קטגוריה: דברים

מצוה ט"ז – הקהל מצוה ט"ז היא שציוונו להקהיל את העם ביום השני של סוכות במוצאי שמיטה ולקרוא קצת פרשיות ממשנה תורה באזניהם והוא אמרו (דברים ל"א, י"ב): "הקהל את העם האנשים וגו'" וזו היא מצות הקהל. ואמרו בקידושין (ל"ד ע"א): "כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות", והקשו, "והרי הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות", ובארו בסוף המאמר, "אין למדין מן הכללות". וכבר נתבארו משפטי מצוה זו וכל מי יקרא ואיך יקרא ואי זה דבר יקרא בפרק ז' […]

"זכור ימות עולם" בתחילת שירת האזינו מופיע ציווי מיוחד של זכירה1: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ננסה להבין עניינו של ציווי זה.במקום נוסף מצוה התורה על זכירה הקשורה לימים2: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. הרמב"ן בפירושו לפסוק, בעקבות המכילתא, מבאר את משמעות הציווי: …ובמכילתא רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, […]

תפקידם של בתי הדין בישראל שאלותפרשת שופטים עוסקת בגורמים המרכיבים את המנהיגות בעם ישראל: השופטים, הכהנים, המלך והנביא, והיא מתייחסת לעניינים הנמצאים תחת טיפולם של אותם גורמים, כגון דינו של רוצח ועיר מקלט, דין עד זומם וסדרי היציאה למלחמה.בתחילת הפרשה מובאת מצות מינוי הדיינים, מודגם תפקידם של הדיינים דרך פרשיית העובד לגרמי השמים, ומתואר דינו של זקן ממרא. תמוהים לפי זה הפסוקים שבין פרשיית מינוי הדיינים לפרשיית הטיפול בעובד הכוכבים, שלכאורה עוסקים בנושא שאינו שייך למערכת המשפט1: לֹא תִטַּע לְךָ […]

בן סורר ומורה בין סורר למורה כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ.וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא.וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ1. פרשת בן סורר ומורה מעלה תמיהות רבות. לא נראה שהבן עובר עבירות חמורות שדינן מיתה. אמנם על קללת הורים או הכאתם מתחייבים […]

שמחה לארצך1 שמחה גנוזה בקללותפרשת הקללות הכתובה בפרשתנו נראית כחתומה בחותמה של עבודת ה' ביראה. הקללות הקשות מבהירות בצורה שאינה משתמעת לשני פנים מה יהיה גורלו של מי שלא מקיים את מצוות ה', וזה לכאורה עניינה של פרשה זו. לכן מפתיע למצוא בתוך הפרשה את הפסוקים הבאים2: וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' […]

בחירה ועדות כפילות בפרשת וילךהשבת נקרא את הפרשה הקצרה ביותר בתורה – בסך הכל שלושים פסוקים. אלא שעד שאנו מתרשמים מקצורה של הפרשה, נראה לנו שניתן היה לקצר יותר: בחלקה הראשון של הפרשה מתואר כיצד משה מחזק את יהושע, כותב את התורה ונותנה לכוהנים בני לוי, מצווה להקהיל את העם ולקרוא את התורה באוזניהם. והנה, החל מפסוק י"ד חוזרת התורה על אותם עניינים: ה' מבקש לחזק את יהושע, ושוב יהושע שומע: "חזק ואמץ", ושוב משה מסיים לכתוב את התורה ומוסר […]

תהליך התשובה חזרה בתשובה פרשת התשובה היא היפוכה של פרשת הקללה. רואים זאת על פי המקבילות הרבות ביניהן1. מהו תהליך התשובה המתואר כאן? במבט ראשון נראה שיש חזרות רבות בתיאור התשובה. לדוגמה, לא מובן לאן ניתן להתקדם לאחר השלב של: "לאהבה את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" (פס' ו'). ובכל זאת, התורה מוסיפה לדבר על התשובה בפסוקים: ח'; י'! נציג את מבנה הפרשיה כפי שאנו רואים אותו: פתחו לי פתח כפתחו של מחט התורה מתארת את תהליך […]

ראיה ראויה בדיקת ראיהעניין הראיה מופיע בפרשה פעמים רבות, ולא בכדי נקבע כשמה של הפרשה. נסקור את הופעות הראיה בפרשה: * רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (י"א, כו).* לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו (י"ב, ח).* הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה (י"ב, יג).* כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיך (י"ב, כח).* לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו (י"ג, […]

שיעור באמונה ההקבלה בין "ואתחנן" ל"עקב"בפרשות ואתחנן – עקב מופיעות תוכחות מפורשות כלפי ישראל, ונראה שבסך הכל שתי פרשות אלו עוסקות באותם נושאים. נביא מספר דוגמאות לנושאים שנידונים בשתי הפרשות:1) הציווי על איבוד הכנענים ועבודה זרה שלהם. כך בפרק ז', א-ה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית […]

מעין של געגועים לארץ ישראל תחינתו של משה רבנו להיכנס לארץ, לכאורה הושבה ריקם. נדמה שזו היתה תפילה שלא נענתה. אולם הרב נריה מביא בספרו: "מועדי הראי"ה" דברים ששמע מפי הרב קוק בפרשת ואתחנן, ומהם עולה תמונה שונה1: בפרשת ואתחנן אמר מרן הרב זצ"ל על שולחנו הטהור:מידות גדולות שהיו צריכות להקבע במסד האומה, נפתחו בגדולי – גדולים, והם שהעמיקו בהם עד השיתין של הנפש, והעלו אותם למרומים שברוח.מידות החסד והאהבה נפתחו על ידי אברהם אבינו, מידות הגבורה והיראה נפתחו על […]

פרשת דברים ותשעה באב רב לכם שבת בהר הזהפרשת דברים מחוברת לתשעה באב לא רק מבחינת מיקומה במעגל שבתות השנה, אלא אף מבחינת תוכנה קשורה היא בטבורה למועד זה. משה מוכיח את ישראל על חטא המרגלים, וחטא זה ארע, כידוע, בתשעה באב. גם המשך הפרשה עוסק בתוצאותיו של חטא זה. חטא המרגלים גרם לשינוי באופי ואופן הכניסה לארץ. לכתחילה נאמר1: ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו […]

דבר ה' מירושלים פרשת השבוע פותחת במצות מינוי הדיינים1: שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. הגדרתו של הרמב"ם את המצוה דורשת עיון2: מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שנאמר 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'. 'שופטים' אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם, 'שוטרים' אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינין המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמדות […]

מהן תוצאות ההגרלה? בפרשת השבוע מתואר הקשר בין ישראל לקב"ה בביטוי מיוחד1: כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. חז"ל במדרש עומדים על ביטוי זה, ומדבריהם עולה יסוד חשוב הנוגע לעניין זה2: ר' שמעון אומר קרא הקב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הקב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמר להם, שנאמר 'הבה נרדה', הבה ארדה אין כתיב כאן אלא 'הבה נרדה', והפילו גורלות ביניהם, שנאמר 'בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם', ונפל […]

האם והבנים פרשת כי תצא משופעת במצוות, ואחת מהן היא מצות "שילוח הקן"1: כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים. נתייחדה מצוות שילוח הקן בכך שטעמיה הפנימיים והנסתרים שמשו כמקור לפסיקת הלכה בדברי הפוסקים2.בהבנה פנימית, האם הרובצת על האפרוחים עולה ומתעלה מעל לגוף הציפור הגשמי, אל עולמות עליונים […]

כי תצא השופט והכהן בפרשתנו מופיעה פרשת המלקות (כ"ה, א'-ג'): כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע.והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר.ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך. ישנם קשיים רבים בפשט הפסוקים ואנו נעסוק באחד מהם.כאשר הפסוק מתאר שהאנשים אשר להם הריב ניגשים אל המשפט, הוא מחסיר את התיאור המדויק של אלו שהם ניגשים אליהם. לדוגמא, בפרשה הקודמת […]

שלוש פעמים תודה פרשת כי תבוא פותחת בשתי מצוות של אמירה: "מקרא ביכורים", הנאמר על ידי מביא הביכורים, ו"וידוי מעשר", הנאמר לאחר הפרשת המעשרות של השנה השלישית והשישית לשמיטה1.הרמב"ם, ביד החזקה, מתאר את אמירת "מקרא ביכורים" כוידוי2: מצות עשה להתודות במקדש על הבכורים בשעה שמביאם, מתחיל וקורא 'הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ וגו' ארמי אובד אבי', עד שיגמור כל הפרשה עד 'אשר נתת לי ה"… מהו עניינו של וידוי זה? בספר המצוות מרחיב הרמב"ם את היריעה3: והמצוה […]