המאגר התורני – חיפוש מתקדם

ארבע כוסות משנה ריש ערבי פסחים: אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי. וברש"י ד"ה ארבע כוסות: כנגד ארבעה לשוני גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם, בפרשת וארא. ודבריו לכאורה סותרים דברי עצמו בדף (ק"ח.) על הא דאמר ריב"ל נשים חייבות בארבע כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס וכתב שם בד"ה ארבע כוסות: שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי […]

משמרות הכהונה עזרא אינו מוצא לווים שיצטרפו עימו לעליה לארץ ישראל : "וָאֶקְבְּצֵם אֶל-הַנָּהָר הַבָּא אֶל-אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים, וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא-מָצָאתִי שָׁם."(עזרא ח', טו) ובעקבות כך: "טז וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן, וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים; וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן, מְבִינִים. יז וָאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל-אִדּוֹ הָרֹאשׁ, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל-אִדּוֹ אָחִיו הַנְּתִינִים, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם לְהָבִיא-לָנוּ מְשָׁרְתִים, לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. יח וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד-אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ, אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן-לֵוִי בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו […]

טיפול במשברים בעקבות חטא העגל ניתנו לעם ישראל לוחות נוספים. חז"ל הופכים את היחס בין הלוחות הראשונים והשניים ליסוד גדול בתורה ובחיים.הקב"ה מצוה את משה (ל"ד, א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ. הלוחות השניים הם חזרה ללוחות הראשונים, נכתבים בהם אותם דברים, אף שמשה פוסל בעצמו את הדברים ואין זה "מכתב אלוקים". מהי משמעות הדברים?הלוחות הראשונים הם לוחות אידיאליים (ל"ב, ט"ז): וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה […]

מזבח הקטורת ושבת זכור הפרשה מסיימת את תיאור הציווי על המשכן כאשר הדבר החל בפרשת תרומה – המשכן וכליו, ובפרשת תצווה עוסקים באלו שעובדים במשכן – הכהנים ותיאור בגדיהם, בגדי הכהונה. הבגדים עצמם, גם הם חלק מכלי המשכן וגם הכהנים עצמם הם חלק מכלי המשכן. לאחר מכן התורה מסיימת בסדר העבודה שצריכים לעבוד משרתי ה' במשכן בזמן שיחנכו את המשכן. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בפרשיות צו ושמיני.לאחר מכן התורה מביאה פסוקי סיכום של כל הרעיון הגדול של השראת שכינה […]

על כביסות ועבודת המידות בלימוד הגמרא אנו נתקלים לפעמים במימרות הנותנות עצות שונות. כיצד יש להתייחס לגמרות כאלה? ניקח לדוגמא את הגמרא במסכת שבת1: תניא, אמר רבי צדוק: כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל שהיו נותנין כלי לבן לכובס שלשה ימים קודם לשבת, וצבועים אפילו בערב שבת. ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין. אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא, אמר ליה: כמה בעית עילויה? אמר ליה: כדחיורא. – אמר ליה: כבר קדמוך רבנן. אמר אביי: […]

סוד הלבושים הפרשה עוסקת בגדי כהונה, ויש מקום לעסוק בענין הלבושים. הדבר מתאים לחודש אדר. משנכנס אדר שואלין ודורשין בענייני תחפושות, ואולי יש לדרוש את שמו של החודש, אדר, מלשון "אדרת". חודש אדר קשור לענין הלבושים.הרב קוק זצ"ל, בשמועות ראי"ה (לך לך תרצ"א), מבאר כי ישנן שתי בחינות בבגדים: כהונת אהרן היתה זקוקה לבגדים, ולשני מיני בגדים: "לכסות בשר ערוה" (שמות כ"ח), ו"לכבוד ולתפארת" (שם). הצורך בבגדים לכסות בשר ערוה בא מסיבת החטא של אדם הראשון. לפני החטא כתוב (בראשית […]