תורת ארץ ישראל

נשמת התורה

הכלל: הנגלה שבתורה הוא לבוש לנסתר, והנסתר בונה ומחיה את הנגלה. הגמרא במסכת סוכה (כ”ח ע”א) מספרת על מעלתו של ר’ יוחנן בן זכאי: אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. “דבר גדול” – מעשה מרכבה, “דבר קטן” – הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר “להנחיל אוהבי יש […]

תורת ארץ ישראל

סוכה העשויה ככבשן – סוכה ז’ ע”ב

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: דברי ר’ יוחנן על סוכה העשויה ככבשן תמוהים מבחינת הסגנון ומבחינת התוכן. דברי חכמים בזוה”ק מתייחסים לסוכה העשויה ככבשן שופכים אור על דברי ר’ יוחנן. סוכה זו היא ביטוי לסוכה עליונה, המבטאת בחינה של עולם רוחני עליון הנמצא בכח ולא בפועל. סוגיית הגמרא (סוכה ז’ ע”ב): אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן – אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה […]

תורת ארץ ישראל

כל הפסוק לשיעורין נאמר – סוכה ה’ ע”ב

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “שתיק רב”. תמצית השיעור ר’ חנין אומר, שהפסוק המונה את שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל נאמר לשיעורין – על פי הפירות המופיעים בפסוק משערים את שיעורי התורה השונים. על דעה זו מקשים בגמרא, אך נראה שהיא לא נדחית, ועומקה הוא, שפירות אלה הם הפירות הבונים את שלמותו של האדם, ועל כן בהם משערים את השיעורים השונים. השיעורים הם ביטוי לתכונה שאותה בונה הפרי. הצגת הסוגיא […]

תורת ארץ ישראל

ממה עשויה המנורה – סוכה נ’ ע”ב

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. תמצית השיעור נחלקו תנאים האם ניתן לעשות את המנורה מעץ, או שמא רק ממתכת. הגמרא מבארת כי מחלוקתם היא בשאלה האם ללמוד את פסוקי המנורה במידת “כלל ופרט וכלל”, שעניינה הוא הגדרת המצב הקיים, או במידת “ריבוי ומיעטו וריבוי”, העוסקת בהתפשטות וצמצום. עיון בעומק המידות מעלה, כי יש משמעות רבה לשאלה באיזו מידה למדים, והדבר קשור להבנת עניינה של […]

י"ג מידות >> קל וחומר

שבת קט”ז (ע”א), סוכה נ”ג (ע”א-ע”ב) ונדרים ס”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

סוכה נ”ג (ע”א-ע”ב): הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה אמר ליה הואיל ואדכרתן (מלתא) הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו ומה לעשות שלום […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוכה נ”א (ע”ב) – נ”ב (ע”א) – לימוד מקל וחומר

סוכה נ”א (ע”ב) – נ”ב (ע”א): תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה היכי עביד הכי והכתיב הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל אמר רב קרא אשכחו ודרוש וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים קל וחומר ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוכה ל”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן סוכה דף ל”ו (ע”ב): “בסוכות תשבו” סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסכות תשבו שבעת ימים סוכה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוכה ל”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן סוכה דף ל”ו (ע”ב): “בסוכות תשבו” סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסכות תשבו שבעת ימים סוכה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוכה ז’ (ע”א) – לימוד מקל וחומר

