קטגוריה: מוסר

השמיטה – חיבור סביב היעוד השנה עוברת וטרם עסקנו בפן המוסרי של שנת השמיטה שאנו בעיצומה. ננסה לעמוד על ערכים מרכזיים העולים מעניינה של שנת השמיטה.מובא במכילתא (משפטים, מסכתא דכספא פרשה כ'): דבר אחר "והשביעית תשמטנה ונטשתה", מפני מה אמרה תורה, לא שיאכלו אותה עניים?! הרי אני מכניסה ומחלקה לעניים, תלמוד לומר: "והשביעית תשמטנה ונטשתה", מגיד שפורץ בה פרצות, אלא שגדרו חכמים מפני תקון העולם. אל יאמר אדם: הרי מטרת השמיטה היא שיהיה לעניים. עדיף שאני אכניס את הפירות לביתי […]

מטמא את הטהורים ומטהר את הטמאים מובא בשם הבעש"ט על ענין פרה אדומה (עי' כתר שם טוב ח"ב, שצ"ג): נודע מה שאמר הבעש"ט זללה"ה ששאלוהו תלמידיו על ענין פרה אדומה היכן היא רמוזה לבוא מזה לעבודת הש"י תמיד, כמו שלימד הבעש"ט זלה"ה שכל המצות הם נצחיות בשכל, אף שבפועל הם בזמן ובמעשה, בשכל הם תמיד נצחיים, כי התורה היא אלקותו ואלקותו נצחיות… ושאלוהו על פרה אדומה, שמטהרת טמאים ומטמאה טהורים.והשיב הבעש"ט זלה"ה שזהו ענין הגבהות, שמתחלה אם האדם מתנהג בדרך […]

צחוק ופרופורציות נעסוק בדברי התנא דבי אליהו, וננסה לחשוב על משמעותם עבורנו (אליהו רבה פרשה י"ד): ישמור אדם דברים בלבבו שלא ירבה שחוק שיחה ותיפלות… כך אמר להם הקב"ה לישראל: בניי, לא אני הוא שישבתי תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שיברא העולם, עד שדרשתי וחקרתי וצרפתי ובחנתי את כל דברי תורה כולה, ומיום שניברא העולם עד אותה שעה, ישבתי על כסא כבוד שלי, שליש היום אני קורא ושונה, ושליש היום אני דן את הדין, ושליש היום אני עושה צדקה, […]

לזכר הרב מרדכי אליהו זצ"ל היום יום הזכרון של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ונעמוד על כמה נקודות בדמותו.מלבד החשיבות שלא להתעצל בהספדו של חכם, אנו מרגישים בישיבה מחוייבות מיוחדת לעסוק בדמותו של הרב אליהו. לרב אליהו היה יחס מיוחד לישיבה. הוא ביקר בישיבה כמה פעמים, וכמעט שלא היתה פעם שביקשנו ממנו לבוא לישיבה והוא לא נענה. במשך כמה שנים, בהיותו רב ראשי, היה מגיע בתחילת זמן אלול והיינו פותחים את השנה בדבריו. על כן בדברים שנאמר יש גם הכרת הטוב […]

עין טובה בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך, מופיע סיפורו של "חובב בן רעואל המדיני (במדבר י', כ"ט-ל"ב): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ […]

האויב הגדול ביותר הציניות היא אחד האויבים הגדולים ביותר – של המוסר, של ערכים, של קדושה, של חברה, של התלהבות בעבודת ה'. מהו מקורה של הציניות?הציניות באה, פעמים רבות, מעין רעה על העולם. אמנם זה לא נשמע טוב לדבר רע, ולכן עוטפים את זה בבדיחה. אך הבדיחה הזו עוטפת רוע גדול, עין רעה על העולם, על האדם, על כל דבר. על עמלק, שהוא האויב הגדול של עם ישראל, נאמר (דברים כ"ה, י"ח): "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". דרשו חכמים (ילקוט שמעוני תורה, […]

מה ענין שמיטה אצל הר סיני? בעומדנו ערב חג השבועות בשנת שמיטה, מתבקש לעסוק בשאלה ששאלו חז"ל (רש"י ויקרא כ"ה, א'): מה ענין שמיטה אצל הר סיני. מדוע דיני השמיטה נאמרו תחת הכותרת (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. תשובתם של חכמים, כפי שהיא מופיעה ברש"י: אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. עדיין יש מקום לשאול: מצוות רבות בתורה, ויכול היה הקב"ה לבחור מצוה אחרת, כדי ללמדנו שהתורה […]

שלום אנו עומדים ערב יום ירושלים וחג השבועות. שניהם חלים באותו יום בשבוע1, ושניהם שייכים לחלק הרוחני, לבנין התורה והקומה הרוחנית של עם ישראל. נעיין מעט בנקודה זו, ובמשמעותה אלינו. בגמרא מובא (שבת פ"ט ע"א): ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו: משה, אין שלום בעירך? אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אמר לו: היה לך לעזרני. מיד אמר לו (במדבר י"ד): "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר […]

לשאול – בפסח ובכל השנה אחת המצוות החשובות שאנו מקיימים בליל הסדר היא מצות (שמות י"ג, ח'): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ".המצוה מתקיימת בדרך של שאלות ותשובות. הבן שואל את אביו והאב עונה לו ומספר לו את סיפור יציאת מצרים.לאור זאת, ננסה לעמוד על המשמעות של השאלה, שיש לה ערך חשוב בכל השנה ולא רק בפסח. מדרכם של חז"ל אנו למדים כמה חשובה השאלה.המשנה הראשונה בש"ס פותחת בשאלה: מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן… המשנה לא אמרה: "קורין את […]

קדושת בית הכנסת יחסנו לבית הכנסת דורש חיזוק.הבן איש חי כותב (שנה ראשונה, ויקרא, א'): בית הכנסת ובית המדרש נקרא מקדש מעט דכתיב: "ואהי להם למקדש מעט", אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וכתבו הפוסקים דמצוה לירא מן המקדש נוהג בבית הכנסת וביהמ״ד מדאורייתא, ולכן ראוי להזהר בכבודם ולשבת שם באימה ויראה. ואותם הנוהגים בהם שחוק וקלות ראש עליהם נאמר: "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי", ובזוה״ק הפליג בעונש שלהם, ואמר: מאן דמשתעי בבי כנישתא, ר״ל בדברים בטלים חיצונים, אין לו […]

שמירת הלשון בשיחה זו נעסוק בענין שמירת הלשון.חכמים האריכו לבאר את המרכזיות והחשיבות של שמירת הלשון. דבר זה חשוב במיוחד בדורנו, שבו עם ישראל חוזר לארצו ולמדינתו.הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה אומר, שבהשגחה אלוקית כתב החפץ חיים את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", בתקופה של שיבת עם ישראל לארצו. זהו הבסיס לגאולה. כל חברה צריכה להיות מיוסדת על לשון נקיה. זהו אחד היסודות של המדינה ושל החברה. חברה שבנויה על שמירת הלשון – יוצרת איכות חיים מיוחדת. אדם יודע […]

"אין כפיה ברוחניות" בתקופה האחרונה, נערכה ביקורת של מבקר המדינה על הישיבות. המדינה תומכת בעולם הישיבות תמיכה משמעותית מידי שנה, ולכן המבקר בודק כיצד מתנהלות הישיבות, וכיצד מוודאים שהתמיכה משמשת למטרותיה. כחלק מן הבדיקה, הפנה מבקר המדינה שאלה לישיבות: למה אין מבחנים בישיבות?בדרך כלל, מבחנים הם מדד טוב מאוד לדעת האם המוסד מתנהל כראוי, והאם הוא משיג את המטרות הלימודיות שלו. כך זה, למשל, בכל האוניברסיטאות. למה בעולם הישיבות לא משתמשים במדד הזה? ראשית, יש לשמוח בכך שהמבקר בודק ומברר. […]

