פרשה יז – פסקה ו
המדרש: ויקח אחד מצלעותיו, רבי שמואל בר נחמן אמר מן סטרוהי, היך מה דאת אמר (שמות כו) ולצלע המשכן, ושמואל אמר עילעא חדא מבין ב' צלעותיו נטל, תחתיה אין כתיב כאן, אלא תחתנה, א"ר חנינא בריה דר' אידי מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך כיון שנבראת נברא שטן עמה, ואם יאמר לך אדם, הוא הסובב, תאמר לו בנהרות הכתוב מדבר, א"ר חנינא בר יצחק עשה הקדוש ברוך הוא נוי לתחתיתו כדי שלא יהא מתבזה כבהמה, רבי אמי ורבי ינאי […]
פרשה יז – פסקה ה
המדרש: בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יז סימן ה – ו ה [ב, כא] ויפל ה' אלהים תרדמה, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה שינה, דמך ליה ולא לעי באורייתא, ולא עביד עבידתא, רב אמר שלש תרדמות הן, תרדמת שינה, ותרדמת נבואה, ותרדמת מרמיטה, תרדמת שינה (בראשית ב) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן, תרדמת נבואה (שם /בראשית/ טו) ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם, תרדמת מרמיטה (שמואל א כו) אין רואה ואין יודע […]
פרשה יז – פסקה ד
המדרש: [ב, יט] ויצר ה' אלהים מן האדמה, בעון קומי רבי יוחנן בן זכאי כתיב ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה, ומה ת"ל ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה אמר להן להלן לבריאה, וכאן לכבוש, היאך מה דאת אמר (דברים כ) כי תצור אל עיר ימים רבים, א"ר אחא בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את האדם, נמלך במלאכי השרת, אמר להן נעשה אדם, אמרו לו אדם זה מה טיבו, אמר להן חכמתו מרובה משלכם, הביא לפניהם […]
פרשה יז – פסקה ג
המדרש: אעשה לו עזר כנגדו, אם זכה עזר ואם לאו כנגדו, אמר רבי יהושע בר נחמיה אם זכה כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי, ואם לאו כאשתו של רבי יוסי הגלילי, רבי יוסי הוה ליה אנתתא בישא, והות ברתא דאחתיה, והות בזית ליה קדם תלמידוי, אמרין תלמידיו שבקא להדא אנתתא בישא דליתא מיקרך, אמר להון פורנא רב עלי, לית בידי מה אשבוק לה, חד זמן הוון יתבין פשטין הוא ור"א בן עזריה, דמן חסלין א"ל משגח רבי ואנן סלקין בביתא […]
פרשה יז – פסקה ב
המדרש: לא טוב, תני רבי יעקב כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה, בלא טובה, לא טוב היות האדם לבדו, בלא עזר, אעשה לו עזר כנגדו, בלא שמחה שנאמר (דברים יד) ושמחת אתה וביתך, בלא כפרה, (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו, בלא ברכה (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך, רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר אף בלא שלום שנאמר (שמואל א כה) ואתה שלום וביתך שלום, רבי יהושע דסכנין […]
פרשה יז – פסקה א
המדרש: [ב, יח] ויאמר ה' אלהים לא טוב היות, תנינן בעשרה מאמרות נברא העולם ואלו הן בראשית, ורוח אלהים מרחפת, ויאמר אלהים יהי אור, ויאמר אלהים יהי רקיע, ויאמר אלהים יקוו המים, ויאמר אלהים תדשא הארץ, ויאמר אלהים יהי מאורות, ויאמר אלהים ישרצו המים, ויאמר אלהים תוצא הארץ, ויאמר אלהים נעשה אדם, מנחם בר יוסי מוציא ורוח אלהים מרחפת, ומביא ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם, אמר רבי יעקב בן קורשאי מאמר ניתן לרוח בפני עצמה.
פרשה טז – פסקה ו
המדרש: [ב, טז] ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל, ר' לוי אמר צווהו על שש מצות, ויצו על עבודת כוכבים היך מה דאת אמר (הושע ה) כי הואיל הלך אחרי צו, ה' על ברכת השם, כד"א (ויקרא כד) ונוקב שם ה', אלהים, אלו הדיינין שנאמר (שמות כב) אלהים לא תקלל, על האדם זו שפיכות דמים שנאמר (בראשית ט) שופך דם האדם, לאמר זה גילוי עריות, שנאמר (ירמיה ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו', […]
פרשה טז – פסקה ה
המדרש: [ב, טו] ויקח ה' אלהים את האדם וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה, רי"א עילה אותו היך מה דאת אמר (שם /ישעיהו/ יד) ולקחום עמים והביאום וגו', רבי נחמיה אמר פיתה אותו היך מה דאת אמר (הושע יד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו', ויניחהו, ר' יודן ור' ברכיה, רבי יודן אמר הניח לו והגין עליו ועדנו מכל אילני גן עדן, רבי ברכיה אמר להניחו ולהגן עליו ולעדנו מכל אילני ג"ע =גן עדן=, ויניחהו נתן לו מצות שבת, כמה […]
פרשה טז – פסקה ד – המשך
המדרש: ושם הנהר השני גיחון, זו מדי היה המן שף עמה כנחש, על שם על גחונך תלך, חדקל זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, א"ר הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה, בנימוסין ובפנקיסין ובלשון, ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור, ע"ש שהם מתעשרות מישראל, א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר […]
פרשה טז – פסקה ד
המדרש: אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס תרעלה לאומות ממקום שהדין יוצא מאי טעמא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד, והיה לד' נהרים אין כתיב כאן אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים, שם הא' פישון זו בבל, על שם (חבקוק א) ופשו פרשיו, הוא הסובב את כל ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה (תהלים מב) הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, אשר שם הזהב […]
פרשה טז – פסקה ג – ושם הנהר השני גיחון
המדרש: [ב, יג] ושם הנהר השני גיחון וגו', עדיין לא עמד כוש, והוא אומר את כל ארץ כוש, אתמהא, אלא מגיד מראשית אחרית. [ב, יד] ושם הנהר חדקל שהוא חד, פרת אוותינטין של נהרות. רבי חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, אובל אוותינטין של נהרות, והכתיב (דניאל י) ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, אלא לפי שדניאל ראה ב' חלומות אחד בחדקל ואחד באובל, וחדקל גדול מאובל, לפיכך הוא קורא אותו גדול, והלא […]
פרשה טז – פסקה ב – שם האחד פישון
המדרש: [ב, יא] שם האחד פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכין בשופי, הוא הסובב את כל ארץ החוילה, עדיין לא היתה חוילה ואת אומר הוא הסובב, אתמהא, אלא (ישעיה מ"ו) מגיד מראשית אחרית, אשר שם הזהב, זהב וודאי. [ב, יב] וזהב הארץ ההיא טוב, אמר רבי יצחק טובוי דהוא בביתיה טובוי דהוא בלוויתי, א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקדוש ברוך הוא לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, והוא מוציא ממנו כמה יציאות, אמר ריש לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, […]
פרשה טז – פסקה א – ונהר יוצא מעדן
המדרש: [ב, י] ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, רבי סימון פתח (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, לנצח לעולם היה, ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו, רבי סימון אמר (שם /איוב/ יב) עמו חכמה וגבורה, בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת ואלו הן ד' ראשי נהרות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'.
פרשה טו – פסקה ו – עץ החיים ת"ק שנה
המדרש: [ב, ט] ויצמח ה' אלהים מן האדמה, תני עץ שהוא פוסה על פני כל החיים, א"ר יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו, רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי לא סוף דבר נופו מהלך ת"ק שנה, אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה.
פרשה טו – פסקה ה
המדרש: וישם שם, היך מה דאת אמר ויהי שם עד היום הזה, א"ר לוי ובלבד ביצירה זו, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב אלה תולדות השמים וגו', בוראן משבחן ומי מגנן בוראן מקלסן ומי יתן בהם דופי, אלא נאים ומשובחין הם אלה תולדות השמים.
פרשה טו – פסקה ז – עץ הדעת טוב ורע
המדרש: מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, ר"מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי, רבי שמואל בר ר' יצחק בעי קמי רבי זעירא א"ל אפשר חטים היו, אמר לו הין, א"ל והכתיב עץ, א"ל מתמרות היו כארזי לבנון, א"ר יעקב בר אחא איתפלגון רבי נחמיה ורבנן, רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם מן הארץ, ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ שהוא […]
פרשה טו – פסקה ד – מקומו של האדם בגן עדן
המדרש: וישם שם רבי יהודה ורבי נחמיה ר"י אמר עילה אותו היך מה דאת אמר (דברים יז) שום תשים עליך מלך, רבי נחמיה אמר פיתה אותו, למלך שעשה סעודה והזמין אורח, כך הזמין הקדוש ברוך הוא את אדם בזכותו של אברהם הה"ד (תהלים קלט) אתה ידעת שבתי וקומי בנת לרעי מרחוק, שבתי בתוך גן עדן, וקומי טירופי מתוכה, בנתה לרעי מרחוק באיזה זכות יעצת לבראני בזכות אותו שהוא בא מרחוק, הה"ד (ישעיה מו) קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו.
פרשה טו – פסקה ג
המדרש: מקדם, אמר רבי שמואל בר נחמן את סבור קודם לברייתו של עולם, ואינו אלא קודם לאדם הראשון, אדם נברא בששי גן עדן בשלישי, הה"ד (תהלים עד) ואלהים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ, ראו פועלא טבא שהתקין הקדוש ברוך הוא שכרי עד שלא עמדתי לפעול.
פרשה טו – פסקה ב – גן גדול מעדן, עדן גדול מגן
המדרש: גן בעדן, רבי יהודה ורבי יוסי, רבי יהודה אומר גן גדול מעדן שנאמר (יחזקאל לא) ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלהים, ורבי יוסי אומר עדן גדולה מגן שנאמר ויטע ה' אלהים גן בעדן, והכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות, על דעתיה דר"י מתמצית בית כור תרקב שותה, על דעתיה דרבי יהודה כפיגי שהיא נתונה בגינה, ומשקה את כל הגינה, והא רבי יהודה יש לו שני מקראות, ור"י אין לו אלא מקרא אחד, אמר רבי חנין דציפורי האיר הקדוש ברוך […]
פרשה טו – פסקה א -"ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם"
המדרש: [ב, ח] ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, דבי רבי ינאי אמרין למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון, קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה, אדם צריך לכוון את רוחותיה, הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע, אמר רבי חנינא כקרני חגבים היו, ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן, ישבעו עצי ה' וגו', אמר ר' חנינא ישבעו חייהם, ישבעו מימיהם, ישבעו מטעתן, אמר ר' יוחנן לא היה העולם ראוי […]