סוכה ז’ (ע”א): השתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כל שכן. וברש”י: דהשתא מקילתא לחמירתא אמר מיגו – מיגו דהוי דופן לסוכה דקילא, הוי דופן לשבת דחמירא. מחמירתא לקילתא מיבעיא – דמבוי שיש לו לחי זקוף, דכשר לסוכה בשבת. סוכה נקראת מצוה קלה כדאמרינן בע”ז ג’ (ע”א): אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה… ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס. בודאי ביחס לשבת נחשבת הסוכה למצוה קלה, שכן היא […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוכה מ”ט (ע”א-ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוכה מ”ט (ע”א-ע”ב): אמר רבי אלעזר בר צדוק לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש שדומה לעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותו בקדושה שנאמר בקדש הסך נסך שכר לה’ כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה מאי משמע אמר רבינא אתיא קדש קדש כתיב הכא בקדש הסך נסך וכתיב התם ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא. וכתב רבינו חננאל: כשם שניסוכו בקדש כך שריפתו בקדש דקיי”ל […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוכה מ”ז (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוכה דף מ”ז (ע”ב): דתניא ולקח הכהן הטנא מידך לימד על הביכורים שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאינה את אשי ה’ מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף. וברש”י: ידיו תביאינה – בבעלים דשלמים כתיב גבי תנופה, דכתיב בסיפיה להניף אותו תנופה וגו’: מה כאן […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוכה מ”ג (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סוכה דף מ”ג (ע”א): וסוכה גופה מנלן דתנו רבנן בסוכות תשבו שבעת ימים ימים ואפילו לילות אתה אומר ימים ואפילו לילות או אינו אלא ימים ולא לילות ודין הוא נאמר כאן ימים ונאמר בלולב ימים מה להלן ימים ולא לילות אף כאן ימים ולא לילות או כלך לדרך זו נאמר כאן ימים ונאמר במלואים ימים מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות נראה למי דומה דנין דבר שמצותו כל היום מדבר שמצותו כל היום ואל יוכיח דבר […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוכה כ”ז (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סוכה כ”ז (ע”א) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות. הביטוי “בחמשה עשר” הוא מיוחד. כך לומדים אנו מן הזהר הקדוש (ח”ג ק”ב:) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו’, רבי יוסי שאל לרבי אבא, אמר ליה, הני חמשה עשר יום מאי קא מיירי, אמר ליה ודאי רזא יקירא הוא, תא חזי, בין לעילא בין […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוכה כ”א (ע”א) ושבת כ”ז (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוכה כ”א (ע”א) רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל מאי טעמא דרבי יהודה יליף אהל אהל ממשכן כתיב הכא זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם ויפרש את האהל על המשכן מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. שבת כ”ז (ע”ב): והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן: מנלן אמר רבי אלעזר גמר אהל אהל ממשכן כתיב הכא זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם ויפרוש את האהל על המשכן […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוכה י”א (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. סוכה י”א (ע”ב): מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב התם “ולקחתם אגדת אזוב” וכתיב הכא “ולקחתם לכם ביום הראשון” מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה ורבנן, לקיחה מלקיחה לא ילפינן. וכן הוא בספרא אמור פרשה ט”ז: ולקחתם לכם רבי יהודה אומר נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן אגודה אף כאן אגודה. וחכמים אומרים אע”פ שאינו אגוד כשר. ופרש”י […]

תגיות:

י"ג מידות >> כלל ופרט וכלל

ממה עשויה המנורה – (סוכה נ’ ע”ב) – לימוד מכלל ופרט וכלל

  הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י והרמ”ע מפאנו. תמצית השיעור נחלקו תנאים האם ניתן לעשות את המנורה מעץ, או שמא רק ממתכת. הגמרא מבארת כי מחלוקתם היא בשאלה האם ללמוד את פסוקי המנורה במידת “כלל ופרט וכלל”, שעניינה הוא הגדרת המצב הקיים, או במידת “ריבוי ומיעוט וריבוי”, העוסקת בהתפשטות וצמצום. עיון בעומק המידות מעלה, כי יש משמעות רבה לשאלה באיזו מידה למדים, והדבר קשור להבנת עניינה של המנורה, האם אנו עוסקים […]

י"ג מידות >> בנין אב

סוכה י”א (ע”ב) – לימוד מבנין אב

הקשר בין הדין הנלמד למידה בנין אב מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. סוכה י”א (ע”ב): ילפינן לולב מסוכה. ופירש”י: וילפינן לולב מסוכה – בבנין אב מה מצינו בסוכה שיש בה מעשה, והקפידה תורה על העשוי בפסול אף לולב כן. מידת בנין אב – אליבא דהאר”י – היא התפארת שהיא אב בנטותה לנצח והוד. האדם בביתו הוא בחי’ תפארת כמו שנאמר “כתפארת אדם לשבת בית” (ישעיה מ”ד, י”ג). יציאתו לסוכה נבחנת כנטייתו לנצח או להוד שכן הסוכה שהיא בחוץ נבחנת […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוכה ה’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י והרב קוק. סוכה ה’ (ע”ב): אמר רב אחא בר יעקב רב הונא פני פני גמר כתיב הכא אל פני הכפרת וכתיב התם מאת פני יצחק אביו. פני הכפרת מדבר על כפרת יוה”כ ופני יצחק בברכתו ליעקב (בראשית כ”ז, ל’): ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשיו אחיו בא מצידו. נראה שיש כאן לימוד נפלא הבא ללמד על […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים