לחיות עם פרשת השבוע – אפשר לספור או אי אפשר לספור?
אנו פוגשים בפרשה את אברהם אבינו כבונה האומה הישראלית. הקב"ה מבטיח לאברהם בתחילת דרכו (בראשית י"ב, ב'): "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". בהמשך, הקב"ה מפרט את הריבוי והעוצמה שיהיו לעם ישראל בעתיד. על כך מובאים שני דימויים בפרשה. הדימוי הראשון מופיע אחרי שאברהם נפרד מלוט (בראשית י"ג, י"ד-י"ז): וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי […]
לחיות עם פרשת השבוע – מה דרשו בברית של פלג?
יש תופעה מעניינת – אנשים וקבוצות קוראים לעצמם בשמות שיש להם משמעות שלילית. הדוגמא הבולטת היא "המתנגדים" – למה קבוצה קוראת לעצמה בשם שמבטא שלילה? מדוע לא לקרוא לעצמכם על שם מה שאתם בעדו, אלא על שם ההתנגדות? יש ישיבה שבה יש שתי קבוצות שנאבקות זו בזו. שם האחת "מחבלים" ושם השניה "שונאים". איך אדם יכול לקרוא לעצמו "מחבל" או "שונא"? כך יש גם קבוצה המכנה את עצמה "הפלג הירושלמי". לקרוא לעצמך "פלג", על שם הפילוג והמחלוקת?! בפרשה רואים שהם […]
לחיות עם פרשת השבוע – המדע – השער לאמונה
השנה אנחנו לומדים באמצעות ה"זום", וזו הזדמנות להתחיל את השיחות מפרשת בראשית, שבדרך כלל נקראת ב"בין הזמנים". בקריאת הפסוקים בתחילת הפרשה, חשבתי על משהו שאנחנו חוזרים עליו פעמים רבות. כהקדמה לענין – הרצי"ה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור על יסודות השקפת עולמו פעמים רבות. סיפר הרב אבי שוורץ, שלפני שנים הוא לימד במכון מאיר לבעלי תשובה, ובכל פעם הגיעו תלמידים חדשים שעדיין לא מכירים את השיעורים הקודמים, והיה צורך לחזור בשבילם שוב על דברים שהתלמידים הותיקים כבר שמעו. כדי למנוע […]
לחיות עם פרשת השבוע – מה התאריך היום?
בתחילתה של שנה חדשה, אנו קוראים את שירת האזינו. נתבונן באחד הפסוקים בשירת האזינו (דברים ל"ב, ז'-ט'): זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. יש לנו מצוה לזכור את ימות העולם – ללמוד את ההיסטוריה, וללמוד ממנה – "בינו שנות דור ודור". עלינו ללמוד מהמציאות את תהלוכות ההנהגה האלוקית. יש לנו ממי לקבל את ההסתכלות […]
פרשה כח – סימן א
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כח סימן א א [ו, ז] ויאמר ה' אמחה את האדם (איוב לד) לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו, ר' חנינא שאליה לר' יונתן אמר ליה מהו דכתיב לכן יכיר מעבדיהם וגו', א"ל אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן הרשעים עד שהוא קורא אגליגין שלהן מלמעלן ואח"כ הוא פורע מהן, שהקב"ה הופך את יום ללילה והקשיטן לפורענות, ואחר כך הוא פורע מהם, כך בתחלה וירא ה' כי רבה רעת האדם, ואחר כך וינחם ה' […]
לחיות עם פרשת השבוע – על ראש השנה שחל בשבת
בשבת הקרובה אנו נפגשים בענין מיוחד – ראש השנה שחל בשבת. הלכה ידועה היא, שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת. היום הראשון של ראש השנה הוא עיקר ראש השנה, הוא החג מן התורה – א' בתשרי. על יום זה נאמר (במדבר כ"ט, א'): וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. בכל זאת, חכמים ביטלו את מצות תקיעת השופר במקרה שראש השנה חל בשבת. זוהי מצוה שניתן לקיימה פעם אחת […]
פרשה כז – סימן ד – חלק ג
אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אמר לו: אין אתם אומרים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד?! אמר לו: הן. והא כתיב ויתעצב אל לבו?! אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך? אמר לו: הן. אמר לו: מה עשית? אמר לו: שמחתי ושמחתי את הכל. אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות?! אמר לו: בשעת חדוותא חדוותא, בשעת אבלה אבלה. אמר לו: כך מעשה לפני הקב"ה. דאמר רבי יהושע בן לוי: שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על […]
לחיות עם פרשת השבוע – מה אמרו בחדשות?
הגמרא במסכת ברכות מביאה פסוק מן הפרשה. הוא מובא בדרך אגב, וכמעט לא רואים שזה פסוק, עד שאפילו ב"תורה אור" שמציין את מקור הפסוקים בגמרא – לא מציין לפסוק זה. המשנה אומרת (ברכות פ"ו מ"א): כיצד מברכין על הפירות… ועל הירקות אומר: בורא פרי האדמה, רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים. מובא על כך בגמרא (ברכות מ' ע"א): אמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה. ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא […]
פרשה כז – סימן ד – חלק ב
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כז סימן ד ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה: משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל, ראה אותה ולא ערבה לו. על מי יש לו להתכעס, לא על אדריכל?! כך, ויתעצב אל לבו. אמר ר' אסי: משל לשר שעשה סחורה ע"י סרסור והפסיד. על מי יש לו להתרעם. לא על הסרסור?! כך ויתעצב אל לבו.
לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – המציאות מעל לכל דמיון
הרב יעקב אריאל שליט"א, בספרו "מאהלי תורה" על פרשת השבוע (עמ' 179), מציין ידיעה חשובה: מאז השואה, יש בפרשה זו משמעות מיוחדת עבורנו. חווינו על בשרנו את הקללות הנוראות שפרשתנו מתארת ואף יותר מהן. העובדה שהשואה החלה ביום שישי י"ז באלול תרצ"ט, בערב שבת פרשת כי תבוא, מזעזעת. העובדה כי מלחמת העולם השנייה, על קללותיה הנוראות, פרצה בשבוע שבו קראו בפרשה אותן קללות, היא מצמררת. השואה הנוראה קשורה בקשר ישיר לפרשת "כי תבוא", ולתוכחה שנמצאת בפרשה. הפרשה היא דבר חי, […]
לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – גם ליציאה מהסדר יש סדר
פרשת "כי תצא" עוסקת הרבה ביציאה מסדר החיים המתוקן. חלק גדול מהפרשה עוסק בסיבוכי החיים. בשבוע שעבר קראנו את פרשת שופטים, שעוסקת בסדר החיים המתוקן של עם ישראל – מלך, בית המקדש, מעמד הכהנים והלויים, הנביא – כל אלו בונים את החיים המתוקנים של עם ישראל. בפרשה שלנו, אנו יוצאים מסדר החיים המתוקן אל הבעיות שבחיים – יציאה למלחמה, קשיים בזוגיות – אשה אהובה ואשה שנואה, קשיים בחינוך ילדים – בן סורר ומורה, ובהמשך – איסור חיתון עם עמון ומואב, […]
פרשה כז – סימן ג – חלק ב
המדרש: וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (שם /איוב כ"ד/) חתר בחשך בתים למה שיומם חתמו למו, מה היו עושים היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים כך דרש ר' חנינא בצפורן איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין, הוה להון אפופולסימון מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה.