.
פרשה יג – פסקה ד' – גבורות גשמים
המדרש: אמר רבי הושעיא קשה היא גבורות גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית, מ"ט (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו', במה (שם /איוב ה'/) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות, רבי אחא מייתי לה מהכא (ירמיה י) עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו, מה כתיב בתריה (שם /ירמיהו י'/) לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים שנאמר (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך.
פרשה יג – פסקה ג – מורכבות
המדרש: כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ, מזכיר שם מלא על עולם מלא, א"ר חלפאי כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים, אר"ש בן יוחאי ג' דברים שקולין זה כזה, ואלו הן ארץ ואדם ומטר, א"ר לוי בר חייא ושלשתן מג' אותיות, ללמדך שאם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אין ארץ, ואם אין שניהם אין אדם.
פרשה יג – פסקה ב
המדרש: כל שיח השדה, כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו, כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות, כל האילנות להנאתן של בריות נבראו, מעשה בא' שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתו, כל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ עבדת ארעא לא עבדת וכל תפלתן של בריות אינה אלא על הארץ, מרי תעביד ארעא מרי תצליח ארעא, כל תפלתן של ישראל אינו אלא על ב"ה, מרי יתבני בית מקדשא מרי מתי יתבני בית מקדשא.
פרשה יג – פסקה א
המדרש: [ב, ה] וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, הכא את אמר וכל שיח השדה, ולהלן את אמר ויצמח ה' אלהים מן האדמה, א"ר חנינא להלן לגן עדן וכאן לישובו של עולם, תני ר' חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים.
פרשה יב – פסקה טז – הארץ גרעין העולם
המדרש: ארץ ושמים, משל ללגיון שהמליך את המלך תחלה אמר המלך הואיל ולגיון זה המליכני תחלה הרי אני נותן לו פרוקופי שלא תזוז ממנו לעולם כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והארץ היא עשתה צביוני תחלה, הרי אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז ממנה לעולם, הה"ד (תהלים קד) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד.
פרשה יב – פסקה טו
המדרש: ה' אלהים, למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין, צונן הם מקריסין, ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו, כך אמר הקדוש ברוך הוא אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין, במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד, אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים, והלואי יעמוד.
פרשה יב – פסקה יד – מחשבה ומעשה ב"ה וב"ש ורשב"י
המדרש: ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, ב"ש וב"ה, ב"ש אומרים מחשבה בלילה ומעשה ביום, וב"ה אומרים מחשבה ומעשה ביום, אר"ש בן יוחאי תמיהה אני איך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ, אלא מחשבה בין ביום בין בלילה, ומעשה עם דמדומי חמה.
פרשה יב – פסקה יג
המדרש: ר' יצחק ור"ש בן לקיש רבי יצחק אמר מלך ב"ו בונה אהל ומותח אהל אננקי ע"י שהות הוא רפי קימעה, ברם הכא (איוב לז) תרקיע עמו לשחקים, ואם תאמר שהן רפים, ת"ל (שם /איוב ל"ז/) חזקים כראי מוצק, ר"ש בן לקיש אמר ב"ו מוצק כלים אננקי, על ידי שהות היא מעלה חלודה ברם הכא חזקים כראי מוצק, נראים כמין תרקיא, רבי עזריה אמר על הדא דר"ש בן לקיש כי בו שבת מכל מלאכתו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, אלא […]
פרשה יב – פסקה יב – ה' ומלך בשר ודם
המדרש: רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר מלך ב"ו בונה פלטין משהוא בונה את התחתונים אחר כך הוא בונה את העליונים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא את העליונים ואת התחתונים בריה אחת, ר"ש בן לקיש אומר מלך ב"ו =בשר ודם= עושה ספינה, בתחלה הוא מביא קורות ואח"כ הוא מביא ארזים ואח"כ הוא מביא הוגנים ואח"כ הוא מעמיד עליה נווטים אבל הקדוש ברוך הוא ברא הן ומנהיגיהם הה"ד (ישעיה מב) כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם, ונווטיהם כתיב.
פרשה יב – פסקה יא – שמים וארץ – ממה נברא היקום
המדרש: רבי אליעזר ור' יהושע רא"א כל מה שיש בשמים ברייתו מן השמים, כל מה שיש בארץ ברייתו מן הארץ, ומייתי ליה מן הכא (תהלים קמח) הללו את ה' מן השמים וגו', הללו את ה' מן הארץ וגו', רבי יהושע אומר כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן השמים ומייתי לה מהכא (איוב לז) כי לשלג יאמר הוא ארץ, מה שלג אף על פי שהוייתו בארץ אין ברייתו אלא בשמים כך כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו […]
פרשה יב – פסקה י – משמעות האותיות
המדרש: בהבראם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר בהבראם בה' בראם ומה ה' זה, כל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא (שם /תהלים/ לג) בדבר ה' וכבר שמים נעשו, רבי יודא נשיאה שאליה לר' שמואל בר נחמן אמר מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מאי דכתיב (שם /תהלים/ סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וגו' א"ל אין כל מקום ומקום שאין לו איש ממונה על […]
פרשה יב – פסקה ט- אברהם ובריאת העולם
המדרש: אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם באברהם בזכותו של אברהם, רבי עזריה אמר על הדא דרבי יהושע בן קרחה (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם כל האונקים הזה בשביל מה, בשביל אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם, א"ר יודן בהרים הגבוהים היעלים אין כתיב כאן אלא (תהלים קד) הרים הגבוהים ליעלים, הרים הגבוהים למה נבראו בשביל היעלים מה יעלה זו תשייה היא מתיירא מן החיה, ובשעה […]
פרשה יב – פסקה ח – גדול השלום
המדרש: כל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, בשני ברא מן העליונים שנא' ויאמר אלהים יהי רקיע, בשלישי ברא מן התחתונים, ויאמר אלהים תדשא הארץ, ברביעי ברא מן העליונים, ויאמר אלהים יהי מאורות, בחמישי ברא מן התחתונים, ויאמר אלהים ישרצו המים, בששי בא לבראות את אדם אמר אם אני בורא אותו מן העליונים עכשיו העליונים רבים על התחתונים בריה אחת ואין שלום בעולם, ואם אני בורא אותו מן התחתונים עכשיו התחתונים […]
פרשה יב – פסקה ז
המדרש: לכל יש תולדות, שמים וארץ יש להן תולדות שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, הרים יש להם תולדות שנאמר (תהלים צ) בטרם הרים יולדו וגו', מטר יש לו תולדות, שנאמר (איוב לח) היש למטר אב, טל יש לו תולדות שנאמר (שם /איוב ל"ח/) או מי הוליד אגלי טל, רבי שמעון בן לקיש אמר אלו מרגליות של טל, תני כל מי שיש לו תולדות, מת ובלה, ונברא ואינו בורא, וכל מי שאין לו תולדות, אינו לא מת, ולא בלה, ובורא […]
פרשה יב – פסקה ו
המדרש: תולדות, א"ר שמואל בר נחמן כל תולדות שנאמרו בתורה חסרין בר מן תרין אלה תולדות פרץ וגו' והדין, ומפני מה אינון חסרין, רבי יודן בשם רבי אבין אמר כנגד ו' דברים שנטלו מאדם הראשון, ואלו הן זיוו, חייו, וקומתו, ופרי הארץ, ופירות האילן, ומאורות, זיוו מנין שנאמר (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו, חייו מנין, כי עפר אתה, קומתו מנין, שנאמר ויתחבא האדם ואשתו, א"ר אבהו באותו השעה גזעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה, פרי האילן ופרי […]
פרשה יב – פסקה ה
המדרש: דרש ר' נחמיה איש כפר סיחון כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו', ג' דברים הללו הן הן עיקר ברייתו של עולם, ושהו ג' ימים והוציאו ג' תולדות, הארץ בראשון כבית הלל, ושהתה ג' ימים ראשון ושני ושלישי והוציאה ג' תולדות, אילנות ודשאים, וגן עדן, רקיע בשני, ושהה ג' ימים שני ושלישי ורביעי, והוציא ג' תולדות חמה ולבנה ומזלות, ומים בשלישי, ושהו ג' ימים שלישי רביעי וחמישי והוציאו ג' תולדות עופות ודגים ולויתן, ר' עזריה לא […]
פרשה יב – פסקה ד
המדרש: רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר ויכלו השמים והארץ בזמנן, וכל צבאם בזמנן, א"ל רבי נחמיה והא כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. מלמד שבו ביום נבראו, בו ביום הוציאו תולדות, אמר לו והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום ששי, אמר לו רבי נחמיה כמלקטי תאנים הן, כל אחד ואחד הופיע בזמנו, ר' ברכיה על הדא דר' נחמיה אמר ותוצא הארץ, דבר שהיה פקוד בידיה.
פרשה יב – פסקה ג – תוהו, בוהו וחושך
המדרש: אלה תולדות השמים וגו' אמר רבי אבהו כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים כאן שנאמר אלה פסל את הראשונים מה פסל תוהו ובוהו וחושך.