רב: הרב יהושע ויצמן

השיעור נעסוק בהקדמה למסכת בבא קמא ובשאלה מוכרת בעולם הלמדנות הישיבתי, האם ישנו בכלל איסור להזיק? אם אכן ישנו איסור כזה מה מקורו1? עלינו לנסות גם להבין האם דיני הנזיקין הם דיני ממון או שמא הם איסורי תורה? ואע"פ שישנו קשר הדוק בין השניים, מה מבדיל בין ההגדרות הללו? האחרונים דנו כבר בנושא זה והרב עמיאל מרחיב את הדיון בספרו המידות לחקר ההלכה2, עיקר דבריו שם הוא שכדאי להבדיל ולהבין מה הנושא עלינו להעמידו מול השאלה – מה הדיון ומהיכן […]

השיעור נפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, נעיין מעט בדברי המשנה הראשונה הפותחת את המסכת ובדברי המפרשים עליה, ננסה לעמוד על האריכות ה"מיותרת" לכאורה של המשנה ומהי משמעותה של אריכות זו: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א /מתני'/. ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין […]

אנחנו עומדים ערב בחירות. ר' צדוק הכהן מלובלין אומר, שמהותו של כל דבר גנוזה במקום הראשון שבו הוא מופיע בתורה. אז איפה מופיע בתורה לראשונה ענין של מפלגות? עוד לפני דור הפלגה, נאמר (בראשית י', כ"ה): וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן. האם "כי בימיו נפלגה הארץ" זה דבר חיובי, שראוי לאדם לקרוא על כך שם לבנו? האם מישהו היום יקרא לבת שלו "מפלגה"? חז"ל אומרים שפלג נקרא כך ברוח הקודש, שכן […]

אנחנו עומדים בהתרגשות גדולה לפני השבת האחרונה של השנה. גם תחילת הפרשה: "אתם נצבים היום כולכם", מזכירה את ראש השנה, "היום הרת עולם". רש"י בתחילת הפרשה מביא את דברי התנחומא (דברים ל', י"ב): ומדרש אגדה (תנחומא נצבים פ"א), למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם, ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימין לפניו. דברי […]

השיעור היום יעסוק במידת "גזרה שווה" מתוך י"ג המידות שהתורה נדרשת בהם ודוגמה מעשית מתוך הסוגיות הנלמדות במסכת יומא: בבלי יומא דף פא עמוד א אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא הגמרא לומדת גזרה שווה משני פסוקים צמודים בפרשת אמור: ויקרא פרק כג פסוק […]

פרשת כי תבוא היא פרשייתה של ארץ ישראל. החל ממצות הביכורים ווידוי מעשר שבתחילתה, ולאורך כל הפרשה, הנושא הוא המעבר מהמדבר אל ארץ ישראל. יש לשים לב, שהשורש ב.ו.א חוזר בפרשת הביכורים פעמים רבות, החל מהפסוק הראשון, שנתן לפרשה את שמה (דברים כ"ו, א'-י"א): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ […]

השיעור היום יפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, ויהווה חלק מרצף שיעורי הפתיחה למסכת. נתמקד היום בפתיחה לכלל סדר נזיקין כפי שמופיע בזוהר: זוהר פרשת בלק מאמר כה אמר ה' אות רמה – מתורגם וירא בלק: ר' חזקיה פתח, כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וגו'. כמה אהובים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, אף על פי שחטאו לפניו, וחוטאים לפניו בכל עת ועת, הוא עושה לישראל את הזדונות כשגגות. וכך אמר רב המנונא סבא, ג' שערי […]

השיעור היום יעסוק במחלוקת הבבלי והירושלמי בתחילת הפרק השמיני של מסכת יומא, בהגדרת העינויים של יום הכיפורים. ראשית נראה את דברי הירושלמי: תלמוד ירושלמי יומא פרק ח הלכה א ולמה ששה דברים כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה א"ר תנחומא ואחד מוסף ברחיצה באמת ישנם ששה עינויים: 1. אכילה 2. שתייה 3. סיכה 4. רחיצה 5. נעילת הסנדל 6. תשמיש המיטה יש מהמפרשים שהסבירו את הירושלמי שרחיצה היא לא בדיוק עינוי שכן מותר ליטול ידיים וכן להוריד […]

נתבונן בפסוק בפרשת השבוע, ונגלה בו אור חדש, גם מתוך ההקשר שבו נאמר. בפרשה מופיעה מצות "שילוח הקן" (דברים כ"ב, ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. הביטוי "שילוח הקן", שמקורו בחז"ל, הוא מיוחד. הרי לא משלחים את הקן, אלא רק את האם. מדוע קוראים למצוה שילוח […]

יש מחלוקת תנאים האם מלאכות שנעשו בכל מקרה בכל יום במקדש נעשות ביום הכיפורים דווקא על ידי הכהן הגדול או שהכהן הגדול צריך לבצע רק את העבודה המיוחדת ליום הכיפורים. מחלוקת זו נוגעת גם בבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים. ויקרא פרק טז (פרשת אחרי מות) (א) וַיְדַבֵּ֤ר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְקֹוָ֖ק וַיָּמֻֽתוּ: (ב) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜הק אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֘ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִיךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכָל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת: (ג) […]

השיעור היום יעסוק בהגדרת המצוות של יום הכיפורים מתוך התבוננות ודיוק בלשון הרמב"ם בהגדרותיו השונות ליום הכיפורים בספריו השונות וכן שאלו האור שמח1 והמשנת יעקב2 על הרמב"ם על כך שמחליף את הלשונות בהם הוא משתמש לקרוא ליום הכיפורים. הרמב"ם מחלק את הלכות יום הכיפורים ל2: 1. בספר זמנים: הלכות שביתת עשור – ההלכות הקשורות לאדם הפרטי שצם. 2. בספר העבודה: הלכות עבודת יום הכיפורים – לרמב"ם ישנם שני ספרים שעוסקים בעבודת המקדש: ספר העבודה וספר הקורבנות3. בספר העבודה כותב הרמב"ם […]