ויצא-להאמין ולעלות
לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – להאמין ולעלות על מנת "לחיות עם פרשת השבוע", ננסה להתבונן בדברי חז"ל על סולמו של יעקב. דברי חז"ל במדרש מטלטלים, ויש הרבה מה ללמוד מהם (ויקרא רבה פרשה כ"ט, ב'): אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר: מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב: אף אתה עולה. באותה שעה נתיירא […]
"ולואי שיפרע בזמנו"
"ולואי שיפרע בזמנו" בבא בתרא ה' ע"א משנה כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן, אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אע"פ שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל. בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן. לכולי אלמא צריך לבנות את הכותל מחדש – זו צורת החצר שהייתה גמרא אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני, אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו. […]
חיי שרה – לרחוץ את רגלי עבדי אבות
ועוד יותר טוב רוב הפרשה מוקדש לסיפור הליכת העבד לחרן לקחת אשה ליצחק. בקריאת הסיפור בולטת לעין אריכותו הרבה. הסיפור עצמו מסופר בתורה לפרטי פרטים, ולאחר מכן העבד חוזר שוב על כל הסיפור. התורה לא מסתפקת באמירה כללית כגון: "ויספר העבד את כל הדברים האלה", אלא חוזרת שוב על הסיפור מפיו של העבד. חז"ל במדרש עומדים על כך (בראשית רבה פרשה ס', ח'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים […]
חזית בבקעה – משכנים לשותפים
חזית בבקעה – משכנים לשותפים בבא בתרא דף ב ע"א …אבל בבקעה, מקום שנהגו שלא לגדור – אין מחייבין אותו, אלא אם רצה, כונס לתוך שלו ובונה ועושה חזית מבחוץ. לפיכך, אם נפל הכותל – המקום והאבנים שלו. אם עשו מדעת שניהם – בונין את הכותל באמצע ועושין חזית מכאן ומכאן. לפיכך, אם נפל הכותל – המקום והאבנים של שניהם. נתבונן במושג חזית בהקשר של בקעה בסוגיה בדף ד הגמרא דנה בשאלה: מהי חזית? בבא בתרא דף ד ע"א מאי […]
וירא- להיות רגישים לזולת
בפרשת השבוע אנו למדים מאברהם אבינו מהי "דרך ארץ שקדמה לתורה". האבות היו לפני מתן תורה, ולכן הם מלמדים אותנו את הבסיס לקבלת התורה, ובמיוחד אברהם אבינו, הראשון לאבות, מלמד אותנו מהי דרך ארץ. בשמה של הפרשה טמון מסר חשוב (שמות י"ח, א'-ב'): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. הראיה מודגשת כאן מאוד, ויש לה משמעות גדולה. ה' נראה […]