המאגר התורני – חיפוש מתקדם

התקופה באסקפלריא של תרי עשר שלש דעות בחז"ל על זמנו של יואל: המקדימים: ימי עלי ובניו, המאחרים: ימי _________ והדעה הנראית בפשט הכתובים ובהתאמה לסידורו של ספר יואל בתנ"ך זהו בימי יהורם בן אחאב. בשיעור זה נברר דעה שלישית זו: המתכונת של ספר יואל הוא כמכות מצרים והביטויים דומים. פרקים א- ב עוסקים בארבה, פרקים ג עוסקים בחושך של בוא יום ה' הגדול והנורא, פרק ד' עוסק במכה הגדולה ובהכאת הגויים הגדולים ובדומה למכת בכורות. השינוי כאן שמכת הארבה נוחתת […]

מצות המלחמה בדרך לשלום בפרשת השבוע נמצאת מצוה חשובה, המצוה המיוחדת של הדור שלנו – מצות ישיבת ארץ ישראל: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב"ן מונה את הציווי המובא בפסוק כמצוה, בתוך המצוות שהוא מוסיף על מנין הרמב"ם (מצוה ד').יש בדבריו חידוש, שכן ניתן להבין – ויש מהראשונים שהבינו כך – שהפסוק הוא הבטחה לעם ישראל, ולא ציווי. במקום אחר הארכנו בדברי הרמב"ן1, וכאן נעמוד בעיקר על מה שאנו למדים ממצוה זו אלינו, […]

איכה רבה פתיחה י"ח – הקשר בין המרור של פסח לתשעה באב רבי אבין פתח: "השביעני במרורים", בלילי הפסח של יום טוב הראשון, "הרוני לענה", בתשעה באב. ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח, הרוני בלילי תשעה באב לענה, הוי בלילי יו"ט הראשון של פסח הוא לילי תשעה באב, ועל זה היה מקונן ירמיה "איכה ישבה בדד". פירוש המדרש רבי אבין פתח – כשהיה לומד את מגילת איכה היה פותח בפסוק (איכה ג', ט"ו): "הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה", והיה […]

מנהיגות מאחדת ולא מפלגת בפרשת פינחס אי אפשר שלא לעסוק בנושא המנהיגות בעם ישראל. זהו נושא שחורז את הפרשה.בפרשה אנו מוצאים שתי גישות של מנהיגות.א. בתחילת הפרשה מופיעה הברית שזכה לה פינחס (במדבר כ"ה, י'-י"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא […]

איכה רבה פתיחה י"ז – התלוצצות האומות על עם ישראל רבי אבהו פתח "ישיחו בי יושבי שער", אלו אומות העולם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות, "ונגינות שותי שכר", מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, הן יושבין ומשיחין בי ומלעיגים בי, ואומרים: בגין דלא נצרוך לחרובא כיהודאי, והן אומרין אלו לאלו: כמה שנים את בעי מחי, והן אומרים: כחלוקא דיהודאי דשבתא. ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם והחלוקים שלו עליו, והן אומרין אלו לאלו: על מה זה מתאבל, והן אומרים: היהודים […]

איפה מצאת יין טוב כזה? הפעם נעסוק בנושא הצפיה בטלויזיה וכדומה על ידי עיון במדרש שהזכרנו כמה פעמים (תנחומא שמיני, י"א): …אמר הקב"ה: הזהרו על היין… ולכך הזהרו מן היין, כי היין מביא את האדם לכל עבירות שבעולם לזנות ולשפיכות דמים ולגניבה ולכל עבירות שבעולם. והלא משמח לב האדם ומשבחו הכתוב כמו הקורא בתורה, שנאמר (תהלים ק"ד): "ויין ישמח לבב אנוש", ואומר (תהלים י"ט): "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ועוד כי לעוסק בתורה ובפקודיו ינחיל גן עדן, כמו שנאמר (דברים […]

השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד ישראל בהתייחסות לתקופתנו, ניתן להגדיר את פרשת בלק כפרשת השימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד ישראל. הרצון של בלק לקלל את ישראל נובע מרצון להילחם בצורה מיוחדת, לא כפי שנלחמים בדרך כלל, צבא מול צבא.אנו יכולים ללמוד מהפרשה הרבה לתקופתנו, ונעסוק במה ששייך ליושבי בית המדרש. א. בלק מנסה לקחת את בלעם לכמה מקומות, ולקלל את ישראל משם. בפעם הראשונה נאמר (במדבר כ"ב, מ"א): וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה […]