פרק ראשון – מי שהיו לו בתים שדות וכרמים
מי שהיו לו בתים שדות וכרמים (ז. – ז:) נאמר בגמרא בדף ז' ע"א – דף ז' ע"ב: אלא אמר אביי כדמר דתניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה והוי בה מר היכי דמי אי הוזל ארעתא דכ"ע ודידיה נמי זל בהדייהו אפילו טובא נמי ליספי ליה דהא זול דכ"ע נמי אלא דאוקיר ארעתא דכולי עלמא ודידיה אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה ואמר מר עלה לא צריכא דביומי ניסן יקרא […]
פרק ראשון – סוגית מיטב שדהו
סוגית מיטב שדהו (ו: – ז.) הגמ' בדף ו' ע"ב מביאה ברייתא: תנו רבנן מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית וק"ו להקדש. ומבאר רב אחא בר יעקב את המחלוקת בברייתא: אמר רב אחא בר יעקב הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק ובהא פליגי רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן ורבי עקיבא סבר בדמזיק שיימינן. יש לעיין בדברי […]
פרק ראשון – נזקי בור
נזקי בור (ה: – ו:) בגמ' בדף ה ע"ב נאמר: אמר רבא וכולהו כי שדית בור בינייהו אתיא כולהו. ויש לדון בדברי רבא, האם במקרה המלמד המשותף לכולם הוא דוקא בור או שמא מיוחד הוא הבור כאב נזיקין שדוקא הוא מהווה מקור לשאר האבות? בהמשך דנה הגמ'1 מה בא ללמדנו הצד השווה המוזכר במשנה2: הצד השוה שבהן: לאתויי מאי אמר אביי לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה… רבא אמר לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה… […]
פרק ראשון – חצי נזק צרורות
חצי נזק צרורות שאלות בגמ' דף ג' ע"ב נאמר: כי קאמר רב פפא אתולדה דרגל רגל הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל בחצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה ואמאי קרי לה תולדה דרגל לשלם מן העלייה והא מבעיא בעי רבא דבעי רבא "חצי נזק צרורות" מגופו משלם או מן העלייה משלם לרבא מבעיא ליה לרב פפא פשיטא ליה לרבא דמבעיא ליה אמאי קרי לה תולדה דרגל לפוטרה ברשות הרבים. והקשה הרשב"א1: תמיהא לי כיון דמיבעיא לרבא מי הזקיקם לשום מחלוקת בין […]
פרק ראשון – היזק שאינו ניכר
היזק שאינו ניכר (ה.) הגמ'1 בהתייחסה לאבות הנזיקין של ר' חייא דנה בסוגיית היזק שאינו ניכר וזו לשונה: המטמא והמדמע והמנסך דממונא הוא ליתני מה נפשך אי היזק שאינו ניכר שמיה היזק הא תנא ליה נזק אי היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק הוה ליה קנסא ובקנסא לא קמיירי לימא קסבר ר' חייא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק דאי שמיה היזק הא תנא ליה נזק תנא היזקא דמינכרא ותנא היזקא דלא מינכרא. ישנם מספר שאלות העולות מסוגיה זו:מה פירוש […]
פרק ראשון – כוונה להזיק בשור ועבד
כוונה להזיק בשור ועבד (ד.) הגמ' בדף ג' ע"ב ובדף ד' ע"א דנה בשאלה מדוע צריך למנות גם שן וגם קרן כאבות נזיקין לשיטת רב יהודה הסובר ש"מבעה" זה הקרן: אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא […]
פרק ראשון – מבעה
"מבעה" (ד.) גרסת הגמ' וגרסת רב שרירא גאון הגמ' בדף ד' ע"א דנה במחלוקת שמואל ורב מהו "מבעה": ושמואל מאי טעמא לא אמר כרב אמר לך אי סלקא דעתך אדם הא קתני סיפא שור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם וליתני ברישא בנזקי ממון קמיירי בנזקי גופו לא קמיירי ורב נמי הא קתני אדם בסיפא אמר לך רב ההוא למחשביה בהדי מועדין הוא דאתא. ודברי הגמ' תמוהים הן ביחס לשמואל והן ביחס לרב:בתחילה מביאה הגמ' הוכחה לשמואל הסובר "מבעה" זה […]
פרק ראשון – פטור שן ורגל ברשות הרבים
פטור שן ורגל ברשות הרבים בגמ' בדף כ"א ע"ב נאמר: דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי ר"מ ורבי יהודה רבי יוסי ור"א אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך ר' יוסי היינו תנא קמא אלא מחזרת איכא בינייהו תנא קמא סבר מחזרת נמי משלם מה שנהנית ורבי יוסי סבר משלמת מה שהזיקה לא דכולי עלמא מחזרת אי כרב אי כשמואל והכא בביער בשדה אחר קא מיפלגי מר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות הרבים […]