קטגוריה: פרשת שבוע

אנו קוראים לשיחה "לחיות עם פרשת השבוע". לאחרונה ראיתי בכמה מקומות, בשמו של רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, שיש ערך מיוחד לחיות עם החלק שבפרשה של אותו יום. היום יום רביעי, ובעליית "רביעי" יש הארה מיוחדת שאפשר לשאוב ממנה כוחות ביום זה. בהתבוננות בפרשה, התחדשה נקודה מיוחדת, הארה מיוחדת של היום הזה. בחלק של יום רביעי בפרשה מופיעה מצוות החצוצרות (במדבר י', א'-י'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא […]

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, כידוע. גם הזוה"ק על הפרשה והמדרש על הפרשה הם הארוכים ביותר. ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר1, שפרשת נשא נקראת בדרך כלל אחר חג השבועות, חג מתן תורה. בחג זה יש שפע גדול של תורה שיורד לעולם. השפע הגדול מתבטא בשפע של תורה שמופיע במדרש ובדברי הזוה"ק. השנה פרשת נשא מחוברת לחג השבועות, וכל העוצמה הרוחנית של החג מתנקזת אל השבת שבאה מיד בעקבותיה. אנו יכולים לשאוב מן החג ומן השבת כוחות של תורה […]

הנצי"ב בפירושו לפרשה, עומד על תופעה מעניינת. במנין השבטים, מובא כך (במדבר א'): כ. וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כב. לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כד. לִבְנֵי גָד… כו. לִבְנֵי יְהוּדָה… כח. לִבְנֵי יִשָּׂשכָר… ל. לִבְנֵי זְבוּלֻן… לב. לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם… לד. לִבְנֵי מְנַשֶּׁה… לו. לִבְנֵי בִנְיָמִן… לח. לִבְנֵי דָן… מ. לִבְנֵי אָשֵׁר… מב. בְּנֵי נַפְתָּלִי… בכל השבטים פותח המנין באות ל: "לבני", מלבט השבט הראשון – ראובן, והשבט האחרון – נפתלי. בענין שבט […]

בפרשה אנו נפגשים בצורה מיוחדת עם "הר סיני". הביטוי "בהר סיני" מופיע שלוש פעמים בפרשה, וננסה להתבונן מה כל הופעה של הביטוי מלמדת אותנו. בתחילת הפרשה (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. מפורסמת דרשת חז"ל בספרא (בהר, א'), המובאת גם ברש"י: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר", מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני. הביטוי "בהר סיני" נאמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – "דור דור וגזלניו" חז"ל במדרש קושרים את סוף פרשת קדושים לתחילת פרשת אמור בדרשה מעניינת, שננסה לעמוד על משמעותה. בסיום פרשת קדושים נאמר (ויקרא כ', כ"ה-כ"ז): וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ […]

בתקופה שיש "נגע" שתוקף את כל העולם, זה מרגש ומיוחד לעסוק בפרשיות השבוע – תזריע מצורע – שעוסקות בפרשת הנגעים. נעמוד על תופעה מיוחדת בפרשיות אלו. עסקנו בעבר בהרחבה בענין י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, וביארנו, על דברי קדמונים, שהמידות הן שלוש עשרה הנהגות אלוקיות. כל פרשיה הכתובה במידה מסויימת, מלמדת שהיא שייכת להנהגה האלוקית שגנוזה במידה זו1. בדרשות חז"ל על ענייני נגע צרעת, דרשו חז"ל את הפסוקים במידות רבות. כמעט כל המידות שהתורה נדרשת בהן נמצאות בפרשיות אלו. אינני […]

הגמרא במסכת ערכין דורשת סמיכות פרשיות מפסוקים בפרשת השבוע. כך נאמר בתורה (ויקרא ז', ל"ז – ח', ב'): זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' בְּמִדְבַּר סִינָי. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. דרשו על כך חכמים (ערכין ט"ז ע"א): אמר ר' ענני […]

אנו מתחילים השבת לקרוא את ספר ויקרא. לאור דברי חז"ל, ננסה להתבונן על עניינו של הספר. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד […]

לפני שנתחיל בענייני הפרשה, שני דברים שקשורים לענייני השעה. כשאמרתי הבוקר את התהלים היומי (לכ"ב באדר), הגעתי לפרק של "ארבעה חייבים להודות", פרק ק"ז. ויש פסוק שחוזר כמה פעמים בצורות שונות: ו. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם. יג. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יט. וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. כח. וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. אמרתי לעצמי, שחייב להיות בפסוק הזה משהו שקשור לנגיף הקורונה. עלה בדעתי, שהמילים "בצר להם" בגימטריא (367) […]

במרכזה של פרשת כי תשא עומד חטא העגל, ואנו עוסקים בו בדרך כלל. הפעם נעסוק בענין אחר המופיע בפרשה – שמן המשחה. לאחר פרשות תרומה ותצוה שעסקו בכלי המשכן ובבגדי הכהונה, פרשת כי תשא עוסקת בכיור, בקטורת ובשמן המשחה, כהשלמה למלאכת המשכן. כך נאמר (שמות ל', כ"ב-ל"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – מי שמכיר… בספר מתוך התורה הגואלת (ח"א), מובאות שיחותיו של הרצי"ה זצ"ל במשך שנת ה'תשל"ח. נעיין בכמה נקודות לאור דבריו לפרשת תצוה. בפרשת תרומה מפורטים כלי המשכן והמשכן. לאחר מכן, פרשת תצוה עוסקת בבגדי הכהונה, ולאחר מכן ב"ימי המילואים", שבהם מתחילים הכהנים לעבוד במשכן. לאחר כל התיאור הארוך הזה, מופיעים כמה פסוקים העוסקים בהשראת השכינה בעם ישראל (שמות כ"ט, מ"ב-מ"ו): עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר […]

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – איך מורידים את בית המקדש מהשמים? כשקוראים את פרשת תרומה, "לחיות עם פרשת השבוע" פירושו לחשוב על בית המקדש ועל קישורו אלינו. איך אנו חיים את הפסוק (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. התחושה שמלוה אותי בימים האחרונים היא, שהיום יותר מתמיד בית המקדש נראה קרוב אלינו. זה תלוי רק בנו. אם אנו היינו ראויים לכך – בניית בית המקדש כבר היתה מאחורינו. נשיא ארצות הברית כבר אמר שעם ישראל הוא […]