קטגוריה: מוסר

איך בונים קשר? במשלי מובאים שני פסוקים דומים, שיש מקום לעמוד על המסרים העולים מהם.האחד (משלי ט"ו, י"ז): טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. והשני (משלי י"ז, א'): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. לאור דברי חז"ל נראה, שהפסוק הראשון מדבר על קשר בין אנשים, והשני מדבר על קשר בתוך בית – בין אחים, או בין איש לאשתו וכדומה.הראשון מלמד איך בונים חברה, והשני – איך בונים בית. קודם שנראה את דרשת חכמים, יש […]

קיבוץ גלויות אתמול, לקראת שיעור "לחיות עם פרשת השבוע", חשבתי לעצמי – מה האירוע האקטואלי המרכזי? לאיזה ענין יש לחפש התייחסות מתוך הפרשה? במחשבה ראשונה היה נראה לי שהבחירות הן הנושא המרכזי.אולם במחשבה שניה, חשבתי – מהן החדשות החשובות באמת בתקופה זו, הבחירות או שמא יש משהו יותר חשוב? אני רוצה לשתף אתכם בענין שהוא החדשות הכי מסעירות בימים אלו – קיבוץ גלויות.חוויה דומה לזה חוויתי בזמן העליה הגדולה מברית המועצות. הגיעו לארץ בשנה 60 ריבוא יהודים. עשרות אלפים בשבוע. […]

הדרך הנכונה להנות מהעולם הפעם נעסוק במדרש חז"ל שיש הרבה מה ללמוד ממנו (מדרש תהלים מזמור ד'): "שני רשעים שברת". משל לשני בני אדם שהלכו בדרך, אחד צדיק ואחד רשע. מצאו פונדק מלא טוב, אמרו זה לזה: נכנס בפונדק זה ונאכל, כיון שנכנסו ראה הרשע בפונדק ברכות הרבה של דגים וכל דבר, אמר אותו רשע לצדיק: למה אין אנו נותנין מעות ונאכל, אמר ליה הצדיק: וכי היום פתח זה הפונדק, אילו היום פתח היינו בודקין אותו. נכנסו שניהם לפונדק, ישבו […]

כיבוד הורים בנושא זה יש מדרש מופלא של חכמים, שכבר הזכרנו בעבר.התוודעתי למדרש זה בספרו של הרב אלימלך בר שאול זצ"ל, "מצוה ולב". הרב בר שאול, שלאחרונה (י' בחשון) מלאו חמשים שנה לפטירתו, היה מהראשונים שפיתחו והרחיבו את לימודי האמונה ומחשבת ישראל. העמיד תלמידים הרבה וכתב ספרים הרבה. המדרש מבוסס על המבנה של עשרת הדברות. כידוע, מחולקים עשרת הדברות לשנים, חמשת הדברים הראשונים הכתובים על הלוח הראשון, הם מצוות שבין אדם למקום, וחמשת הדברים השניים הכתובים על הלוח השני, הם […]

על הכנסת אורחים בפרשת השבוע אנו פוגשים מצוה חשובה ויסודית, שדווקא בהיותנו בחורי ישיבה – יוצא לנו לקיים אותה: מצות הכנסת אורחים. רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל, בעל ה"חפץ חיים", כתב ספר בשם "אהבת חסד", העוסק במצוות של גמילות חסדים, צדקה וכדומה. בין שאר הדינים מופיעים שם "הלכות הכנסת אורחים". לא מצאנו בשלחן ערוך הלכות כאלו, אך הוא ליקט וכינס את ההלכות של הכנסת אורחים. אחד המקורות המרכזיים להלכות אלו הוא פרשת השבוע (אהבת חסד ח"ג פ"ב): הנה ראה ראינו, […]

הדרכת הסטייפלר לגדול בתורה וביראת שמים בימים האחרונים הגעתי במקרה למסמך מרתק שנתן לי חבר. מדובר במכתב שכתב הסטייפלר – רבי ישראל יעקב קנייבסקי זצ"ל, מחבר הספר קהלות יעקב. המכתב הוא תשובה לשאלה ששלח בוגר שמינית בישיבה תיכונית. הוא התלבט האם ללכת ללמוד בישיבת פוניבז', או בישיבת "כרם ביבנה". המכתב המלא מופיע בסוף השיחה. כאן נעסוק בכמה נקודות העולות מהמכתב. המחשבה הראשונה היא, שהסטייפלר ימליץ לבחור ללכת ללמוד בפוניבז'. זוהי ישיבה חרדית חשובה, שהסטייפלר היה קשור לרבניה, ואילו כרם ביבנה […]

בירור הרע מן הטוב והשליטה על יצר הרע בסיום פרשת נח אנו קוראים על התפתחות העולם לאחר המבול (בראשית ט', י"ח-י"ט): וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן. שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ. מיד אחר כך מגיע סיפור שחם ובנו כנען, שהוזכרו לפני כן, תופסים בו מקום מרכזי (בראשית ט', כ'-כ"ז): וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו […]

קביעות בזמנים של דינמיות אנו עומדים לקראת פרשת "נצבים וילך". בפרשה זו בולט הענין כי גם לשמה של הפרשה משמעות ויש לדרוש אותו ולעמוד על משמעותו. "נצבים" עניינו קביעות ויציבות, ואילו "וילך" עניינו הליכה, התקדמות ושינויים.פרשה זו נקראת פעמים רבות לקראת ראש השנה, במעבר משנה לשנה. הפרשה עצמה עוסקת במעבר מדור לדור – מהנהגתו של משה רבנו במדבר להנהגתו של יהושע לקראת הכניסה לארץ ישראל.שמה של הפרשה רומז לכך שהיציבות נדרשת בעיקר בתקופות של הליכה – של שינויים ומעברים. הדבר […]

כתבנו לחיים מלך חפץ בחיים בתפילות הימים הנוראים אנו מוסיפים: זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים. מהי משמעות הכתיבה בספר החיים?נעיין במדרש שיכול לתת תוכן לביטוי זה. כתיבת מעשיו של האדם בספר נזכרת כבר בכתוב (מלאכי ג', ט"ז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. המדרש מבאר את משמעותה של כתיבה זו (ויקרא רבה פרשה ל"ד, ח'): אמר ר' יצחק: למדתך תורה דרך ארץ […]