אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

תזריע חמישי – איך הופכים את הניתוק לתיקון?

בחלק היומי עוסקת הפרשה בצרעת הראש והזקן, שני סוגי הצרעת הללו שנוגעות בראשו של האדם מתייחדות משאר הצרעת שבגופו וגם מתייחד לצרעת זו שם – נתק. השפתי כהן כתב לבאר את הדינים המיוחדים הללו כך: שפתי כהן ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק כט יג, כט] ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן. לומר כמו שבאה המכוה על ידי הרהור וחמימות הלב כמו שאמרנו, כן בא הנתק בראש על המחשבה שהיא המוח, ועל המצהיב פנים לחבירו רצה […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

תזריע ראשון – ארבעה מראות נגעים כנגד ארבע מלכויות

אנחנו פותחים היום בלימוד פרשת תזריע נפתח בלימוד דיני צרעת: משנה מסכת שבועות פרק א משנה א ארבע מראות נגעים שנים שהם ארבעה: ודרשו חז"ל: מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע סימן יא לכך נאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת וגו' הכתוב מדבר במלכיות, שאת זו בבל שנא' (שם /ישעיהו/ יד) ונשאת המשל הזה על מלך בבל וגו', ספחת זו מלכות מדי שהיה המן מספח עם אחשורוש להשמיד להרוג ולאבד, בהרת זו מלכות יון שהיתה מבהרת […]

דרכי לימוד

"והגדת לבנך"

בשיעור זה ניגע בשתי נקודות הקשורות לסיפור יציאת מצרים: מצוות הזכירה בכל יום ומצוות הסיפור בליל הסדר. מצוות הזכירה בכל יום שלושה פסוקים מרכזיים בתורה עוסקים בהזכרת יציאת מצרים: שמות יג ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ רש"י שם זכור את היום הזה" – למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום שמות יג ח והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה […]

שיעורים לדרך >> לחיות עם פרשת השבוע

הכנעה, הבדלה והמתקה

אחד העניינים המופיעים בפרשה בהרחבה גדולה הוא סימני הטהרה המתירים לנו לאכול יצורים שונים – בהמות, דגים ועוד. הרמב"ם מונה זאת כמצוה, ויש מקום להתבונן בהגדרת המצוה (מצות עשה קמ"ט): והמצוה הקמ"ט היא שצונו לבדוק בסימני בהמה וחיה, והוא שיהיו מעלים גרה ושוסעים שסע ואז יהיה מותר לאכלן. והיותנו מצווין לבדוק אותן באלו הסימנין הוא מצות עשה והוא אמרו ית' (שמיני יא) זאת החיה אשר תאכלו. ולשון ספרא (רפ"ג) אותה תאכלו אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה. כלומר הבהמה שיהיו […]

גמרא >> מועדים

קורבן פסח – קורבן ציבור או קורבן יחיד?

בתורה יש לנו "קרבן ציבור" ו"קרבן יחיד", וצריך להבין מה פשר הביטויים הללו. הרמב"ם בהקדמתו לסדר קדשים מחלק את הקרבנות לארבעה סוגים: קרבן ציבור, וקרבן יחיד, וקרבן ציבור כעין קרבן יחיד, וקרבן יחיד כעין קרבן ציבור. קרבן יחיד הוא קרבן שצריך להביא בעקבות מעשה שעשה אדם יחיד. אם חטא – יביא חטאת, אם אירע לו מאורע משמח – יביא תודה, אם אישה ילדה – תביא קרבן יולדת, וכן על זה הדרך. קרבן ציבור אינו נובע ממעשה, אלא קבוע לו זמן, […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן