רב: הרב יהושע ויצמן

ויקרא (פרשת ויקרא) פרק ג וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְקֹוָֽק: … וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ אִשֶּׁ֣ה לַיקֹוָק֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב: בספרא דרשו על הפסוקים כך: ספרא ויקרא – דבורא דנדבה פרשה יד פרק יט אות ד (ד) את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב מה ת"ל שיכול יתרבה בחלב דפנות, ודין הוא ומה אם בן הבקר שנתרבה בנסכים […]

ויקרא (פרשת ויקרא) פרק ב פסוק יג וְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֘ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־ קָרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח: מה העניין המלח שמופיע שלוש פעמים בפסוקים? הרש"ר הירש מונה את תכונותיו של המלח: רש"ר הירש ויקרא (פרשת ויקרא) פרק ב פסוק יג המשמעות הכללית של המלח בקרבן איננה יכולה להיות מוטלת בספק. מפורש בכתוב: "מלח ברית אלהיך"; ומוכח מן הטעם שתחת "מלח", ש"ברית" איננה סומך, אלא תמורה ל"מלח". לא: מלח של ברית, אלא: מלח שהוא ברית […]

אנחנו מתחילים ספר חדש בפרשת ויקרא וצו כולנו בתקופה הזאת קרואים לעבודה וחלק גדול מהמדינה קיבל צו רש"י ויקרא (פרשת ויקרא) פרק א פסוק א ויקרא אל משה – הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט: ננסה להבין את פשר הקריאה למשה ומכך גם את קריאת […]

אנחנו רגילים למציאות שיש מי שקורא מגילה בי"ד ויש מי שקורא בט"ו, אולם אם חושבים על הדברים לעומק זה דין חריג למדי. התורה היא אחידה, חוקה אחת ומשפט אחד, ולא מצאנו בכל התורה כולה שמחלקים כך במצוות בין אלו לאלו. יש מקום להתבונן מה עניינו של פורים שדווקא הוא גרם לחילוק הזה. ויש עוד לשאול, מדוע החילוק הוא בין ערים מוקפות חומה לערי פרזות? תשובת הגמרא היא כמובן ששושן הבירה הייתה מוקפת חומה ושם נחו בט"ו, ולכן המוקפות נוהגות כשושן. […]

שמות (פרשת פקודי) פרק מ פסוק ט וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־ כֵּלָ֖יו וְהָיָ֥ה קֹֽדֶשׁ: יש שתי נקודות ייחודיות בשמן המצווה: רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק א הלכה א מצות עשה לעשות שמן המשחה שיהיה מוכן לדברים שצריכין משיחה בו שנאמר ועשית אותו שמן משחת קדש. דבר זה מנוגד לכאורה לשיטת הרמב"ם באופן כללי שעשיית הדבר הוא הכשר מצווה ולכאורה המשיחה בשמן אמורה להיות המצווה. ונקודה נוספת ייחודית שמביא הרמב"ם: פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כריתות פרק […]

בפרשת השבוע מופיעה מצוה, שהופיעה כבר בפרשת תצוה. ננסה לעיין במשמעות הלאו הזה, שהתורה חוזרת עליו פעמיים (שמות ל"ט כ"א): וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד. כך הגדיר זאת הרמב"ם: הזהירנו מהסיר החשן מעל האפוד אבל יהיה החשן דבוק בו. ובסוף מכות אמרו עם זכרון מחוייבי מלקות, והא איכא מזיח החשן, הנה כבר התבאר שהמזיח לוקה. יש איסור להזיז את החושן מעל האפוד ולהפריד בין החושן ובין האפוד. מהי משמעות הדברים? בספר "דגל מחנה אפרים" כתב (שמות כ"ח, כ"ח): "ולא יזח […]

שמות (פרשת פקודי) פרק לט פסוק מג וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה: הקמת המשכן מסתכמת בברכתו של משה, ומה בירך אותם משה? רש"י שמות (פרשת פקודי) פרק לט פסוק מג (מג) ויברך אותם משה – אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, (תהלים צ יז) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו וגו', והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפלה למשה: מה משמעות הברכה של משה? רש"י תהלים פרק צ פסוק […]