קטגוריה: בשלח

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – צריך לומר שירה! פרשת בשלח מחולקת בצורה בולטת לשני חלקים, שנראים הפוכים זה מזה ויש לראות מהו הקשר והיחס בין שני חלקי הפרשה.בתחילת הפרשה עם ישראל יוצא ממצרים, והשיא הוא בקריעת ים סוף ובשירת הים. חוויה עליונה ומרוממת.אולם מיד אחרי שירת הים ושירת מרים שבאה בעקבותיה, אנו מגיעים למציאות שונה לחלוטין (שמות ט"ו, כ"ב): וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. ומפרש רש"י: […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – השירה של דורנו הפרשה והשבת כולה נקראות על שם שירת הים, שהיא מרכז הפרשה.חכמים דרשו (שמות רבה פרשה כ"ג, ז'): דבר אחר, "אז ישיר משה"… 'אז שר' לא נאמר, אלא "אז ישיר"… שירת הים נאמרה לעתיד. השירה מלוה את עם ישראל עד לעתיד לבוא.נראה, שהדברים קשורים למאמר נוסף של חז"ל על יציאת מצרים (ברכות י"ב ע"ב): תניא, אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח, והלא כבר נאמר (ירמיה כ"ג): […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – כח ההרתעה השבוע האחרון היה עמוס באירועים. כל אירוע דורש התבוננות בפרשה כדי לקבל את המבט של התורה על האירועים. נפתח בקצרה ביחס לקריעת ים סוף.בשירת הים נאמר (שמות ט"ו, ב'): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. רש"י: זה אלי – בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. חז"ל דרשו זאת כך (מכילתא בשלח, מסכתא דשירה פרשה ג'): ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת בשלח – ערב רב בתחילת הפרשה מופיע מושג חשוב, שיש לעסוק בו להבין את המשמעות שלו. "ערב רב".כך נאמר (שמות י"ג, י"ז-י"ח): וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. בזוה"ק שואלים על סגנון הפסוקים הללו: "ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף"… […]

לחיות עם פרשת השבוע – עם ישראל כמה לבשורה חדשה בכל מערכת בחירות, ישנו משהו מיוחד ושונה לצד האירועים השגרתיים. הפעם, ברור שנקודת החידוש היא ההצלחה המסחררת והבלתי צפויה של מפלגת "יש עתיד". אין אנו באים לעסוק כרגע בחישובי מנדטים ובצירופים השונים של הרכבת קואליציה. זה לא תפקידנו, ולא מה שצריך לעניין אותנו. עלינו להביט על הרוח הפנימית של הדברים. לנסות ולהבין את הרצון הפנימי של העם, שהוליד בחירה כ"כ רחבה במפלגה הזו. הרי אחרי הכל, אין זו מפלגה שצברה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח במרכזה של פרשת בשלח עומדת שירת הים, והשבת נקראת על שמה – שבת שירה.שירת הים נאמרה על נס קריעת ים סוף. את הניסים אנו מציינים גם באמירת הלל. מהו היחס בין הלל ובין שירה?חז"ל אומרים (שבת קי"ח ע"ב): הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. שירה, לעומת זאת, נאמרת בכל יום. הן שירת הים והן שירות נוספות: תניא רבי אליעזר הגדול אומר: כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא […]

השורש המנחה בפרשה תחילת הפרשה נראית כעין מפטיר לסיפור עשר המכות, יש צורך שהמצרים יחטפו מכה נוספת. מפשט הפסוקים רואים שהקב"ה מעורר בכוונה את המצרים לרדוף אחר עם ישראל למרות שאין בכך צורך כי הם כבר יצאו ממצרים. יציאת מצרים עדיין לא הסתיימה לחלוטין עד לאחר הסיפור שהתרחש בים סוף. אולי היה צריך לתת עונש לפרעה ולהכרית את הצבא המצרי. אך מה העניין של הטביעה בים סוף? זהו מוות מיוחד שנבחר כאן למצרים. מה רוצה התורה ללמד אותנו בהקשר הזה? […]

אז – ישיר רמז לתחיית המתיםשירת הים פותחת בביטוי שקשה להולמו מבחינת סדר הזמנים המופיעים בו: "אז ישיר". "אז" – לשון עבר; "ישיר" – לשון עתיד! רש"י מציע פתרון לבעיה בדרך הפשט ובדרך הדרש: אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה… למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו. אבל מדרשו: אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה. על פי הדרש, משה אכן אמר שירה בעת המאורע, אך הכתוב עובר ללשון עתיד […]