קטגוריה: מוסר

הרוצה בתשובה בשיחה זו נעיין בברכת התשובה בתפילת שמונה עשרה: הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. יש להבין מהו חידושה של ברכה זו על פני ברכת הסליחה, בה אנו מתפללים ומבקשים שה' יסלח לחטאינו. בספר "פירוש הברכות והתפילות" מבאר ר' יהודה ברבי יקר (רבו של הרמב"ן) את הברכה, תוך דיוק במילותיה.תחילת הברכה מחולקת לשתי בקשות: השיבנו אבינו לתורתך. קרבנו מלכנו לעבודתך. ביחס לתורה שייכת תשובה, ופניה לקב"ה כְּאָב, וביחס לעבודה שייכת […]

אהבת החברים בסידורים רבים מופיע שיש לומר בכל בוקר: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהֲבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". אהבת ישראל היא הפתיחה הראויה לתפילה.מקור הדברים הוא בדברי האר"י ז"ל בשער הכוונות1: קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך", ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי… תפילה הכלולה מתפילותיהם של כל ישראל היא תפילה העושה פרי. הגמרא […]

יש גבול! אחד הנושאים החושבים ביותר בחינוך – ומי מאיתנו איננו מחנך של עצמו ושל משפחתו – הוא הגבולות.אנו חיים בעולם פוסט מודרני, שחלק מרכזי בתפיסתו היא התנגדות לגבולות, מתוך מחשבה שהם כולאים את הרוח האנושית. דווקא משום כך יש לעמוד על חשיבותם של הגבולות.הצבת גבולות היא דבר קשה. כאשר ילד מבקש מאביו סוכריה והוא נענה ב"לא!", התגובה של הילד היא בכי וצעקות. זה לא נעים לילד ולאביו. ילדים – וגם מבוגרים – אינם שמחים לקבל גבולות. זה מעיק, זה […]

היחס לחלשים וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר1. הכותרת שיש לתת לפסוקים אלה היא: היחס לחלשים. הפסוקים פותחים במילים "וגר לא תלחץ", ומסיימים במילים "וינפש בן אמתך והגר", ובתווך נמצאת המצוה לשמוט את הקרקע בשביעית, בשביל […]

ביטול תורה בשיחה זו נבחן את היחס הראוי למושג "ביטול תורה".בעת לימודי בישיבה היו הרבה שיחות על ביטול תורה. החשש מביטול תורה היה מורגש באויר, והודגש שכל דקה וכל שניה יקרה. הגר"א אומר שכל אות של לימוד תורה היא קיום מצוה, וממילא כל הפסד של לימוד אפילו של אות זו עברה. זו היתה האוירה.כשהגיע זמני לומר שיחות לתלמידים, התלבטתי כיצד לגשת לנושא, והרגשתי שהגישה הזו איננה בלעדית. היא גורמת לאדם לחץ ועצבנות. הוא איננו יכול להנות בצורה ישרה, נכונה ואמיתית. […]

מעמד הר סיני הצליח! התקופה שאחרי חג השבועות מושפעת מהשפע של יום מתן תורתנו.כך אומר ר' צדוק, בדבריו על פרשת נשא1: איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. בעקבות מתן תורה יש שפע של מחשבות שהם תוצאה של העוצמה הגדולה […]

להיות שליח! מובא בגמרא1: אמר חזקיה: מאי דכתיב (תהלים ע"ו), "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה", אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא: בתחילה – יראה, ולבסוף – שקטה. ולמה יראה – כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית א'), "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", ה"א יתירה למה לי? – מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימין, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. מה שעורר את […]

לצאת מהפקקים הפעם ברצוננו לעסוק בסיפורי חסידים. נביא שני סיפורים, שיש ביניהם סתירה מסויימת, ונעמוד על המסר העולה מהם.הסיפור הראשון1: רבי חיים אלעזר ממונקאטש כינס פעם את תלמידיו וסיפר להם כך:רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זכותו תגן עלינו, הסניגור הגדול של עם ישראל, כששכב על ערש הדוי, לפני שעצם את עיניו, אמר למקורביו שהקיפו את מיטתו:– האינכם תמהים על כך, כל אותם הצדיקים שבחייהם הרעישו שמים וארץ לביטול גזירות רעות על ישראל, מדוע הם שותקים אחרי שנתבקשו לישיבה של מעלה? מדוע […]

כף זכות – עד כמה? הגמרא מביאה במסכת שבת כמה סיפורים מופלאים על אנשים שדנו אחרים לכף זכות. יש השואלים – עד כמה? האומנם עלינו לאטום את עינינו ואת שכלנו אל מול המציאות כדי לדון לכף זכות?כדי לדון לכף זכות אנו צריכים לעבור תהליך של ערעור בטחוננו בשיפוט שלנו את המציאות. אנו רואים מקרה, מנתחים אותו על פי הבנתנו את המציאות ומסיקים מסקנות מהנתוח. פעמים רבות מתברר לנו לאחר מכן, שלא דובים ולא יער… התסריט בפועל שונה לחלוטין ממה שחשבנו […]

על הברכות הפעם ברצוננו לעסוק בנושא הברכות, בשלוש מערכות, זו למעלה מזו. א. את הברכות ניתן לתפוס בשתי צורות. ניתן לראות זאת כדבר מעיק – יש חובה לברך לפני כל אכילה ולאחריה, וצריך לזכור זאת. זהו עוד חוב המוטל עלינו מאת ה'. אולם, ניתן לראות זאת בצורה הפוכה. הברכות משחררות ומרוממות את האדם, ומוסיפות ערך והנאה לחייו.שתי צורות אלו עולות משאלתו של מלך הכוזרים את החבר1: אמר החבר: ומה שמרבה נעימות בחיי החסיד ומחזקה ומוסיף הנאה על הנאתו הוא חובת […]

התפילה – חוק טבע הפעם ברצוננו לעסוק בנושא התפילה לאור דבריו של הרב קוק זצ"ל1: התפילה היא אחת האמצעיים היותר תרבותיים להשיג את המבוקשים, בין המבוקשים הרוחניים בין הגשמיים, בין הכלליים בין הפרטיים. ושלמותה של התפילה היא דוקא כשעוסק עמה בכל דרכי הפעולות של השגות המבוקשים, שאז מתאחדת התפילה עם האמצעיים כולם, ומופיעה עליהם את כח החיים והפעולה המצלחת. התפילה המנסיכה רוח של עצלות, אינה תפילה שלמה, וסימן הוא שלא נקלטה יפה בעומק נפשו, התועלת הגדולה והמסודרה של התפילה – […]

השכנים של בית הכנסת ברצוננו לעסוק הפעם בענין התפילה, בשלוש מערכות. א. עצם ההגעה לתפילה בבית הכנסת.במסכת ברכות מרחיבים חכמים בחשיבותה של תפילה בציבור, ובתוך הדברים שם מובא1: אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע, שנאמר (ירמיהו י"ב): "כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל", ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו, שנאמר: "הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש […]

עבודת השגרה בספר חובת הלבבות1 מביא: ואמרו על חסיד, שפגע אנשים שבים ממלחמת אויבים, ושללו שלל אחר מלחמה חזקה, אמר להם: שבתם מן המלחמה הקטנה שוללים שלל, התעתדו למלחמה הגדולה. אמרו לו: ומה היא המלחמה הגדולה? אמר להם: מלחמת היצר וחייליו. המלחמה של יום יום, מלחמת השגרה – היא המלחמה הגדולה. בצורה מוחשית נתקלתי בכך לפני שנים רבות, כשפגשתי קרוב משפחה רחוק המתגורר בקנדה, שבא לבקר בארץ. כששאלתיו מנין העברית המשובחת שבפיו ענה לי: אני גרתי בארץ, שירתתי בצבא כקצין. […]

מה לומדים מהחטה?שיחה לט"ו בשבט חז"ל למדו דברים רבים על האדם ועל ההדרכות הראויות לו מהצומח, ובמיוחד מהחטה1.נעיין בכמה מקורות בחז"ל העוסקים בענין, ובשלושת השלבים של הטיפול בחטה: א. עבודת הקרקע, ב. איסוף הגרגרים והטיפול בהם, ג. הכנת הקמח והלחם.בשלושת הדברים האלה אנו למדים מהחטה הנהגות והדרכות חשובות. הקרקעבתנחומא2 מובא: "תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה" (איוב ל"א), תני רבי הושעיה: למדך תורה דרך ארץ, שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חטים, שדה שהיא מעלה באשים יפה לזורעה שעורים. […]

נא לשכוח חפצים ברכבת… מובא בספרא1: רבי עקיבא אומר: האוכל חלב מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה.רבי מנחם ברבי יוסי אומר: הנהנה שוה פרוטה מן הקודש מביא מעילה וחומשה, ומביא אשם בשתי סלעים, צא וחשוב כמה פרוטות בשתי סלעים קרוב לאלפים אם כך ענש הכתוב את השוגג על אחת כמה וכמה שיענש את המזיד.ר' יוסי אומר: […]