למען השם
למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]
יש תפקיד לכאב!
יש תפקיד לכאב! הגמרא במסכת שבת אומרת1: אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. היכי עביד? – אמר אביי: מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם, כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. ודוקא טהורה, אבל טמאה – לא. מאי טעמא? – טמאה לא מרחקא ולדא, ואי מרחקא ולדא – לא מקרבא. וברש"י: מרחמין – מאהבין את ולדה עליה.בול של מלח – מלא אגרוף, דכייב […]
רפואה פנימית
רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]
משנה ג – בין שכר לפרס
בין "שכר" ל"פרס" משנה ג: אנטיגונוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. פצצה בבית המדרש הרמב"ם ב'הלכות תשובה' (פרק י'), מנסח את רעיון השכר והעונש בצורה שונה: אל יאמר אדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה… ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות. ובהלכה ב' […]
בגדים מדברים
בגדים מדברים הגמרא במסכת שבת1 לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד: אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו', ד'): "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ר' יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום […]
"אשר נשיא יחטא"
'אשר נשיא יחטא' ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1. דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות […]
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה?
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה? לפני "מה נשתנה" ישנה פסקה בשפה לא מובנת, בארמית. הפסקה מתחילה במשפט המפורסם: הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.תרגום: זה (המצה) לחם עוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. תופעה מוזרה ולא מובנת – כל ההגדה בעברית ורק ארבע שורות בשפה אחרת, למה? אני מעלה בדמיוני משפחה החיה בימי הביניים בספרד. חג הפסח מתקרב ועמו הפחד הגדול מעלילת דם ומשנאת הגויים. בהגיע ליל הסדר מתכנסים כולם במרתף חשוך לקיים פסח כהלכתו. האוזניים […]
הקרב על הרוח
הקרב על הרוח הנצי"ב ב'קדמת העמק'1 מדבר על ההיסטוריה של התורה ובין היתר מבאר את הגמרא בסנהדרין: כדאיתא בסנהדרין (צ"ד ע"ב) שנעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ולא עוסק בלמוד קבלות שהיו בידם מכבר, אלא הגדיל תורה לחקור ולהעמיק חידוש הלכות עד שנעשה הכל כשלחן ערוך הלכה למעשה, כדאיתא שם "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין […]
אני וההורים
אני וההורים חז"ל במדרש דרשו את מיקומה של מצות כיבוד אב ואם בעשרת הדיברות1: דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח. מה עניין כבד אצל לא תרצח? אלא ללמדך: אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו אפילו בילדותן, ואין צריך לומר בעת זקנותן – נחשב לו, כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני הקדוש ברוך הוא; לכך נאמר: כבד לא תרצח.דבר אחר: כבד ולא תנאף. מה עניין זה אצל זה? אלא […]
"מי ברא אלה"
"מי ברא אלה" על המילים הפותחות את פרשת פקודי: "ואלה פקודי המשכן" אומר המדרש1: אמר הקב"ה לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם המשכן ב"אלה" אני מתרצה לכם הוי "אלה פקודי המשכן", אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר (ישעיה מ"ט) "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים", ואומר (ישעיהו ס') "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם". המדרש עומד על המילה "אלה", ורואה בה ביטוי לעניינו של […]
לא קלה דרכינו?
לא קלה דרכנו? אין צורך להרחיב על מצבו הקשה של עם ישראל: הפיגועים הרבים, הכבוד הלאומי המושפל עד עפר, הבלבול האוחז את הציבור, המוראל הנמוך – אלו רק חלק מהדוגמאות. מהו תפקידנו בימים אלו? כיצד עלינו להתייחס למאורעות העוברים עלינו? התחושה הראשונית לאור ההתבוננות במציאות היא קשה. איננו יכולים להתעלם מכך שמדינת ישראל קמה על גביהם של מעשי רשע רבים, שהיו שותפים להקמתה. הן רשע כלפי שמיא – כפירה ופריקת עול, נתינת חינוך כפרני לעולים חדשים וכדו', והן רשע כלפי […]
משנה ב – שתי נקודות מבט
