מהן תוצאות ההגרלה?
מהן תוצאות ההגרלה? בפרשת השבוע מתואר הקשר בין ישראל לקב"ה בביטוי מיוחד1: כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. חז"ל במדרש עומדים על ביטוי זה, ומדבריהם עולה יסוד חשוב הנוגע לעניין זה2: ר' שמעון אומר קרא הקב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הקב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמר להם, שנאמר 'הבה נרדה', הבה ארדה אין כתיב כאן אלא 'הבה נרדה', והפילו גורלות ביניהם, שנאמר 'בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם', ונפל […]
האם והבנים
האם והבנים פרשת כי תצא משופעת במצוות, ואחת מהן היא מצות "שילוח הקן"1: כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים. נתייחדה מצוות שילוח הקן בכך שטעמיה הפנימיים והנסתרים שמשו כמקור לפסיקת הלכה בדברי הפוסקים2.בהבנה פנימית, האם הרובצת על האפרוחים עולה ומתעלה מעל לגוף הציפור הגשמי, אל עולמות עליונים […]
כי תצא
כי תצא השופט והכהן בפרשתנו מופיעה פרשת המלקות (כ"ה, א'-ג'): כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע.והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר.ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך. ישנם קשיים רבים בפשט הפסוקים ואנו נעסוק באחד מהם.כאשר הפסוק מתאר שהאנשים אשר להם הריב ניגשים אל המשפט, הוא מחסיר את התיאור המדויק של אלו שהם ניגשים אליהם. לדוגמא, בפרשה הקודמת […]
שלוש פעמים תודה
שלוש פעמים תודה פרשת כי תבוא פותחת בשתי מצוות של אמירה: "מקרא ביכורים", הנאמר על ידי מביא הביכורים, ו"וידוי מעשר", הנאמר לאחר הפרשת המעשרות של השנה השלישית והשישית לשמיטה1.הרמב"ם, ביד החזקה, מתאר את אמירת "מקרא ביכורים" כוידוי2: מצות עשה להתודות במקדש על הבכורים בשעה שמביאם, מתחיל וקורא 'הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ וגו' ארמי אובד אבי', עד שיגמור כל הפרשה עד 'אשר נתת לי ה"… מהו עניינו של וידוי זה? בספר המצוות מרחיב הרמב"ם את היריעה3: והמצוה […]
כתיבת התורה על האבנים
כי תבוא – כתיבת התורה על האבנים בפרק כ"ז מופיע תיאור של כריתת ברית בין עם ישראל לקב"ה בכניסה לארץ. מה תפקידו של המעמד הזה? מדוע בחרו לכך את הר גריזים והר עיבל ולא ירושלים, לדוגמא? תחילה נסקור מספר פרקים תמוהים במרחב התנ"ך: הפרק האחרון בספר בראשית נ' (ז'-י"ג): ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים. וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן. ויעל עמו […]
ברכה בתורה תחילה
ברכה בתורה תחילה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא1. במדרש לפסוק זה, מבארים חז"ל כי המצוה בה עוסק הפסוק היא התורה. כך דרשו חז"ל2: 'כי המצוה הזאת' הלכה אדם מישראל שעומד לקרות בתורה כיצד מברך, כך שנו חכמים הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. ומנין שטעונה ברכה לפניה ולאחריה, שכתוב (שם קי"ט) 'ברוך אתה ה" ואחר כך 'למדני חקיך', הרי ברכה לפניה. ומנין שטעונה ברכה לאחריה, אמר ר' שמואל בר נחמן בשם […]
צו האחריות
ניצבים וילך – צו אחריות עם ישראל ניצב לפני ה' לצורך כריתת ברית. בפסוקים מתואר שלמעמד זה הגיעו "כל איש ישראל". אולם, בתוך תיאור זה מופיע ביטוי תמוה (כ"ט, ט'-י'): אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. מה פירוש הביטוי "ראשיכם שבטיכם", לכאורה צריך להיות 'ראשי שבטיכם'?אבן עזרא: ראשיכם – כמו "האהלה שרה אמו" "והנבואה עודד הנביא", וכן הוא ראשיכם שהם ראשי […]
עם סגולה – לא לבודדים
עם סגולה – לא לבודדים בין המצוות המופיעות בפרשת השבוע מופיע איסור "לא תגודדו"1: בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה. פשט הפסוק אוסר לעשות חתך ושריטה כאבל על מת, אך חז"ל2 למדו מכאן איסור נוסף: "לא תעשו אגודות אגודות". רש"ר הירש בפירושו לכתוב עומד על הקשר בין שני הציווים, ועל הקשר לפסוק: "כי עם קדוש […]
שיעור השיעורים
שיעור השיעורים בפרשת השבוע אנו קוראים על שבחיה המרובים של הארץ, ובתוכם על הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל – שבעת המינים1: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". האם זהו שבחה של הארץ, שמגדלים בה חיטה ושעורה וכדומה? יש מי שהיה מעדיף ארץ שמגדלים בה פירות אחרים, טרופיים למשל, או אקזוטיים, וכי ארץ שמגדלת את שבעת המינים היא הארץ המשובחת ביותר? מדוע זהו שבחה של הארץ?להבנת העניין נתבונן בדברי חז"ל על הפסוק2: …דאמר רבי חייא בר אשי […]
לזכור ולא לשכוח
לזכור ולא לשכוח קודם שמספר משה רבינו לעם ישראל על מעמד הר סיני, הוא חוזר ומדגיש את חשיבותו לדורות1: רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון. מלבד האזהרה שלא לשכוח את מעמד הר […]
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" משה בנאומו ערב הכניסה לארץ אומר (דברים א, י"ב) "איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם" וכידוע חז"ל (מדרש רבה איכה א', א') מקשרים זאת למגילת איכה1.בפרשת השבוע משה מצווה – (דברים א', י"ג, ט"ז) "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם… ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". ראינו הרבה מקומות שהשופט נקרא היושב בשער, ומשמעות הדבר שכדי להכנס לעיר צריך לעמוד בקריטריון של משפט הצדק. נקודה זו עומדת במרכז ההפטרה של […]
"אלה הדברים" – מודל לתוכחה מועילה
"אלה הדברים" – מודל לתוכחה מועילה בדרשותיהם על תחילת פרשת דברים, המהווה גם תחילת נאום התוכחה של משה, עומדים חז"ל על ענין התוכחה בצורות שונות. בשיחה זו נעיין בדרשה אחת, שיש בה הדרכה חשובה בענין התוכחה1: דבר אחר 'אלה הדברים אשר דבר משה', זהו שאמר הכתוב (תהלים נ') 'אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך וגו", מהו 'אלה עשית והחרשתי', אמר ר' שמואל בר נחמן (שמות ל"ב) 'אלה אלהיך ישראל' עשיתם במדבר והחרשתי לכם, למה שהיה משה מפייס עלי ואומר […]
שמיני עצרת ושמחת תורה
שמיני עצרת ושמחת תורה פרשת "וזאת הברכה" נקראת בשמחת תורה, שהוא גם יום שמיני עצרת.האם ישנו קשר בין עניינים אלה שחברו ליום אחד?בחוץ לארץ בה עושים יום טוב שני של גלויות, מספק, נחוג היום הראשון כ"שמיני עצרת", והשני כ"שמחת תורה". לדבר זה ישנה השלכה על סדרי הקריאה בתורה, כפי שכותב האבודרהם1: (ביום השמיני) מוציא שני ספרים באחד קורין בחמשה בפרשת 'ראה אנכי' מן 'כל בכור' עד סוף הסדר. ואם חל בשבת קורין בו שבעה ומתחילין מן (י"ד, כ"ב) 'עשר תעשר'. […]
הסנהדרין כיסוד למנהיגות ישראל (ע"פ שיעור כללי)
הסנהדרין כיסוד למנהיגות בישראל שאיפתנו לחיים ממלכתיים שלמים דורשת הגדרה של כל סוגי המנהיגות. פרשת שופטים אשר בספר דברים עוסקת בענין המנהיגות, ועיון בפרשה מלמדנו על ארבעה סוגי מנהיגות: א. סנהדרין, ב. מלך, ג. כהן גדול, ד. נביא. שלושת הראשונים קשורים במישרין לנושא המשפט ואף הרביעי לא ימלט ממנו.א. סנהדרין – אין צורך להאריך בתפקידם אשר נאמר בו "והגידו לך את דבר המשפט"1.ב. על המלך כתב הרמב"ם2: …שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט ומלחמות שנאמר 'ושפטנו מלכנו וגו". ג. […]
בקש שלום ורדפהו
"בקש שלום ורדפהו" המילה הפותחת את פרשת השבוע, "כי", היא מילה החוזרת פעמים רבות בפרשתנו בפתיחתן של מצוות רבות, ואף בפרשות אחרות.מצוות רבות שאנו מקיימים הם תגובה למה שקורה במציאות – כי יקרה כך וכך – עשה אתה כך וכך.המצוה מבטאת ענין זה בצורה בולטת היא מצות השכחה. לא ניתן לתכנן וליזום קיום מצוה זו. כך אומרים חז"ל במדרש1: רבי אלעזר בן עזריה אומר הרי הוא אומר 'כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה […]
מדוע האריה מתנפל על האדם
מדוע האריה מתנפל על האדם? בתוך פרשת הברכות מופיעים שני פסוקים המשלבים הבטחה על הטוב שיבוא לישראל, עם התנאי הנדרש להצלחה זו1: יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות ה' אלהיך והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ננסה להעמיק בעניינם של פסוקים אלה ובקשר ביניהם.הביטוי "והלכת בדרכיו" מהוה מקור למצוה מתרי"ג מצוות, כדברי הרמב"ם2: מצוה ח – היא שצונו להדמות בו ית' לפי יכלתנו והוא אמרו 'והלכת בדרכיו' […]
הקביעות והדינמיקה
"נצבים וילך" – הקביעות והדינמיקה יש הדורשים את שמות הפרשות כחלק מהבנת הפרשיות. בפרשתנו הדבר בולט במיוחד. הצמד "ניצבים וילך" אומר דרשני. יש כאן חיבור בין דבר והיפוכו. "ניצבים" – יציבות וקביעות. "וילך" – הליכה וניידות.נראה שניתן לעמוד על משמעות הדברים מתוך פסוק בפרשה, הכולל אף הוא שתי מילים אלה1: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. ההליכה מסמלת את חילוף המשמרות שמתרחשת בפסוק זה, בחינת […]
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל
הבחירה בטוב – לא ברירת מחדל1 בתחילת פרשת השבוע נותן ה' לפני ישראל שתי דרכים2: ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. משמעות של שתי דרכים אלה מוסברות בהרחבה בספר "לשם שבו ואחלמה"3, ונלך בדרכו בביאור הענין.האדם נברא כך שיש בידיו בחירה, האם ללכת […]
מה אוכלת הנשמה
מה אוכלת הנשמה? כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה […]
מה שעש יכול לעשות
מה שעש יכול לעשות… דבר אחר 'ואתחנן אל ה". זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ט): 'בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם'. מהו 'בתוכחות על עון', על ידי עון אחד שהיה ביד משה שהוכיח את בניך ואמר להם (במדבר כ') 'שמעו נא המורים' יסרת אותו והוכחת אותו. ואין איש אלא משה שנאמר (במדבר י"ב) 'והאיש משה עניו מאד'. מהו 'ותמס כעש חמודו', כל חמדה שהיה מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן. […]