קטגוריה: פרשת שבוע

"פרשת השבוע" היא הבחירות לנשיאות ארצות הברית. לא שמעתי עדיין מי נבחר, וכנראה עדיין אין הכרעה. זה בדיוק הדבר שיש ללמוד מן הפרשה – זה לא כל כך משנה מי יהיה הנשיא. רבים בתוכנו רצו מאוד שייבחר שוב הנשיא טראמפ, וימשיך במה שעשה – יגמור עם המשטר באיראן, יאשר את החלת הריבונות ביהודה ושומרון, ויבנה את בית המקדש… כך אנו היינו מציעים לקב"ה להנהיג את העולם – תדאג שטראמפ ייבחר, והכל יסתדר. יהיה נהדר. לאחרונה, כשדברו על כך שהסיכויים גבוהים […]

אנו פוגשים בפרשה את אברהם אבינו כבונה האומה הישראלית. הקב"ה מבטיח לאברהם בתחילת דרכו (בראשית י"ב, ב'): "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". בהמשך, הקב"ה מפרט את הריבוי והעוצמה שיהיו לעם ישראל בעתיד. על כך מובאים שני דימויים בפרשה. הדימוי הראשון מופיע אחרי שאברהם נפרד מלוט (בראשית י"ג, י"ד-י"ז): וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי […]

יש תופעה מעניינת – אנשים וקבוצות קוראים לעצמם בשמות שיש להם משמעות שלילית. הדוגמא הבולטת היא "המתנגדים" – למה קבוצה קוראת לעצמה בשם שמבטא שלילה? מדוע לא לקרוא לעצמכם על שם מה שאתם בעדו, אלא על שם ההתנגדות? יש ישיבה שבה יש שתי קבוצות שנאבקות זו בזו. שם האחת "מחבלים" ושם השניה "שונאים". איך אדם יכול לקרוא לעצמו "מחבל" או "שונא"? כך יש גם קבוצה המכנה את עצמה "הפלג הירושלמי". לקרוא לעצמך "פלג", על שם הפילוג והמחלוקת?! בפרשה רואים שהם […]

השנה אנחנו לומדים באמצעות ה"זום", וזו הזדמנות להתחיל את השיחות מפרשת בראשית, שבדרך כלל נקראת ב"בין הזמנים". בקריאת הפסוקים בתחילת הפרשה, חשבתי על משהו שאנחנו חוזרים עליו פעמים רבות. כהקדמה לענין – הרצי"ה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור על יסודות השקפת עולמו פעמים רבות. סיפר הרב אבי שוורץ, שלפני שנים הוא לימד במכון מאיר לבעלי תשובה, ובכל פעם הגיעו תלמידים חדשים שעדיין לא מכירים את השיעורים הקודמים, והיה צורך לחזור בשבילם שוב על דברים שהתלמידים הותיקים כבר שמעו. כדי למנוע […]

בתחילתה של שנה חדשה, אנו קוראים את שירת האזינו. נתבונן באחד הפסוקים בשירת האזינו (דברים ל"ב, ז'-ט'): זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. יש לנו מצוה לזכור את ימות העולם – ללמוד את ההיסטוריה, וללמוד ממנה – "בינו שנות דור ודור". עלינו ללמוד מהמציאות את תהלוכות ההנהגה האלוקית. יש לנו ממי לקבל את ההסתכלות […]

הגמרא במסכת ברכות מביאה פסוק מן הפרשה. הוא מובא בדרך אגב, וכמעט לא רואים שזה פסוק, עד שאפילו ב"תורה אור" שמציין את מקור הפסוקים בגמרא – לא מציין לפסוק זה. המשנה אומרת (ברכות פ"ו מ"א): כיצד מברכין על הפירות… ועל הירקות אומר: בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. מובא על כך בגמרא (ברכות מ' ע"א): אמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא […]

הרב יעקב אריאל שליט"א, בספרו "מאהלי תורה" על פרשת השבוע (עמ' 179), מציין ידיעה חשובה: מאז השואה, יש בפרשה זו משמעות מיוחדת עבורנו. חווינו על בשרנו את הקללות הנוראות שפרשתנו מתארת ואף יותר מהן. העובדה שהשואה החלה ביום שישי י"ז באלול תרצ"ט, בערב שבת פרשת כי תבוא, מזעזעת. העובדה כי מלחמת העולם השנייה, על קללותיה הנוראות, פרצה בשבוע שבו קראו בפרשה אותן קללות, היא מצמררת. השואה הנוראה קשורה בקשר ישיר לפרשת "כי תבוא", ולתוכחה שנמצאת בפרשה. הפרשה היא דבר חי, […]

פרשת "כי תצא" עוסקת הרבה ביציאה מסדר החיים המתוקן. חלק גדול מהפרשה עוסק בסיבוכי החיים. בשבוע שעבר קראנו את פרשת שופטים, שעוסקת בסדר החיים המתוקן של עם ישראל – מלך, בית המקדש, מעמד הכהנים והלויים, הנביא – כל אלו בונים את החיים המתוקנים של עם ישראל. בפרשה שלנו, אנו יוצאים מסדר החיים המתוקן אל הבעיות שבחיים – יציאה למלחמה, קשיים בזוגיות – אשה אהובה ואשה שנואה, קשיים בחינוך ילדים – בן סורר ומורה, ובהמשך – איסור חיתון עם עמון ומואב, […]

היום נעסוק בחלק של הפרשה ששייך לאתמול, ליום שלישי. פסוק אחד גרם לי להתהלך כמה שעות עם תחושה קשה. אשתף במחשבות שחשבתי בעקבות זאת. בתחילת הפרשה משה מזכיר לבני ישראל את חטא המרגלים (דברים א', כ"ב-כ"ג): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. כזכור, המרגלים חוזרים וגורמים לבכיה גדולה של עם ישראל, […]

החלק של היום ("רביעי") בקריאת התורה, כולל את תחילת פרשת מסעי – תיאור כל המסעות שעברו ישראל במדבר. בכל שנה מחדש זה מעורר התפעלות – התורה מפרטת את כל המסעות, ולכאורה זה לא אומר לנו כלום. יש כאן תיאור של תהליך שבני ישראל עברו מאז יציאתם מצרים ועד הגיעם אל הארץ, אבל לא ברור מהו התהליך בדיוק. ננסה לעמוד על דברי חז"ל העוסקים בכך. רש"י מביא שתי דרשות בענין זה (במדבר ל"ג, א'). הדרשה הראשונה: אלה מסעי – למה נכתבו […]

בתקופה האחרונה אנו משתדלים לעסוק בכל יום בחלק של הפרשה השייך ליום הזה. בחלק של "רביעי" של פרשת פינחס, יש פסוק מדהים, שמרגש בכל שנה מחדש (במדבר כ"ז, ט"ו): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר. מה אומר משה לה'? (במדבר כ"ז, ט"ז-י"ז): יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. וה' נענה לבקשתו של משה (במדבר כ"ז, י"ח-כ"א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל […]