המאגר התורני – חיפוש מתקדם

שתי מגמות בירידה מצרימה הזמנה כפולהיוסף מתוודע אל אחיו, ושולח איתם הצעה לאביו לרדת מצרימה על מנת להיות עמו במשך שנות הרעב. אנו מצפים שעתה יפנה יוסף לפרעה, ויקבל ממנו אישור סופי להבאת המשפחה. להפתעתנו, מתברר שהשמועה אודות בואם של אחי יוסף התגלגלה כבר אל ארמונו של פרעה, והוא מצדו הכין מיוזמתו הזמנה למשפחה להגיע למצרים. הזמנה זו הינה בעלת תוכן דומה לזו של יוסף, ובכל זאת התורה חוזרת עליה בפירוט. לשם מה הכפילות בתיאור ההזמנות?נעיין בשני התיאורים ונבחן האם […]

על אור וחושך לקראת חג החנוכה1, נעיין מעט בעניינם של האור והחושך בתורה.מספר מקורות בחז"ל עוסקים בעניין זה.במדרש, שעסקנו בו מספר פעמים, מובא2: רבי אבהו ור' חייא רבה. רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב (תהלים א) "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'". "והארץ היתה תהו ובהו" – אלו מעשיהן של רשעים. "ויאמר אלהים יהי אור" – אלו מעשיהן של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ג, "וראיתי אני", א' "וראיתי אני שיש יתרון", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים. פירוש המדרש"וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים, ובילקוט גרס (מתנות כהונה) "לדברי מינות", שהם כחושך לעומת התורה האמיתית שהיא כאור. נושאי השיעור: א. מציאות […]

מוציא שם רע סוגיית 'מוציא שם רע' (ח' ע"א – ט' ע"ב) מתייחדת באוקימתות רבות למחלוקת ר' מאיר וחכמים. רבות מהן נראות תמוהות ורחוקות מפשט המשנה, האומרת: האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות. נחלקו רש"י ור"ת מהו המקרה בו עוסקת הסוגיא. על פי רש"י (ח' ע"א): המוציא שם רע – לא מצאתי לבתך בתולים ובא להפסידה כתובתה ולא להרגה, שאינו מביא עדים שזינתה תחתיו, דאי […]

על אור וחושך לקראת חג החנוכה1, נעיין מעט בעניינם של האור והחושך בתורה.מספר מקורות בחז"ל עוסקים בעניין זה.במדרש, שעסקנו בו מספר פעמים, מובא2: רבי אבהו ור' חייא רבה. רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב (תהלים א) "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'". "והארץ היתה תהו ובהו" – אלו מעשיהן של רשעים. "ויאמר אלהים יהי אור" – אלו מעשיהן של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ, אם במעשה […]

עת לשבת ביקש יעקב לישב בשלווה וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן1: ועוד נדרש בו: "וישב" – ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה2: דומה שמאז בא יעקב לארץ כנען, הצרות לא מפסיקות לרדוף אותו. קראנו על כך בפרשה הקודמת, וביתר שאת, בפרשת וישב. ביקש יעקב לישב בשלווה, אך השלווה ממנו והלאה: שנאת האחים; "מות יוסף" – […]

על פי הטבע פרשת יעקב בחרן מובאת בספרים הקדושים כבנין אב לתהליכים רוחניים יסודיים בעולם ובעולמות הרוחניים.ידוע, כי רחל היא "עלמא דאיתגליא", ולאה היא "עלמא דאיתכסיא". בזוה"ק1 מובא, שעל כן עבד יעקב ברחל שבע שנים, כנגד שנות השמיטה הגלויות, ועבודתו בלאה היא כנגד היובל, שהוא השער החמישים הנסתר והפנימי. בהמשך אומר הזוה"ק: מכאן אוליפנא, מגו דאתגליא אתי בר נש לסתימאה. מן הגלוי בא האדם אל הנסתר. הרב קוק זצ"ל2 מבאר את הדברים בהרחבה: כל חלק גלוי שאינו מוכר כראוי, בין […]

לוז1 סגולת הנצח של לוזיעקב, בדרכו לחרן, מגיע למקום שמכונה בפיו: "שער השמים", והוא קורא לו: "בית אל". התורה מציינת2: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה: לשם מה מספרת לנו התורה על שמו הקדום של המקום?על מנת לענות על השאלה נעיין במדרשי חז"ל אודות "לוז", אך ראשית נצטט מקור נוסף בו מופיעה העיר לוז3: וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם: וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז: וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים […]

שלוש פתיחות לפרשת "ואלה המלכים" בסיום הפרשה מופיעה פרשת מלכי אדום1: וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה.וַיָּמָת בָּלַע וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה.וַיָּמָת יוֹבָב וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו חֻשָׁם מֵאֶרֶץ הַתֵּימָנִי.וַיָּמָת חֻשָׁם וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן בְּדַד הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית.וַיָּמָת הֲדָד וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שַׂמְלָה מִמַּשְׂרֵקָה.וַיָּמָת שַׂמְלָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו שָׁאוּל מֵרְחֹבוֹת הַנָּהָר.וַיָּמָת שָׁאוּל וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר.וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ב, "ופניתי אני לראות חכמה", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ופניתי אני לראות חכמה", "ופניתי" – ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו. "לראות חכמה והוללות וסכלות", ר' חנינא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא אומר: "הוללות", זו הוללה של מלכות, "וסכלות", זו הטרחות. ר' סימון אומר: "הוללות", זו הוללה של מינות, […]