מצות קידוש ידים ורגלים
מצוה כ"ד – קידוש ידים ורגלים מצוה כ"ד היא שצוה הכהנים לרחוץ ידיהם ורגליהם כל זמן שיצטרכו להכנס בהיכל ולעבוד עבודה, וזו היא קדוש ידים ורגלים, והוא אמרו יתעלה "ורחצו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם בבואם אל אהל מועד". ומצות עשה זו יתחייב העובר עליה מיתה בידי שמים, רוצה לומר שכהן ששמש במקדש בלא קדוש ידים ורגלים חייב מיתה בידי שמים, והוא אמרו יתברך שמו "ירחצו מים ולא ימותו". וכבר נתבארו משפטי מצוה זו בשלמות בשני מזבחים. פירוש המצוהמצוה […]
השולחן
למשמעותו של השולחן פרשת תרומה פותחת סדרת פרקים העוסקת בנושא המשכן. החלק של בניית המשכן הוא חלק מרכזי של תיאור העבודה. כשקוראים את הפרקים הללו רואים שיש כמותגדולה של פרקים בנושא הזה. זה מתחיל בתרומה שלוקחים איך שרוצים והצורה הפשוטה הייתה לומר שבונים את המשכן איך שרוצים. אבל רואים שהתורה נכנסת לפרטיפרטים לעניין החומרים של כלי המשכן, הכלים ועוד. אנו מבינים שלכל פרט יש משמעות כי אלמלא זה, לא היה צורך באריכות הזאת. מה עוד שהמשכן היה משהו זמנישלא נשאר […]
מצות – לחם הפנים
מצוה כ"ז – לחם הפנים מצוה כ"ז היא שצונו להשים לחם הפנים לפניו תמיד, והוא אמרו יתעלה "ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד". וכבר ידעת לשון התורה להשים לחם חדש בכל שבת, ושיהיה עמו לבונה, ושיאכלו הכהנים הלחם הנעשה בשבת הקודם. וכבר נתבארו משפטי מצוה זו בפרק י"א ממנחות. פירוש המצוהמצוה כ"ז היא שצונו – כל בית ישראל – להשים על השלחן לחם הפנים לפניו – לפני ה', כך הוא במהדורת הרב קאפח ובמהדורת פרנקל, תמיד, והוא אמרו יתעלה […]
פטר חמור
פדיון פטר חמור בפרשה מופיעות הפרשיות המופיעות בתפילין: "קדש" ו"והיה כי יביאך". נעסוק בפרשה השניה מביניהם (י"ג,י"א-ט"ו): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה’ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה’ וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה’:וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה’ כָּל בְּכוֹר […]
יציאת צדיק מהעיר עושה רושם
"יציאת צדיק מן העיר עושה רושם" הפרשה פותחת בתיאור יציאתו של יעקב מבאר שבע (כ"ח,י'): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: רש"י מביא את דברי חז"ל המפורסמים: אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. לכאורה היה הכתוב צריך לומר רק "וילך יעקב חרנה". אין משמעות לזה שהוא יצא מבאר שבע, הרי לא מספרים לנו מה קרה בבאר שבע ואין לזה שום משמעות. […]
התנהגותו של יצחק
התנהגותו של יצחק בשיעור זה ננסה להתמקד בהתנהגותו של יצחק אבינו בפרשת החלפת הברכות, שנראית לא פחות תמוהה מהתנהגותו של יעקב. הדברים מתחילים כבר בהעדפה הראשונית שיצחק מעדיף את עשו על פני יעקב וזה מוזר. נראה שיצחק לא מבין מה קורה בדיוק בביתו, ואין לו את היכולת להבחין בצורה הנכונה. כאשר נולדים הילדים נאמר (כ"ה,כ"ח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: יש כאן חוסר סימטריה בולט: אצל עשו צריך לומר מדוע יצחק אוהב אותו ואילו […]
ישמעאל ומשפחת אברהם
ישמעאל ומשפחת אברהם פטירת אברהם ושרה הפרשה פותחת בסיפור פטירתה של שרה אמנו, ובסיומה אנו קוראים על פטירת אברהם אבינו. בשתי ההלוויות הללו יש כמה סימני שאלה אודות המשתתפים בהן. כאשר שרה נפטרה נאמר (כ"ג, ב'): וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ: המפרשים מתלבטים מהיכן בא אברהם? איך שלא יהיה, אברהם עשה מאמץ להגיע. על רקע הדבר הזה בולט בהיעדרותו יצחק. מדוע הוא לא נמצא? גם אם הוא נמצא רחוק, הוא היה יכול לבוא כמו אברהם שהגיע. משום מה יצחק לא […]