שתי נקודות מבט משנה ב: שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר:על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. שינוי המבט כבר בקריאה ראשונה מערערת משנה זו את כל מבטנו על החיים.במבט ראשוני על העולם, אנו חשים שהעולם עומד על דברים אחרים לגמרי: כסף, כבוד, אינטרסים. רוב האנשים ורוב הזמן בעולם מכוונים לעבודה סביב שיווק, ייצור ומכירה של פריטים ומסגרות לחיים החומריים שלנו. בעצם, מרכז ההתעניינות בעולם הוא סביב קיום האדם – המשרדים, העבודות, […]
החלום ושברו
החלום ושברו הזוה"ק בפרשת כי תצא1 מבאר את היחס בין הלוחות השניים ללוחות הראשונים: תרגום הסולם: והתורה שנתנה, נשברו הלוחות שלה שהם משולים לבתולים. והקב"ה חזר ונתנה לישראל לשמרה, והתורה שבע"פ נקראת הלכה למשה מסיני. והחתן של התורה שיבר הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, ויאמר שהתורה ההיא אינה כראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו… ונפתחת יריעה מן ספר התורה, ויראו שנאמר בה, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על […]
פורים ובגדי הכהונה
פורים ובגדי הכהונה * בתחילת פרשת תצווה1 נמנים בגדי הכהונה. אולם ברשימה חסרים 2 בגדים: הציץ והמכנסיים, אע"פ שבפירוט הכנת הבגדים הם נכללים.* בהמשך הפרשה2 מצווה משה על תהליך הלבשת אהרון ושוב נשכחים 2 בגדים – האבנט והמכנסיים. המקרא "נזכר" מספר פסוקים לאחר מכן להלביש את אהרון באבנט, אולם מדוע מולבש האבנט על אהרון (ועל בניו) רק לאחר הלבשת בניו בכותנות ולאחר משיחתו בשמן המשחה? יתירה מזאת: בספר ויקרא3, בתיאור ההלבשה בפועל, מולבש אהרון את כל בגדיו – כולל האבנט […]
חופש, מסגרת ולבושים
חופש, מסגרת ולבושים – מבגדי כהונה ועד שיער ארוך בפרשת השבוע מתואר בהרחבה ענין בגדי הכהונה. כך אומר הכתוב1: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. הקשו רבים מן המפרשים, מדוע נמנו מתוך שמונת הבגדים רק ששה, ושני בגדים לא הוזכרו: הציץ והמכנסיים. יש […]
מודעות עצמית 2 – "אחור וקדם צרתני"
אחור וקדם צרתני בין תיאורי יצירת האדם המופיעים במזמור קל"ט בתהילים מופיע הפס' הבא1: אחור וקדם צרתני… כלומר – האדם נברא בשני כיוונים, קדם ואחור, וכפי שמכנים זאת חז"ל2: "וייצר" – למה ב' יודין? אלא אחת כנגד פרצוף פניו ואחת כנגד פרצוף של אחריו. פרצוף פניו הוא הפרצוף הכולל את החושים: ראיה, שמיעה, ואת הריח והדיבור, והצד חסר החושים הוא הנקרא אחור.למרות שאילו היו חושים לאדם משני צדדיו היה זה למועיל, כפי הבנתנו הפשוטה, בכל זאת נברא האדם בצורה כזו […]
יחס הנגלה והנסתר
יחס הנגלה והנסתר בזוה"ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק1: וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה"ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: "ה' איש מלחמה", ויש איש שנאמר בו: "והאיש גבריאל". ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, אל תאמר שנמכר בגוף נכרי, ששם שליטת היצר הרע… וגוף ההוא הוא אמה של השכינה, ואע"פ […]
מודעות עצמית 1 – שם "אדם" – ומשמעותו
שם "אדם" – ומשמעותו סדרת השיחות הקרובה תעסוק באדם – האדם בצורה כללית וגוף האדם ואיבריו בפרט.נפתח בשיחה על משמעות השם "אדם". * * * המהר"ל בכמה מקומות עמד על משמעות השם "אדם": הרי כי נקרא האדם אדמה כאשר אמרנו. וכל זה כי האדם הוא חסר בעת בריאתו, וצריך שיהיה נעבד ויוצא לפעל על ידי עבודה, כאדמה הזאת שצריכה עבודה לצאת על ידה אל הפעל, כמו כן האדם יוצא לפעל על ידי תורה ומצות1. וזה אדם לעמל יולד שהוא נולד […]
הבחירה בבית הבחירה
הבחירה בבית הבחירה פרשת השבוע פותחת את פרשיות המשכן, התופסות חלק מרכזי בחומש שמות ובכל חמשת החומשים.ננסה להעמיק את המבט בעניין המקדש.הרמב"ם מנה את בנין בית המקדש כמצות עשה1, וכך כתב בפתיחת הלכות בית הבחירה2: מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש… הלכה זו מעוררת שאלה בהשוואה לדברי הרמב"ם בהלכות מלכים3: שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו […]
משנה א – כנסת הגדולה: בין שכל ורגש
כנסת הגדולה: בין שכל ורגש (שיעור זה הוא המשך השיעור הקודם – "פרקי אבות: פתגמים או תורת חיים?" על פרק א', משנה א') משנה א: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאיםונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.הם אמרו שלושה דברים:הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. חכם עדיף מנביא הרב קוק במאמרו 'חכם עדיף מנביא'1 מתאר שני חלקים בנפש האדם: כח הדמיון וכח השכל.כח הדמיון כולל את הרגש הלוהט, השירה, הספרות ושאר הרגשות הבאים לידי ביטוי […]