בחוקותי – גם כששוממים ירושלים עומדת
הישיבה נוסעת לירושלים לשבת, ואנחנו נכנסים עכשיו ל"שבוע ירושלים", ששיאו ביום ירושלים בכ"ח באייר. זהו יום מרגש, שצריך לעמוד על משמעותו. החויה האישית שלי בכיבוש ירושלים היא מאוד מיוחדת. במלחמת ששת הימים הייתי בשיעור א'. עד אז, גדלתי במובן מסויים בלי "ירושלים". ילדותי עברה עלי במרכז הארץ, בין תל אביב לבני ברק. אמנם נסענו מידי פעם לירושלים ואף למדתי בירושלים בישיבה תיכונית, אבל לא התרגשנו בירושלים. הכותל לא היה בידינו, וירושלים לא היתה משהו שיושב בלב, לא היו געגועים לירושלים […]
פתיחה למסכת חגיגה
"שלוש מצוות נצטוו ישראל ואלו הן הראייה החגיגה והשמחה" בבלי חגיגה דף ב' ע"א בית שמאי אומרים: הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים: הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. בית שמאי שמים יותר דגש על הראייה, קרבן העולה שהוא כולו כליל, ובית הלל שמים יותר דגש על החגיגה, קרבן שלמים אותו אוכל המקריב. מהו שורש המחלוקת? נראה לומר בפשטות על פי היכרות עם שיטותיהם, שאצל בית שמאי יש פחות אמון בעולם הזה ויותר בעולם הרוחני, ואילו בית […]
קדושת ארץ ישראל
השיעור יעסוק בשאלה: מה המקור לקדושתה של ארץ ישראל? תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד א-ב אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות. ספר כפתור ופרח פרק י וכן פרק דרישה וחקירה (סנהדרין לח, ב) על אדם הראשון ראשו מארץ ישראל לפי שהיא חשובה מכל הארצות. המקור הראשון לחשיבות ארץ ישראל הוא בבריאת אדם הראשון, שנברא בארץ משום שהיא חשובה מכל הארצות. ספר כפתור ופרח פרק י הרי שקדושת הארץ ומעלתה […]
אמור – לא לפחד מדרך ארוכה
בפרשת השבוע יש פסוק מרכזי, שנותן כיוון להבנת התהליכים שעם ישראל עובר גם בימים אלה (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו חכמים (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור שור שנולד – נקרא מיד שור. אצל האדם, לעומת זאת, זה לוקח הרבה זמן. בזוה"ק על הפרשה מאריכים לפרט את התהליכים שעובר האדם – ברית מילה, פדיון לבכור, בר מצוה, […]
תזריע חמישי – איך הופכים את הניתוק לתיקון?
בחלק היומי עוסקת הפרשה בצרעת הראש והזקן, שני סוגי הצרעת הללו שנוגעות בראשו של האדם מתייחדות משאר הצרעת שבגופו וגם מתייחד לצרעת זו שם – נתק. השפתי כהן כתב לבאר את הדינים המיוחדים הללו כך: שפתי כהן ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק כט יג, כט] ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן. לומר כמו שבאה המכוה על ידי הרהור וחמימות הלב כמו שאמרנו, כן בא הנתק בראש על המחשבה שהיא המוח, ועל המצהיב פנים לחבירו רצה […]
תזריע ראשון – ארבעה מראות נגעים כנגד ארבע מלכויות
אנחנו פותחים היום בלימוד פרשת תזריע נפתח בלימוד דיני צרעת: משנה מסכת שבועות פרק א משנה א ארבע מראות נגעים שנים שהם ארבעה: ודרשו חז"ל: מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע סימן יא לכך נאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת וגו' הכתוב מדבר במלכיות, שאת זו בבל שנא' (שם /ישעיהו/ יד) ונשאת המשל הזה על מלך בבל וגו', ספחת זו מלכות מדי שהיה המן מספח עם אחשורוש להשמיד להרוג ולאבד, בהרת זו מלכות יון שהיתה מבהרת […]