לחיות עם פרשת השבוע – מצות המלחמה בדרך לשלום
מצות המלחמה בדרך לשלום בפרשת השבוע נמצאת מצוה חשובה, המצוה המיוחדת של הדור שלנו – מצות ישיבת ארץ ישראל: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב"ן מונה את הציווי המובא בפסוק כמצוה, בתוך המצוות שהוא מוסיף על מנין הרמב"ם (מצוה ד').יש בדבריו חידוש, שכן ניתן להבין – ויש מהראשונים שהבינו כך – שהפסוק הוא הבטחה לעם ישראל, ולא ציווי. במקום אחר הארכנו בדברי הרמב"ן1, וכאן נעמוד בעיקר על מה שאנו למדים ממצוה זו אלינו, […]
הקשר בין הארץ לכיס
הקשר בין הארץ לכיס המדרש אומר, בקשר לפרשת בני גד ובני ראובן1: 'ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד', הלכה ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם, זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל, אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של בשר ודם אינו כלום שכן שלמה אומר (קהלת ט') 'שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם […]
די לכיבוש
די לכיבוש?1 האם ישנה מצוה לשבת בארץ ישראל?הרמב"ם, כידוע, לא מנה מצוה זו כאחת מתרי"ג המצוות.הרמב"ן, לעומתו, מנה את ירושת הארץ וישיבתה, וזו לשונו2: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם (מסעי ל"ג ורמב"ן שם) 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ'. ונכפל כזה העניין במצוה זו במקומות אחרים כאמרו יתברך (דברים א) 'באו […]
הכל יכול להיות תורה
הכל יכול להיות תורה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר, זה הדבר אשר צוה ה'. איש כי ידר נדר…1. מקשה הרשב"ם במקום: נשאלתי באניוב בכרך לושדון לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן, שלא נאמר למעלה 'וידבר ה' אל משה לאמר איש כי ידר…', והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? כיצד ציוה משה את ראשי המטות את פרשת נדרים, אם לא נצטוה על כך מפי הגבורה? דרשו חז"ל בספרי על תחילת הפרשה2: […]
הפרט והכלל בישראל
הפרט והכלל בישראל בפרשת מטות אנו מוצאים שלושה עניינים: א – נדרים ושבועות, ב – נקמת מדין, ג – בני גד ובני ראובן.נראה ששלושת אלו הם כנגד: תורה, ישראל וארץ ישראל. פרשת נדרים באה כנגד התורה. בנדרים אדם מוסיף על הדברים האסורים לו מהתורה, וכמו שדרשו חז"ל: "לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"1. על ידי הנדר, שהוא מוצא פי האדם, האדם הופך את דבריו לחלק מהתורה, בכך שדבריו שעד עכשיו היו מחוץ לתורה, […]