קטגוריה: פרשת שבוע

לחיות עם פרשת שבוע – בלק אחד הנושאים השוזר את פרשתנו ובולט בה, הוא המבט הכפול – ראיה נקודתית של המציאות הנוכחית וההתמודדות עמה מחד גיסא, לצד ההשקפה אל אופק העתיד הרחוק מאידך גיסא. יסוד זה כבר טמון – על הצד השלילי שבו – בדברי בלעם לבלק (במדבר כד, יד): וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וכפי שתרגם שם אונקלוס: כען האנא אזיל לעמי, איתא אמלכנך מא דתעביד, ואחוי לך מא דיעביד עמא […]

"ודברתם אל הסלע" בפרשת השבוע מתואר חטאו של משה, אשר בגללו נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל (במדבר כ, י-יב): וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם חז"ל […]

לא להקשיב לדברים ה'רכים' "פרשת קורח יפה נדרשת" כפי שכתב רש"י בפתיחה לפרשתנו, ומסרים וכיוונים רבים נתלו בה. כבר בפתיחת הפרשה: "ויקח קורח", מתעורר קושי הפותח פתח לקומה נוספת של הבנה. התורה סותמת ולא מפרשת מהי אותה לקיחה, ומה בדיוק לקח קורח (נראה שלאור זה תרגם אונקלוס בלשון מחלוקת: "ואתפליג קורח" שלקח עצמו ופרש מן העדה). חז"ל דורשים (במדבר רבה, יח, ב): אין "ויקח" אלא משיכה בדברים רכים, שנמשכו כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו. במתק לשון ולא בהתלהמות גלויה, הצליח […]

מחשבות חדשות על דברים ישנים במוקדה של פרשת השבוע, עומד חטא המרגלים, אשר טעמים וכיוונים רבים נאמרו בניסיון לבאר את מהותו. מתוך מבט על אירועי השעה, נעסוק אנו באחת מדרשות חז"ל הנוגעת לענייננו (סנהדרין, קד, ע"ב): "פצו עליך פיהם" (איכה, ב) אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן ? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם בצורה פשוטה, כוונתם של חז"ל היא בכך שהמרגלים מסרו את תיאור שליחותם באופן שקרי ע"י שהחליטו מראש מה הם עומדים […]

ופקדתם עליהם במשמרת פרשת "נשא" בעיקרה, לא עוסקת במניין עם ישראל (המתואר בהרחבה בפרשת "במדבר"). אומנם מדברי חז"ל על מניין עובדי הלווים במקדש (בתחילת הפרשה), אנו למדים על אופי המניין של עם ישראל בכלל (במדבר רבה, נשא, פרשה ו, יא): " ויהיו פקודיהם שמונת אלפים וה' מאות ושמונים " זו היא שאמרו: מנאם בפרט מנאם בכלל. כאדם שיש לו חפצים נאים ומשובחין וחביבין עליו ביותר, מונה אותם בפרט וחוזר ומונה אותם בכלל מתוך ששמח בריבוי מנינם. כן צוה הקדוש ברוך […]

ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]