לחיות עם פרשת השבוע – לתקן את חטא המרגלים
לחיות עם פרשת השבוע – שלח – לתקן את חטא המרגלים רוב מנין ובנין של פרשת שלח עוסק בחטא המרגלים ובתוצאותיו, עד לסיום של נפילת המעפילים בקרב. מיד אחר כך באות – בצורה מפתיעה – כמה פרשיות של מצוות, שיש מקום להבין את הקשר ביניהם ואת הקשר של כולן לפרשה. נראה, שמצוות אלו באו כתגובה לחטא המרגלים. כל מצוה מבטאת היבט מסויים של חטא המרגלים, וכיצד ניתן לתקן אותו, על ידי עשיית המצוה. ננסה לעיין במצוות אלו, וללמוד מהן הדרכות […]
פרשה כ – פסקה א – "איש לשון רע בל יכון בארץ"
המדרש: [ג, יד] ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' (תהלים קמ) איש לשון בל יכון בארץ וגו' א"ר לוי לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא נוטל את עובדי כוכבים ומורידם לגיהנם, ואומר להם למה הייתם קונסים את בני, והן אומרים לו מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע איש על חבירו, והקב"ה נוטל אלו ואלו ומורידן לגיהנם, ד"א איש לשון, זה הנחש שאמר לשון הרע על בוראו, בל יכון בארץ, על גחונך, איש חמס רע יצודנו, למדחפה אין כתיב כאן אלא […]
לחיות עם פרשת השבוע – למה הנ' הפוכה?
לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – למה הנ' הפוכה? פרשת בהעלותך מיוחדת מכל פרשיות התורה, ויש לכך ביטוי גם בצורה החיצונית.בגמרא אמרו (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן, "ויהי בנסע הארון ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה… מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו… דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן (משלי ט'): "חצבה עמודיה שבעה", אלו שבעה ספרי תורה. הגמרא מתייחסת לשני פסוקים בפרשה (במדבר י', ל"ה-ל"ו): וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ […]
פרשה יט – פסקה יב חלק ב'- החירוף והגידוף של האדם
המדרש: א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן, אלא ואוכל, אכלתי ואוכל, אר"ש בן לקיש אדה"ר =אדם הראשון= לא נטרד מגן עדן עד שחירף וגידף, הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, [ג, יג] ותאמר האשה הנחש השיאני ואוכל, גירני, חייבני, והטעני, גירני, היך מה דאת אמר (תהלים פט) לא ישיא אויב בו, חייבני, היך מה דאת אמר (דברים כד) כי תשה ברעך, הטעני. כמה דאת אמר (ד"ה =דברי הימים= לב) אל ישיא אתכם חזקיהו.
לחיות עם פרשת השבוע – השלום – גדול השלום – תמיד!
לחיות עם פרשת השבוע – נשא – גדול השלום – תמיד! נעמוד על ענין שמשותף לשתי פרשיות בפרשת נשא – השלום. בפרשת סוטה לא מוזכרת המילה שלום, אך היא נמצאת ברקע. אמרו חכמים (במדבר רבה פרשה י"א, ז'): גדול שלום שהשם שנכתב בקדושה, אמר הקב"ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. נאמר בפרשת סוטה (במדבר ה', כ"א-כ"ג): וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ […]
פרשה יט – פסקה יב חלק א'- עצמיותו של אדם
המדרש: ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו' הה"ד (איוב ט) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי, אמר איני כאותו שאמר האשה אשר נתתה עמדי וגו', הוא שמע לדברי אשתו, אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי, א"ר אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה על כן אמר לה (שם /איוב/ ב) כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים, אקבל אין כתיב כאן אלא נקבל, נאים בטובה, ולא נאים בפורענות, אתמהא, (שם /איוב ב'/) בכל זאת […]
לחיות עם פרשת השבוע – דגלים ודילוגים
לחיות עם פרשת השבוע – במדבר – דגלים ודילוגים חומש במדבר מתאר את הליכת עם ישראל במדבר. ספר זה קשור גם למתן תורה, שאנו חוגגים בסמוך לתחילת קריאת ספר במדבר. התורה ניתנה במדבר, וחכמים עומדים בכמה מקומות על המשמעות של נתינת התורה במדבר, ולא בארץ ישראל. במדבר, שלא כמו בארץ ישראל, יש אפשרות שכל עם ישראל יהיה ביחד. "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות י"ט, ב') – "כאיש אחד בלב אחד" (רש"י). כל עם ישראל היה מרוכז במקום אחד. דבר […]
פרשה יט – פסקה יא – ארבעה שתהה הקב"ה על קנקנם
המדרש: [ג, יב] ויאמר האדם וגו', ד' הן שהקיש הקדוש ברוך הוא על קנקנן, ומצאן קנקנין של מימי רגלים, ואלו הן, אדם, וקין, ובלעם, וחזקיהו, אדם שנאמר ויאמר האדם האשה, קין (שם /בראשית/ ד) ויאמר ה' לקין אי הבל וגו' ויאמר לא ידעתי, בלעם הרשע שנאמר (במדבר כב) מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים וגו', חזקיהו (ישעיה לט) מה אמרו האנשים האלה וגו', אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם, שנאמר (יחזקאל לז) בן אדם התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' […]