הוו מתונים
הוו מתונים… מובא בברייתא1: הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ, ותן שכר לפסיעותיך, והצדק לעולם עליך את הדין, והוצא עצמך מן התרעומת, ודן את חברך לכף זכות אל תכריעהו לכף חובה. הברייתא עוסקת, בזויות שונות, בחשיבות של המתינות2. "הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ"הברייתא עוסקת בשתי בחינות: דיבור ומעשה.דיבור: "סוף מעשה במחשבה תחילה". בגמרא על ברייתא זו מובא: הוי דן: כדי שיחשוב אדם מהו משיב ומה […]
למעלה מטעם ודעת
למעלה מטעם ודעת פרשת הברכות שברך יצחק את יעקב מעוררת תמיהות רבות. בזוה"ק1 עמדו חז"ל על תמיהה אחת: ואם תאמר, איך לא ידע יצחק את כל מעשיו הרעים של עשו, והרי השכינה היתה עמו, שאם לא שרתה עמו שכינה, איך יכול היה לברך את יעקב בזמן שברכו?! אלא ודאי השכינה היתה שוכנת עמו בבית, ושוכנת עמו תמיד, אבל לא הודיעה לו, כדי שיתברך יעקב בלא דעתו אלא בדעתו של הקב"ה… רצה הקב"ה שלא יגיעו הברכות ליעקב מדעתו של יצחק, אלא […]
"תולדות"
"תולדות" ואלה תולדות יצחק בן אברהםפעמים רבות ראינו כי חלוקת התורה לפרשות אינה חלוקה מקרית, שתכליתה הבלעדית היא לפרוש את קריאת התורה על פני שבתות השנה, אלא חלוקה זאת מהותית, והיא מסייעת בידינו לגלות את עניינה של הפרשה ולראות אותה כיחידה אורגאנית1. בפרשתנו נמצא חיזוק לטענה שאף שם הפרשה אינו נגזר באופן שרירותי מן המילים הפותחות אותה, אלא הוא מקפל בתוכו את משמעות הפרשה כולה, ולעיתים ניתן לראות זאת: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹח נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ […]
פרשה ב – פסקה יג
קהלת רבה פרשה ב', פסוק ט', "וגדלתי והוספתי", א' "וגדלתי והוספתי מכל אשר היו לפני בירושלים", וכי מה היה לפניו בירושלים, לא דוד אביו היה. ארבעה נקראו מנה בן פרס: און בן פלת, "בנו צפור", "בנו בעור", וחזקיה. ושנים נקראו מנה בן מנה: בן עקיש ושלמה. "אף חכמתי עמדה לי", אמר רבי אחא: אמר שלמה: כל תורה שלמדתי בזקנתי – פסטירין, "באף" – נתקיימת בי. פירוש המדרש"וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי". "וגדלתי והוספתי מכל אשר […]