גמרא: ערכין

ערכין ל' (ע"א): תנו רבנן מכרה לראשון במנה ומכרה ראשון לשני במאתים מנין שאינו מחשב אלא עם הראשון ת"ל [לאיש] אשר מכר לו מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה מנין שאין מחשבין אלא עם השני ת"ל לאיש [לאיש] אשר בתוכו דברי רבי רבי דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו במנה והשביחה ועמדה על מאתים מנין שאינו מחשב אלא במנה שנאמר והשיב את העודף העודף שבידו מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה מנין שאין מחשבין אלא במנה שנאמר והשיב […]

ערכין ל"א (ע"ב): אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחית לעיבורא: וא"ר אבא בר ממל נולדו לו […]

ערכין כ"ט (ע"א): ר"ש בן אלעזר אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו. כשם שעבד עברי נוהג רק בזמן שהיובל נוהג כך גם דין גר תושב נוהג רק בזמן שהיובל נוהג. עבד עברי נוהג רק כשהיובל נוהג. אין עבדות אלא בזמן חירות. רק כשיש יובל שהוא עלמא דחירו, אז יכולה להתקיים העבדות, שכן אז העבדות אינה שעבוד גמור […]

במשנה: … ואם החרים את כולם אינם מוחרמים דברי ר"א א"ר אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו. ובגמרא (על דברי ר' אלעזר בן עזריה): היינו תנא קמא איכא בינייהו דרבי אילא דאמר רבי אילא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. וברש"י: ר' אלעזר בן עזריה אית ליה דרבי אילא דהא אתא לאשמועינן שיהא אדם חס על נכסיו ר"א לית ליה דרבי אילא דאי בזבז […]

ערכין כ"ט (ע"ב): מאי טעמא דשמואל קל וחומר ומה מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר. שמא י"ל שלרב מכירה ובעלות זו מציאות. וחזרה ביובל זה דין, לכן מוכר ביובל וחוזרת אליו. אבל לשמואל מכירה זה דין, ולכן יש ק"ו שאם מכירה חוזרת, ק"ו שאין מכירה, שביובל אין דין מכירה. לשמואל היובל מפקיע דין מכירה, שהשדות חוזרות ביובל שהכל חוזר לבעלות הראשונית, והכל מתחיל מהתחלה, ולכן הופקע דין מכירה וזה שאמר שאם חוזרת שדה שנמכרה ק"ו שאי אפשר […]

ערכין כ"ח (ע"א): משנה מחרים אדם מצאנו ומבקרו ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים ומשדה אחוזתו ואם החרים את כולם אינם מוחרמים דברי ר"א א"ר אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו. נראה שמח' ר"א ור"א בן עזריה בענין חרם שלר"א, לה' הארץ ומלואה והוא נותן לה' את שלו וכביכול משאיר משהו מנכסיו להודיע שגם מה שאצלו זה של הקב"ה. ולר"א בן עזריה נשאר אצלו כדי שלא ייצטרך לאחרים […]

ערכין כ"ח (ע"ב): שדותיו נותנן לכהן שבאותו משמר שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו וגמר לכהן לכהן מגזל הגר. יש סברא לומר שאין אדם מחרים כל נכסיו, כיון שהמחרים נכסיו הרי הוא אומר שהכל של הקב"ה, והקב"ה חפץ לומר לנו שגם מה שיש לנו נכסים והם ברשותינו, הרי גם הם של הקב"ה ולה' הארץ ומלואה, ומתוך כך הם ברשותינו. וזו אולי דעת ת"ק, שצריך להשאיר כל דהו ולא מצד שישתמש אלא מצד ההודאה שגם מה דאצלו ובשימושו, הוא של הקב"ה. […]

ערכין כ"ה (ע"ב): משנה הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה דברי ר' יהודה ר"ש אומר נכנסין ולא נותנין… גמרא מאי טעמא דרבי יהודה גמר קודש קודש ממקדיש בית מה להלן בדמים אף כאן בדמים ור"ש גמר קודש קודש מכבשי עצרת מה להלן בחנם אף כאן בחנם ורבי [יהודה] נמי ניליף מכבשי עצרת דנין קדשי בדק הבית מקדשי בדק הבית ואין דנין קדשי בדק הבית מקדשי מזבח ורבי שמעון נמי נילף ממקדיש בית דנין דבר שמתנה לכהנים […]

ערכין ל"ג (ע"ב): והתניא ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן עובדי כוכבים אף כאן עובדי כוכבים יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן. הגזירה השוה היא מהפסוק בדברים (ג', ה') המתייחס ל"ממלכת עוג בבשן" וכך נאמר: כל אלה ערים בצרת חומה גבהה […]

ערכין ל"ג (ע"א): … מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי (שאף אם לא גאלו אחר יצא ביובל מיד הקדש שהרי כתוב וביובל יצא, עי' רש"י) א"ל אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון מנלן מבן לוי (מקל וחומר מבן לוי). מה בן לוי שיפה כחו בממכרו (שגואל שדה מיד, ובתי ערי חומר גואלין לעולם ויוצאין ביובל רש"י) הורע כחו בהקדשו (אינו יוצא בלא פדיון) ישראל שהורע כחו בממכרו (ששדה אינו גואל מיד ובית נחלט […]

ערכין י"ח (ע"ב): ר"א אומר עד שיהו יתירות על השנים חודש ויום אחד: תניא ר"א אומר נאמר כאן למעלה ונאמר להלן חודש ומעלה מה להלן מבן חודש ויום אחד אף כאן (מבן) חודש ויום אחד ואימא כי התם מה התם חד יומא אף כאן חד יומא אם כן ג"ש מאי אהני. נאמר בפסוקי ערכין (ויקרא כ"ז, ז'): ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים. ונאמר במנין הלויים (במדבר ג', ט"ו): פקד את […]

במשנה: יום שלשים כלמטה הימנה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהם שנאמר ואם מבן ששים שנה ומעלה הרי אנו למדים בכולן משנת ששים מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה הן אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו להקל ת"ל שנה שנה לגזירה שוה מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה אף שנה האמורה משנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו בין להקל ובין להחמיר ר"א אומר עד שיהו יתירות […]

לעיל בדף י"ד במשנה אמרו: רבי אליעזר אומר אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה שבשדה אחוזה הוא נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש. ובגמ' י"ד (ע"ב): רבי אליעזר אומר נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה להלן דבר קצוב אף כאן דבר קצוב. ופרש"י: נאמר כאן – בשדה מקנה ולהלן בשדה אחוזה. דבר קצוב – חמשים כסף. נראה ש"דבר קצוב" היינו דבר גזור וחתוך, שזו היא לשון קצבה, שהדבר חתוך והיינו גזור. על […]

ערכין י"א (ע"א): א"ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא ופרש"י: כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב. דברי רבי מתנה בנויים על מימרא קודמת שלו בה הביא מקור לשירת הלויים: רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה. על כן דרש גזירה שוה "טוב" מביכורים שנאמר בהם טוב לשירה שנאמר בה "טוב". בפרשת ביכורים נאמר בפירוש […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ערכין (ל' ע"ב): ואין לי אלא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים שנגאל וידו על העליונה נמכר לישראל מנין ת"ל (ויקרא כה) שכיר (דברים טו) שכיר לגזירה שוה גזירה שוה "שכיר" "שכיר" שנאמרה בעבד עברי הנמכר לגוי ובעבד עברי הנמכר לישראל מתאימה לענין שאמר האר"י בגזירה שוה שבאה למזג ולערב שתי בחינות. אכן הגמרא בערכין ל: לומדת שתי בחינות בעבד עברי האחת "כי טוב לו עמך" שזו בחינת […]