קידושין – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה ובנין אב
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י וביאור הרב קוק. לביאור קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב כתהליך שתי גמרות דנות בקנין אשה, אחת בקל וחומר ואחת בגזירה שוה ובפדיון הבן מצינו בנין אב ואפשר אולי לראות כאן את התהליך שתיארנו בשלש המידות הראשונות של קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב. קל וחומר (קידושין ה', ע"א): אמר רב הונא חופה קונה מקל וחומר… ומה כסף שאינו גומר חופה קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה. […]
חולין פ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
חולין פ"ב (ע"א): אתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין רבי יוחנן אמר משעת שחיטה ורשב"ל אמר משעת לקיחה ואמרינן מ"ט דרבי שמעון בן לקיש גמר קיחה קיחה מעגלה ערופה. בכמה מקומות דרשו, בעניינים שונים, ג"ש לקיחה לקיחה. ענין ה"קיחה" ראוי להיות נלמד בגזירה שוה כיון שקיחה היא חיבור הדבר הנלקח אל הלוקח. החיבור מתאים לגזירה שוה שהיא במידת התפארת, על פי האר"י הקדוש. מידת התפארת עניינה חיבור ימין ושמאל בהיותה מידה אמצעית. צפורי מצורע ועגלה ערופה מבטאים מצבו של המצורע החוזר […]
מנחות כ"ז (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
מנחות כ"ז (ע"א): ד' (מינים) שבלולב … אין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת … תנאי היא דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול מאי טעמא דר' יהודה גמר קיחה קיחה מאגודת אזוב מה להלן באגודה אף כאן באגודה ורבנן לא גמרי קיחה קיחה. סוגיא דומה בסוכה י"א (ע"ב) ושם תוד"ה "לקיחה לקיחה לא ילפינן" זו לשונו: בריש קדושין (דף ב.) ילפי' קיחה קיחה משדה עפרון אבל […]
קידושין (ד' ע"ב) וחולין (קי"ד ע"א) – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה
קידושין ד' (ע"ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא (דברים כד) כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו' אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר (בראשית כג) נתתי כסף השדה קח ממני והלא דין הוא ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר תאמר בזו שנקנית בשטר ת"ל כי יקח איש הא למה […]
יבמות נ"ה – לימוד מגזירה שוה
יבמות נ"ה: קיחה קיחה דחייבי עשה מנלן אתיא ביאה ביאה יבמה לשוק מנלן אי למאן דאמר לאו לאו אי למאן דאמר עשה עשה אלא יבמה ליבם מנלן אתיא ביאה ביאה. ופירש"י: מחייבי לאוין דכתיב בהו לא יבא ממזר. ובחייבי עשה כתוב דור שלישי יבוא ועי' תוס' הרא"ש1. אף גזירה שוה זו מתבארת לפי הנהגת האר"י שהג"ש היא הנהגה של תפארת. התפארת היא כח החיבור כשם שהביאה היא חיבור. על כן כשרוצים ללמוד על אופיו של חיבור מתאים ללומדו במידת גזירה […]
יבמות נ"ה (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
יבמות נ"ה (ע"א): העראה דחייבי לאוין דכהונה מנלן אתיא קיחה קיחה. הלימוד הוא מאחותו שהיא בכרת וכבר למדנו לעיל (נ"ד ע"ב) מן הפסוק (ויקרא י"ח, כ"ט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. הוקשו כל העריות שבכרת זו לזו, ולכן ילפינן מנדה שהיא בכרת והיא בהעראה. אם כן אנו לומדים גזירה שוה נאמרה קיחה באחותו (ויקרא כ', י"ז): ואיש אשר יקח את אחתו… ונכרתו. ונאמרה קיחה בחייב לאווין דכהונה (ויקרא כ"א, ז'): אשה זנה וחללה […]
סוכה י"א (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. סוכה י"א (ע"ב): מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב התם "ולקחתם אגדת אזוב" וכתיב הכא "ולקחתם לכם ביום הראשון" מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה ורבנן, לקיחה מלקיחה לא ילפינן. וכן הוא בספרא אמור פרשה ט"ז: ולקחתם לכם רבי יהודה אומר נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן אגודה אף כאן אגודה. וחכמים אומרים אע"פ שאינו אגוד כשר. ופרש"י […]
קיחה קיחה בגזירה שוה
שלוש פעמים דרשו חכמים בגמרא גזירה שוה "קיחה" "קיחה" ובוודאי דברים בגו. האחת בריש קידושין, למדו חכמים קניין כסף באשה מקנין קרקע ובגזירה שוה "קיחה" "קיחה" משדה עפרון. קידושין ד' (ע"ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו' אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר נתתי כסף השדה קח ממני. השניה בחולין פ"ב (ע"א): איתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין רבי יוחנן אמר משעת שחיטה ורשב"ל אמר משעת […]