להרגיש את הנוכחות האלוקית – ב' בשיעור הקודם התחלנו לעסוק מעט בדמותו של הצדיק ר' אשר פריינד זצ"ל. נמשיך בנקודות נוספות מדמותו. הנקודה העיקרית, כפי שנאמר בשיחה הקודמת, היא הנוכחות האלוקית – האמונה שהקב"ה עושה הכל, ואין דבר שלא בא ממנו.נקודה זו הולידה נקודות נוספות שנעמוד עליהן בשיחה זו. תלמידיו מספרים על ענוה גדולה מאוד שנהג בה ר' אשר. כך מובא בספר על דמותו (עמ' 93): דרך הענוה שדגל בה ר' אשר היתה שונה בתכלית מכל המושג ענוה המוכר כיום […]

להרגיש את הנוכחות האלוקית היה יהודי צדיק בירושלים בשם ר' אשר פריינד זצ"ל.לאחרונה נתקלתי בספר שיצא עליו, וחשבתי שיש מקום לייחד שיחה או יותר על מה שיש ללמוד ולהתבונן משיטתו. בשיחה זו נעסוק בנקודה אחת, שבאה לידי ביטוי בדרכים רבות – ר' אשר ראה בכל דבר את הקב"ה. הוא ממש חי את המציאות האלוקית. בכל דבר שקרה לו, הוא ראה את מעשה ה'. הכל בא רק מאת ה'.היתה תקופה שהיו לר' אשר מתנגדים, ונראה שחלק מההתנגדות היתה בגלל הנקודה הזו. […]

איך בונים קשר? במשלי מובאים שני פסוקים דומים, שיש מקום לעמוד על המסרים העולים מהם.האחד (משלי ט"ו, י"ז): טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. והשני (משלי י"ז, א'): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. לאור דברי חז"ל נראה, שהפסוק הראשון מדבר על קשר בין אנשים, והשני מדבר על קשר בתוך בית – בין אחים, או בין איש לאשתו וכדומה.הראשון מלמד איך בונים חברה, והשני – איך בונים בית. קודם שנראה את דרשת חכמים, יש […]

קיבוץ גלויות אתמול, לקראת שיעור "לחיות עם פרשת השבוע", חשבתי לעצמי – מה האירוע האקטואלי המרכזי? לאיזה ענין יש לחפש התייחסות מתוך הפרשה? במחשבה ראשונה היה נראה לי שהבחירות הן הנושא המרכזי.אולם במחשבה שניה, חשבתי – מהן החדשות החשובות באמת בתקופה זו, הבחירות או שמא יש משהו יותר חשוב? אני רוצה לשתף אתכם בענין שהוא החדשות הכי מסעירות בימים אלו – קיבוץ גלויות.חוויה דומה לזה חוויתי בזמן העליה הגדולה מברית המועצות. הגיעו לארץ בשנה 60 ריבוא יהודים. עשרות אלפים בשבוע. […]

הדרך הנכונה להנות מהעולם הפעם נעסוק במדרש חז"ל שיש הרבה מה ללמוד ממנו (מדרש תהלים מזמור ד'): "שני רשעים שברת". משל לשני בני אדם שהלכו בדרך, אחד צדיק ואחד רשע. מצאו פונדק מלא טוב, אמרו זה לזה: נכנס בפונדק זה ונאכל, כיון שנכנסו ראה הרשע בפונדק ברכות הרבה של דגים וכל דבר, אמר אותו רשע לצדיק: למה אין אנו נותנין מעות ונאכל, אמר ליה הצדיק: וכי היום פתח זה הפונדק, אילו היום פתח היינו בודקין אותו. נכנסו שניהם לפונדק, ישבו […]

כיבוד הורים בנושא זה יש מדרש מופלא של חכמים, שכבר הזכרנו בעבר.התוודעתי למדרש זה בספרו של הרב אלימלך בר שאול זצ"ל, "מצוה ולב". הרב בר שאול, שלאחרונה (י' בחשון) מלאו חמשים שנה לפטירתו, היה מהראשונים שפיתחו והרחיבו את לימודי האמונה ומחשבת ישראל. העמיד תלמידים הרבה וכתב ספרים הרבה. המדרש מבוסס על המבנה של עשרת הדברות. כידוע, מחולקים עשרת הדברות לשנים, חמשת הדברים הראשונים הכתובים על הלוח הראשון, הם מצוות שבין אדם למקום, וחמשת הדברים השניים הכתובים על הלוח השני, הם […]