קטגוריה: פרשת שבוע

וישב- פוטיפר "א וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.  ב וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.  ג וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.  ד וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל-בֵּיתוֹ וְכָל-יֶשׁ-לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ.  ה וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה בְּכָל-אֲשֶׁר יֶשׁ-לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה.  ו וַיַּעֲזֹב כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ בְּיַד-יוֹסֵף […]

וישב – מיזוג התלמודים מביא שלום לעולם פרשת השבוע קשורה למה שעובר עלינו בשנתיים האחרונות. בפרשה נמצאת ההתחלה של מושג המחלוקת, המריבה והקטטה בעם ישראל. כל המחלוקות בין תנועות ובין אנשים – מקורן במחלוקת יוסף ואחיו שבפרשת השבוע. לאחר שיעקב חוזר מחרן, הוא מתחיל לבנות את עם ישראל בארץ ישראל (בראשית ל"ז, א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב… ומה הדבר הראשון שקורה? מחלוקת, קנאה ושנאה. זה ממש מזעזע את הלב. כאילו השנאה והמחלוקות הן חלק […]

פרשת וישלח – שליחותו הכפולה של יעקב פרק לד: יד וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן.  טו וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית-אֵל" יעקב קורא בפעם השנייה למקום ההוא "בית אל". למה? אומר הרמב"ן: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם בֵּית אֵל יִקְרָאֶנּוּ כֵּן פַּעַם אַחַר פַּעַם לְהוֹדִיעַ כִּי הַדָּבָר אֱמֶת וְנָכוֹן, כִּי הוּא בֵּית אֱלֹהִים וְשָׁם הַשְּׁכִינָה תָּמִיד, וְכֵן עִנְיַן שֵׁם בְּאֵר שֶׁבַע: "…על כן קרא למקום ההוא […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – כשיעקב נחוש עשו בורח בתחילת הפרשה, במפגש בין יעקב לעשו, אנו לומדים מיעקב לימוד חשוב. ברקע המפגש בין יעקב לעשו עומד הסיפור של גנבת הברכות על ידי יעקב. עשו החליט להרוג את יעקב ולכן יעקב ברח לחרן. עכשיו יעקב צריך להיפגש עם עשו, והוא סולל דרך, בחכמה רבה, כיצד לנהוג עם האומות. המאבק בין יעקב לעשו הוא מאבק בין עכשויזם ובין ראיה ארוכת טווח. עשו רוצה הכל "NOW". יעקב, לעומת זאת – לא […]

פרשת ויצא – בני השפחות פרק לא: ל וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ, כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ; לָמָּה גָנַבְתָּ, אֶת-אֱלֹהָי.  לא וַיַּעַן יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר לְלָבָן:  כִּי יָרֵאתִי–כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן-תִּגְזֹל אֶת-בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.  לב עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה–נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר-לְךָ מָה עִמָּדִי, וְקַח-לָךְ; וְלֹא-יָדַע יַעֲקֹב, כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם.  לג וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה, וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת–וְלֹא מָצָא; וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה, וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל. האי בן עזרא מעלה שאלה על פסוק לג: יש לשני השפחות אוהל ביחד? ועונה שני תשובות, הראשונה, […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – להאמין ולעלות   על מנת "לחיות עם פרשת השבוע", ננסה להתבונן בדברי חז"ל על סולמו של יעקב. דברי חז"ל במדרש מטלטלים, ויש הרבה מה ללמוד מהם (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'): אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב: אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא […]

עשו הרשע? השבוע נעסוק במדרשים אותם רש"י מביא בעקבות חז"ל, וצורת השיפוט הקשה של חז"ל את עשיו. בראשית כ"ה: כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם.  כז וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.  כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב. רש"י: אדמוני. סִימָן הוּא […]

חיי שרה – ויבא אברהם" – מהיכן בא? בפרשה הקודמת נאמר: יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל-בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע. " בתחילת הפרשה שלנו אומרת התורה: א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים–שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.  ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן–בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. ההבדל בין הפרשות הוא לא פשוט, אם אברהם יושב בבאר שבע למה שרה נמצאת בקריית ארבע (חברון)? הרשב"ם אומר שלא צריך להתעסק בכלל עם השאלה […]

ועוד יותר טוב   רוב הפרשה מוקדש לסיפור הליכת העבד לחרן לקחת אשה ליצחק. בקריאת הסיפור בולטת לעין אריכותו הרבה. הסיפור עצמו מסופר בתורה לפרטי פרטים, ולאחר מכן העבד חוזר שוב על כל הסיפור. התורה לא מסתפקת באמירה כללית כגון: "ויספר העבד את כל הדברים האלה", אלא חוזרת שוב על הסיפור מפיו של העבד. חז"ל במדרש עומדים על כך (בראשית רבה פרשה ס', ח'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים […]

לוט וצוער כאשר ה' מאפשר ללוט להימלט עם המלאכים לוט מבקש לא להמלט רחוק מידי:     יח וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם:  אַל-נָא, אֲדֹנָי.  יט הִנֵּה-נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן, בְּעֵינֶיךָ, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת-נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי, לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה–פֶּן-תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה, וָמַתִּי.  כ הִנֵּה-נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה–וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא–וּתְחִי נַפְשִׁי.  כא וַיֹּאמֶר אֵלָיו–הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, גַּם לַדָּבָר הַזֶּה:  לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת-הָעִיר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  כב מַהֵר, הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, […]

בפרשת השבוע אנו למדים מאברהם אבינו מהי "דרך ארץ שקדמה לתורה". האבות היו לפני מתן תורה, ולכן הם מלמדים אותנו את הבסיס לקבלת התורה, ובמיוחד אברהם אבינו, הראשון לאבות, מלמד אותנו מהי דרך ארץ.   בשמה של הפרשה טמון מסר חשוב (שמות י"ח, א'-ב'): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. הראיה מודגשת כאן מאוד, ויש לה משמעות גדולה. ה' נראה […]

ה"פרשה" שאנו חיים אותה בשעות אלה היא התחממות הגזרה הצפונית, שהובילה לכך שחלק ניכר מתלמידי שיעור ה' הוקפצו חזרה לצבא. ננסה ללמוד מן הפרשה כיצד להתבונן על מאורעות השעות הגדולות הללו. הפרשה פותחת במילים (דברים כ"ט, ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם… עיקר הענין נמצא בשתי המילים הראשונות של הפרשה: "אתם נצבים". אנו נמצאים במלחמה מול ארגון טרור. המאבק בטרור נעשה על ידי כח העמידה של הציבור. לפני כשמונה שנים היתה ועדה ממשלתית שבחנה את המצב האסטרטגי של […]

אחד הדברים שבולטים לעין בקריאת הפרשה הוא החזרה על המילה "היום". הדבר בולט במיוחד בקריאה של היום ("רביעי"). הפסוק הפותח והפסוק הסוגר מסתיימים באותה מילה: דברים כ"ז, א': וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. דברים כ"ז, י': וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אלקיך וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְו‍ֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. מה הכוונה במילה "היום"? המילה הזו חוזרת בפרשה פעמים רבות, ולפעמים בצורה מיוחדת. הדבר בולט מאוד בפרשת הביכורים (דברים כ"ו, […]