המאגר התורני – חיפוש מתקדם

"פרשת השבוע" היא הבחירות לנשיאות ארצות הברית. לא שמעתי עדיין מי נבחר, וכנראה עדיין אין הכרעה. זה בדיוק הדבר שיש ללמוד מן הפרשה – זה לא כל כך משנה מי יהיה הנשיא. רבים בתוכנו רצו מאוד שייבחר שוב הנשיא טראמפ, וימשיך במה שעשה – יגמור עם המשטר באיראן, יאשר את החלת הריבונות ביהודה ושומרון, ויבנה את בית המקדש… כך אנו היינו מציעים לקב"ה להנהיג את העולם – תדאג שטראמפ ייבחר, והכל יסתדר. יהיה נהדר. לאחרונה, כשדברו על כך שהסיכויים גבוהים […]

בראשית רבה כח, ג: "ויאמר ה' אמחה את האדם" ר' לוי בשם ר' יוחנן אמר אפי' אסטרובלין של רחיים נמחה ר"י בר סימון בשם ר' יוחנן אמר אפי' עפרו של אדה"ר נמחה כד דרשה ר"י בציפורי בצבורא ולא קיבלו מיניה רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר אפילו לוז של שדרה שממנו הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לעתיד לבא נמחה אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא א"ל מלוז […]

אנו פוגשים בפרשה את אברהם אבינו כבונה האומה הישראלית. הקב"ה מבטיח לאברהם בתחילת דרכו (בראשית י"ב, ב'): "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל". בהמשך, הקב"ה מפרט את הריבוי והעוצמה שיהיו לעם ישראל בעתיד. על כך מובאים שני דימויים בפרשה. הדימוי הראשון מופיע אחרי שאברהם נפרד מלוט (בראשית י"ג, י"ד-י"ז): וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי […]

יש תופעה מעניינת – אנשים וקבוצות קוראים לעצמם בשמות שיש להם משמעות שלילית. הדוגמא הבולטת היא "המתנגדים" – למה קבוצה קוראת לעצמה בשם שמבטא שלילה? מדוע לא לקרוא לעצמכם על שם מה שאתם בעדו, אלא על שם ההתנגדות? יש ישיבה שבה יש שתי קבוצות שנאבקות זו בזו. שם האחת "מחבלים" ושם השניה "שונאים". איך אדם יכול לקרוא לעצמו "מחבל" או "שונא"? כך יש גם קבוצה המכנה את עצמה "הפלג הירושלמי". לקרוא לעצמך "פלג", על שם הפילוג והמחלוקת?! בפרשה רואים שהם […]

השנה אנחנו לומדים באמצעות ה"זום", וזו הזדמנות להתחיל את השיחות מפרשת בראשית, שבדרך כלל נקראת ב"בין הזמנים". בקריאת הפסוקים בתחילת הפרשה, חשבתי על משהו שאנחנו חוזרים עליו פעמים רבות. כהקדמה לענין – הרצי"ה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור על יסודות השקפת עולמו פעמים רבות. סיפר הרב אבי שוורץ, שלפני שנים הוא לימד במכון מאיר לבעלי תשובה, ובכל פעם הגיעו תלמידים חדשים שעדיין לא מכירים את השיעורים הקודמים, והיה צורך לחזור בשבילם שוב על דברים שהתלמידים הותיקים כבר שמעו. כדי למנוע […]

בתחילתה של שנה חדשה, אנו קוראים את שירת האזינו. נתבונן באחד הפסוקים בשירת האזינו (דברים ל"ב, ז'-ט'): זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. יש לנו מצוה לזכור את ימות העולם – ללמוד את ההיסטוריה, וללמוד ממנה – "בינו שנות דור ודור". עלינו ללמוד מהמציאות את תהלוכות ההנהגה האלוקית. יש לנו ממי לקבל את ההסתכלות […]

בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כח סימן א א [ו, ז] ויאמר ה' אמחה את האדם (איוב לד) לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו, ר' חנינא שאליה לר' יונתן אמר ליה מהו דכתיב לכן יכיר מעבדיהם וגו', א"ל אין הקדוש ברוך הוא נפרע מן הרשעים עד שהוא קורא אגליגין שלהן מלמעלן ואח"כ הוא פורע מהן, שהקב"ה הופך את יום ללילה והקשיטן לפורענות, ואחר כך הוא פורע מהם, כך בתחלה וירא ה' כי רבה רעת האדם, ואחר כך וינחם ה' […]

בשבת הקרובה אנו נפגשים בענין מיוחד – ראש השנה שחל בשבת. הלכה ידועה היא, שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת. היום הראשון של ראש השנה הוא עיקר ראש השנה, הוא החג מן התורה – א' בתשרי. על יום זה נאמר (במדבר כ"ט, א'): וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. בכל זאת, חכמים ביטלו את מצות תקיעת השופר במקרה שראש השנה חל בשבת. זוהי מצוה שניתן לקיימה פעם אחת […]