פרשה יד – פסקה י' – תפקידו של האדם בעולם החומר
המדרש: ויהי האדם לנפש חיה, רבי יהודה אמר מלמד שעשה לו עוקץ כחיה, וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו, ר"ה אמר עשאו עבד מכורן בפני עצמו דאי לא לעי לא נגיס, הוא דעתיה דרבי חנינא דאמר (איכה א) נתנני ה' בידי לא אוכל קום לעי באורייתא בלילא וביממא לא מטי, ר' שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אמר כאן הוא עושה נשמה נפש, ולהלן הוא עושה נשמה רוח, מנין ליתן את האמור כאן להלן, ואת האמור להלן כאן, תלמוד לומר חיים […]
פרשה יד – פסקה ט – חמש משמעויות לנפש
המדרש: חמשה שמות נקראו לה, נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה, נפש, זה הדם שנאמר (דברים יב) כי הדם הוא הנפש, רוח, שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, נשמה, זו האופיה, דברייתא אמרין האופיתא טבא, חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף, יחידה, שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף, הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, רבי יהושע בר נחמיה ורבנן, רבי יהושע בר נחמיה אמר אם ישים […]
פרשה יד – פסקה ח – יצירת האדם ומהותו
המדרש: מן האדמה, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא, היך מה דאת אמר (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי, אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי יעמוד, ויפח באפיו, מלמד שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע, וזרק בו את הנשמה, לפי שבעולם הזה בנפיחה לפיכך מת, אבל לעתיד בנתינה, שנאמר (יחזקאל לז) ונתתי רוחי בכם וחייתם.
פרשה יד – פסקה ז – הנשמה הניצחית
המדרש: עפר, ר"י בר סימון אומר עופר, עולם על מליאתו נברא אר"א בר שמעון אף חוה על מליאתה נבראת, אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו, רבי הונא אמר עפר זכר, אדמה נקבה, היוצר הזה מביא עפר זכר, ואדמה נקבה, כדי שיהיו כליו בריאין, מעשה בא' בציפורי שמת בנו, אית דאמר מינאי הוה יתיב גביה, סלק רבי יוסי בר חלפתא למחמי ליה אנפין, חמתיה יתיב ושחיק, א"ל למה אתה שחיק, א"ל אנן רחיצן במרי שמיא, דאתחמי לאפויי לעלמא […]
פרשה יד – פסקה ו – אברהם כסימן לאיזון
המדרש: את האדם, בזכותו של אברהם, א"ר לוי האדם הגדול בענקים, זה אברהם, למה קורא אותו גדול שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון, אלא אמר הקדוש ברוך הוא שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן תחתיו, אלא הרי אני בורא את האדם תחלה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו, אמר רבי אבא בר כהנא בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה לא באמצע טרקלין כדי שתסבול קורות שלפניה וקורות שלאחריה, כך למה ברא הקדוש ברוך הוא את אברהם […]
פרשה יד – פסקה ה – מחלוקת בית שמאי ובית הלל
המדרש: וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה, ויצירה לעולם הבא, ב"ש וב"ה, ב"ש אומרים לא כשם שיצירתו בעוה"ז, כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל (יחזקאל לז) ראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה, אמר רבי יונתן אין למדין ממתי יחזקאל, ולמה היו מתי יחזקאל דומים, לזה שהוא נכנס למרחץ מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון, ב"ה אומרים כשם שיצירתו בעוה"ז, […]
פרשה יד – פסקה ד – היחס בין האדם לבהמה
המדרש: וייצר שני יצרים, יצר טוב ויצר הרע, שאלו היה לבהמה ב' יצרים, כיון שהיתה רואה סכין ביד אדם לשחטה היתה מפחדת ומתה, והרי אדם יש לו ב' יצרים, אמר רבי חנינא בר אידא (זכריה יב) ויוצר רוח אדם בקרבו, מלמד שנפשו של אדם צרורה בקרבו, אלמלא כן כיון שהיתה הצרה באה עליו היה שומטה ומשליכה.
פרשה יד – פסקה ג' – מורכבות האדם מעליונים ותחתונים
המדרש: וייצר שתי יצירות יצירה מן התחתונים, ויצירה מן העליונים, רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם רבי אליעזר ברא בו ד' בריות מלמעלן וד' מלמטן, אוכל ושותה כבהמה, פרה ורבה כבהמה, מטיל גללים כבהמה, ומת כבהמה, מלמעלה עומד כמלאכי השרת, מדבר, ומבין, ורואה, כמלאכי השרת, ובהמה אינה רואה אתמהא, אלא זה מצדד, רבי תפדויי אמר בשם רבי אחא העליונים נבראו בצלם ובדמות ואינן פרין ורבין, והתחתונים פרין ורבין ולא נבראו בצלם ודמות, אמר הקדוש ברוך […]
פרשה יד – פסקה ב' – שתי יצירות באדם סימן
המדרש: וייצר שני יצירת יצירה לאדם ויצירה לחוה, יצירה לשבעה, ויצירה לתשעה, רב הונא אמר נוצר לשבעה ונולד לח' או לתשעה חי נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חי, קל וחומר לשבעה, בעון קמיה דרבי אבהו מנין שהנוצר לשבעה חי, אמר להון מדידכון אנא ממטי לכון, זיט"א אפט"א, איט"א אוכט"א.
פרשה יג – פסקה י"ז – "תהום אל תהום קורא" משמעות החיטה והתאנה
המדרש: אמר רבי אלעזר בר ר"ש אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום, אלא כל אחד ואחד לפי צרכן, רבי חנינא בר' עיזקה רבי ברכיה בשם ר"י אמר שרשי חטה בוקעין בארץ נ' אמה, שרשי תאינה בוקעים בצור, אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת לפי חסומה, וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה מאי טעמא (ישעיה כז) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה, אמר רבי יהושע בן לוי בשעה […]
פרשה יד – פסקה א' – החלה כסימן למורכבות באדם
המדרש: [ב, ז] וייצר ה' אלהים, כתיב (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ וגו', מלך זה מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, במשפט יעמיד ארץ שברא את העולם בדין שנאמר בראשית ברא אלהים, (שם /משלי כ"ט/) ואיש תרומות יהרסנה זה אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה, שנאמר (במדבר טו) ראשית עריסותיכם וגו', א"ר יוסי בן קצרתה כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים והגבהת חלתה מבנתיים, כך בתחלה ואד יעלה מן הארץ וגו', ואחר כך וייצר ה' אלהים […]
פרשה יג – פסקה ט"ז – חיבורי הגשם
המדרש: [ב, ו] והשקה את כל, ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך, משא ומתן מתברך, והפרגמטוטין מרויחין, ר' יוחנן בר לוי אמר אף מוכי שחין מרויחין, רבי חייא בר אבא אמר אף החולין מרויחין, ואיבריהון רפין עליהם, אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא כד הוות רביעתא נחתה הוה אמר ליה רבי חייא בר אבא מה אינון עבידין, הוה אמר ליה נינוחו, רבי אבא אומר אף אבן טובה מרגשת, רבנן אמרי אף הדגים מרגישים, אמר רבי פנחס עובדא […]
פרשה יג – פסקה ט"ו
המדרש: כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם ר"י ור' יונה בשם רבי שמואל אמרין מתחלה כדי רביעה ובסוף אפי' כל שהן, רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד, רבי ינאי ב"ר ישמעאל בשם ר"ש בן לקיש אמר בתחלה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה, והלא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרת, אלא תהא נראת כאלו שרויה, כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות […]
פרשה יג – פסקה יד
המדרש: א"ר ברכיה עלה שבר מן הארץ מיד והשקה את כל פני האדמה, היא דעתיה דר' ברכיה, דא"ר ברכיה (דברים לב) יערוף כמטר לקחי וגו', שברו בריות את ערפן, מיד מטר יורד.
פרשה יג – פסקה יג
המדרש: כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה כמלא כלי מחרישה של שלשה טפחים, דברי ר"מ, רי"א בקשה טפח ובינונית טפחיים, ובשבעה ג' טפחים, אר"ש בן אלעזר אין לך טפה יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים, מה טעם (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו', א"ר לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הה"ד (ישעיה מה) תפתח ארץ, כנקבה זו […]
פרשה יג – פסקה יא
המדרש: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז) וארו עם ענני שמיא, ר"ש בן לקיש אמר אין עננים אלא מלמטה שנאמר (תהלים קל"ה) מעלה נשיאים מקצה הארץ, על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה, ר"ש אומר לאחד שאמר לחבירו הלוני סאה של חטים, א"ל הבא קופתך ובא מדוד כך הקדוש ברוך הוא אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר.
פרשה יג – פסקה ט – מידת המים
המדרש: (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים וגו', מעשה בר"א ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין, א"ל ר"א לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות מי אוקיינוס מה הינון, א"ל מים בולעין מים, אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלא לקינייאתה, והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון, על דעתיה דר"א משם הם שואבים, על דעתיה דרבי יהושע […]